Page 168 - בית תפילה סופי_Neat

‫‪ /‬קהל ציון ‪159 /‬‬

‫המשמר‪ .‬גבאי בתי הכנסת קיבלו את ההצעה‪ ,‬בסופו של דבר‪,‬‬
‫וכך נולד בית כנסת כפול חדש ששמו 'קהל ציון‪ :‬איחוד על‬
‫המשמר עולי סלוניקי'‪ .‬בית הכנסת המאוחד החליט להמשיך‬
‫להשתמש במקביל בשני אולמות התפילה שבקומה התחתונה‪,‬‬
‫וכך נקבע כי בימות החול‪ ,‬שבהם מספר המתפללים מצומצם‬

‫יותר‪ ,‬יתפללו כולם בבית הכנסת הקטן‪ ,‬ואילו בשבתות‬
‫ובחגים יתפללו כולם באולם הגדול יותר והצמוד אליו‪26.‬‬

‫במתכונת זו פועל בית הכנסת עד היום‪.‬‬

‫'כמנהג הראשונים לציון'‪:‬‬
‫מנהגים ועיטורים בקהל ציון‬

‫לאחר האיחוד בין עולי סלוניקי לבין אגודת על המשמר‪ ,‬היה על הגבאים לקבוע בראש‬
‫ובראשונה באיזה נוסח מדויק ברצונם להתפלל‪ .‬הנוסח שנקבע לבסוף היה הנוסח‬
‫הספרדי הירושלמי שבו התפללו בבית הכנסת של אגודת על המשמר‪ .‬כך נוהגים בבית‬
‫הכנסת עד היום‪ ,‬ואולם אף על פי כן חלק מהנעימות ומהמנהגים שאובים גם מבית‬

‫הכנסת הסלוניקאי שהיה במקום עד לאיחוד‪.‬‬
‫הגבאים בבית הכנסת ממשיכים לשמור על מרכזיותו ועל חשיבותו עבור בני העדה‬
‫הספרדית בעיר‪ ,‬וכך גם כיום נערכות ארבע הדרשות המרכזיות בכל שנה בבית‬
‫הכנסת‪ ,‬ולצורך כך מגיע למקום הרב הראשי‪ ,‬מלּווה בקהל רב ומגוון‪ .‬על מודעות‬
‫הרחוב המזמינות את כל בני ירושלים לבוא לשמוע את הדרשות נכתב במפורש כי‬
‫הדבר נעשה 'כמנהג הראשונים לציון'‪ .‬אלו הן הפעמים היחידות במשך השנה שבהן‬
‫בית הכנסת מלא לחלוטין ומזכיר במשהו את ימי עלומיו‪ .‬בשאר ימות השנה הוא ריק‬
‫למדי‪ :‬בימות החול מגיעים למקום כ–‪ 20‬מתפללים‪ ,‬כאשר בתפילות מנחה וערבית‬
‫מצטרפים אליהם מתפללים מהעוברים והשבים או הסוחרים העובדים בסביבה‪.‬‬
‫בשבתות הקהל גדול מעט יותר‪ ,‬ואולם הוא עדיין מותיר את בית הכנסת ריק ברובו‪.‬‬
‫באולם התפילה הגדול מבין השניים אפשר להבחין במספר רב של אבני הקדשה‪ ,‬ועליהן‬
‫מונצחים מייסדי בית הכנסת והרבנים הראשיים שהביאו להקמתו‪ .‬כך למשל‪ ,‬מול דלת‬
‫הכניסה אפשר לראות לוח המנציח את 'מרדכי אברהם שלם‪ ,‬ממייסדי בית הכנסת‬
‫של הסלוניקאים על פי הסכמתו של הראש"ל המנוח יעקב מאיר זצ"ל'‪ .‬בצדו השמאלי‬
‫הקדמי של בית הכנסת תלוי לוח זיכרון גדול ממדים‪ ,‬המוקדש לחללי השואה‪ .‬על הלוח‪,‬‬
‫בהתאם למוצאם של מייסדי בית הכנסת‪ ,‬נכתב כי הוא מיועד לעילוי נשמתם של כל‬

‫ששת מיליוני קרבנות השואה 'ובתוכם יהודי יוון ויוגוסלביה הי"ד'‪.‬‬
‫על ארון הקודש נכתב כי הוא תרומתם של שני אחים למשפחת ולירו הנודעת‪ ,‬שכמה‬
‫מהם התגוררו במשך שנים רבות בשכונת אבן ישראל‪ ,‬בסמוך לבית היתומים הספרדי‪27.‬‬
‫בתוך הארון מצויים ספרי תורה רבים‪ .‬כמה מהם‪ ,‬כך זוכרים הגבאים‪ ,‬הם ספרי התורה‬
‫שבהם השתמשו הרב יעקב מאיר‪ ,‬מייסדו של בית היתומים‪ ,‬ולאחריו הרב עוזיאל‪,‬‬

‫מחליפו על כס הרבנות‪ .‬שאר ספרי הקודש המצויים במקום חדשים יחסית‪28.‬‬
‫באזכרות הנאמרות במועדים שונים מזכירים בבית הכנסת את מייסדי שני בתי הכנסת‬
‫שהביאו ליצירתו של קהל ציון‪ ,‬ומחוץ לכך את דמויותיהם של הרבנים הראשיים‬

‫שדרשו בו במהלך השנים‪ ,‬מאז ייסודו ועד היום‪.‬‬
‫בחדר התפילה הקטן יותר‪ ,‬הסמוך יותר לפתח הכניסה למתחם כולו‪ ,‬תלויות שתי‬
‫מודעות נושנות וממוסגרות‪ .‬האחת‪ ,‬כאמור‪ ,‬מודיעה על הקמת 'מרכז הישיבות — אהל‬