Page 173 - בית תפילה סופי_Neat
P. 173

‫‪ / 164‬אבן ישראל וסביבתה ‪/‬‬

‫כחודש לאחר פתיחת בית הכנסת‪ ,‬במוצאי שביעי של פסח תרצ"ז (‪,)1937‬‬                     ‫סמל תנועת‬
‫נערכה בו אספת הייסוד של תנועת הנוער הלאומי הדתי ברית החשמונאים‪,‬‬                   ‫ברית החשמונאים‬

                            ‫שגם פעלה במקום בחודש הראשון לקיומה‪.‬‬
‫את ברית החשמונאים הקימה בירושלים קבוצה של צעירים דתיים–‬
‫לאומיים‪ .‬חבריה שאפו למסד את חינוכם של בני הנוער ברוח זו במסגרת‬
‫תנועה שתקנה להם משמעת‪ ,‬חברה ומשנה סדורה‪ ,‬ותעצב את עולמם‬

                                                         ‫לשנים הבאות‪.‬‬
‫התנועה (שעם חבריה הבולטים נמנו 'התוקע בכותל'‪ ,‬משה צבי סגל‪ ,‬ומאיר‬
‫מדן) הייתה במובנים מסוימים המשך לניסיון של תנועת אחדות ישראל‬
‫להקים עוד בפולין‪ ,‬שנים אחדות קודם‪ ,‬את תנועת ברית הנוער חשמונאים‪,‬‬
‫וכן המשך לתנועת הנוער ברית ישורון‪ ,‬שפעלה באותן השנים במקומות‬
‫שונים‪ .‬אמנם תנועת אחדות ישראל לא הייתה אחראית ישירות לעיצוב דרכה ומטרותיה‬
‫של ברית החשמונאים‪ ,‬אך בראשית דרכה סייעה התנועה לתנועת הנוער הקרובה אליה‬
‫בעיקר בסיוע כלכלי‪ 7.‬משום כך היה זה אך טבעי שכינוס הייסוד ייערך בבית הכנסת‬

                                                ‫הלאומי שנוסד זה מכבר בירושלים‪.‬‬
‫תנועת ברית החשמונאים‪ ,‬שאורגנה בתוך זמן קצר בסגנון צבאי מוקפד‪ ,‬ניסחה את‬
‫עקרונותיה סופית בשנת ‪ 1942‬בכינוס מיוחד‪ .‬במהלכו נקבע בין השאר כי 'המטרה‪:‬‬
‫חינוך הנוער העברי לפי תורת ישראל ופועלם של החשמונאים‪ .‬כלומר‪ :‬כיבוש ארץ‬

                      ‫ישראל‪ ,‬הקמת מלכות ישראל והשלטת חוקי התורה בתוכה'‪8.‬‬
‫העקרונות המפורטים שהודגשו בתקנון התנועה היו‪ :‬נכּונות למסירות נפש על קדושת‬
‫השם‪ ,‬העם והארץ; ציפייה מתמדת למשיח ולמלכות ישראל; אהבת ישראל; ניסיון‬
‫להוות המשך למורשתם של הקנאים והחשמונאים שבכל הדורות; אומץ ומשמעת‬
‫מרבית‪ִ .‬ססמת התנועה הייתה 'לה' התשועה'‪ ,‬וסמל התנועה כלל מצודה‪ ,‬לוחות‬

                                                                   ‫הברית ומנורה‪.‬‬
‫לאורך השנים קיימה תנועת הנוער קשר רציף עם תנועת אחדות ישראל‪ ,‬וחבריה‬
‫הוזמנו גם הם להשתתף בחיי בית הכנסת אחדות ישראל בבית הספר לבנים‪ .‬אלא‬
‫שבית הכנסת הקטן היה צר מלהכיל את בני הנוער והמבוגרים הרבים שנצטרפו‬
‫לקהילה הדתית הלאומית‪ ,‬ובית הכנסת נדד לאולם גדול יותר בבניין בית הספר דורש‬
‫ציון ברח' ישעיהו‪ ,‬ובמקום זה פעל עד לשנת ‪ ,1947‬ככל הנראה‪ 9.‬לא אחת נערכו‬
‫במקום כינוסים תנועתיים של ברית החשמונאים‪ ,‬גם לאחר שהמועדון התנועתי עצמו‬
‫עבר למקום אחר‪ .‬במקביל נערכו גם בתל אביב תפילות חגיגיות של התנועה בבית‬

                                            ‫הכנסת אחדות ישראל שהוקם בעיר‪10.‬‬
‫רוב צעירי ברית החשמונאים התגייסו בשלב כלשהו לאצ"ל וללח"י‪ ,‬אך מקצתם גם‬
‫חזרו בהמשך דווקא לשורות ההגנה‪ .‬בני בית הכנסת אחדות ישראל‪ ,‬שהיו מזוהים עם‬
‫המרד בבריטים בכל נימי נפשם‪ִ ,‬אפשרו בטבעיות להשתמש בבית הכנסת בתור מקום‬
‫ריכוז ללוחמים ומפקדים‪ ,‬וחוץ מפגישות שונות שנערכו בו הוקם בבית הכנסת כמו‬
‫במקומות רבים אחרים גם סליק קטן שבו אמנם לא הוחבאו כלי נשק‪ ,‬אך הוסתרו‬

                    ‫כרוזים וחומרי תעמולה שדרשו הצְנעה מעיניהם של הבריטים‪.‬‬
‫כשנה לפני הקמתה של מדינת ישראל עבר בית הכנסת לפעול במעונו הקבוע‪ ,‬בקומה‬
‫העליונה של האגף הצפוני בבית היתומים הספרדי‪ .‬האולם שבית הכנסת פעל בו‬
‫כבר שימש בעבר בית כנסת ספרדי גדול‪ 11,‬ובחללו עדיין נותר הריהוט הספרדי הישן‪,‬‬
‫שבו עשו שימוש גם מתפללי אחדות ישראל שעברו לפעול במקום‪ 12.‬גם ארון הקודש‬
‫המהודר המצוי במקום הוא ככל הנראה ארון הקודש של בית הכנסת הספרדי‬
   168   169   170   171   172   173   174   175   176   177   178