Page 167 - בית תפילה סופי_Neat
P. 167

‫‪ / 158‬אבן ישראל וסביבתה ‪/‬‬

                                                                                                           ‫לוח זיכרון ’סלוניקאי’‬
                                                                                                           ‫בבית הכנסת קהל ציון‬

‫באולם הקטן בקומה התחתונה‪ .‬את ברכת הדרך למעבר קיבלו מאת הרב יעקב מאיר‪,‬‬
‫פטרונו של המקום‪ .‬בית הכנסת הסלוניקאי פעל בבית היתומים כ–‪ 30‬שנה‪ ,‬עד שהתאחד‬
‫לבסוף עם בית כנסת נוסף שהוקם בקומה זו‪ ,‬הוא בית הכנסת של אגודת על המשמר‪.‬‬

          ‫על יהדות ספרדית לאומית‪ :‬בית הכנסת על המשמר‬

‫בשנת ‪ 1925‬התאגדו כמה רבנים ספרדים צעירים בירושלים כדי להקים אגודה חדשה‪.‬‬
‫האגודה‪ ,‬ששמה היה על המשמר‪ ,‬שיקפה את ערכיהם הדתיים‪ ,‬החברתיים והפוליטיים‬
‫של הרבנים הצעירים‪ ,‬בהם אליהו פרדס ויעקב ברוך‪ ,‬שראו עצמם דתיים ולאומיים‬
‫גם יחד‪ 22.‬חברי האגודה חיברו פנקס תקנות מפורט והגדירו בו את מטרותיהם‪' :‬הפצת‬
‫הרעיון הדתי–לאומי בין כל שדרות העדה הספרדית'‪' ,‬לארגן את כל העדות השונות‬
‫שבעדה הספרדית ברוח דתית לאומית'‪' ,‬שפור המצב הרוחני והחומרי של העדה‬
‫הספרדית בירושלים'‪ ,‬ו'הושטת עזרה הדדית בין חברי האגודה עד כמה שזה בגדר‬
‫האפשר'‪ .‬האמצעים שבהם תושגנה מטרות אלו היו‪' :‬סדור הרצאות בבתי הכנסת על‬
‫נושאים דתיים לאומיים'‪' ,‬השתתפות אקטיבית בכל העניינים הציבוריים והלאומיים'‪,‬‬

     ‫וכן 'ליסד מועדון לשם פגישת חברים לשיחות על עניינים העומדים על הפרק'‪.‬‬
‫חבר האגודה היה יכול להיות כל יהודי בן עשרים שנה ומעלה השותף לערכיה ומחויב‬
‫גם לשפה העברית‪ 23.‬נציגי האגודה נבחרו באותן שנים לועד עדת הספרדים‪ ,‬לועד‬

                             ‫הקהילה בירושלים‪ ,‬ובעקיפין גם לאסיפת הנבחרים‪24.‬‬
‫האגודה התפרקה לאחר שנים אחדות‪ ,‬ובשנת ‪ 1937‬חידשה את פעילותה תחת השם‬
‫'על המשמר — הסתדרות דתית לאומית מבני העדה הספרדית ועדות המזרח'‪ .‬שוב‬
‫חוברו תקנות לאגודה‪ ,‬הפעם מפורטות יותר‪ ,‬ובהן נקבע כי אחת ממטרות ההסתדרות‬
‫המחודשת היא 'פתיחת בית כנסת מיוחד להסתדרות'‪ 25.‬ואכן‪ ,‬באותה השנה נפתח בית‬
‫הכנסת המובטח בחלקה השני של הקומה הראשונה שבבניין בית היתומים הספרדי‪,‬‬

                   ‫באולם ששימש בעבר בין היתר את בית הכנסת ישרון בראשיתו‪.‬‬
‫בית הכנסת פעל באופן עצמאי במשך כ–‪ 18‬שנה בצד בית הכנסת הסלוניקאי‪ ,‬שפעל‬
‫בבית הכנסת הקטן הצמוד אליו‪ .‬בשנת ‪ ,1955‬משהתברר כי שני בתי הכנסת מידלדלים‬
‫והולכים וכמות המתפללים בהם מצטמקת כל העת‪ ,‬הועלתה האפשרות ליצור איחוד‬
‫נוסף בבניין‪ ,‬הפעם איחוד בין בית הכנסת הסלוניקאי לבין בית הכנסת של אגודת על‬
   162   163   164   165   166   167   168   169   170   171   172