Page 176 - בית תפילה סופי_Neat
P. 176
/אחדות ישראל 167 /
בעבור רבות מן המשפחות השכולות הפך לוח הזיכרון הגדול את בית הכנסת למקום
ההנצחה הייחודי שבו מוזכרים קרוביהם ,וכך היו רבות מהן מגיעות לבית הכנסת
במשך עשרות שנים בתאריך הפטירה של הנופלים השונים .זאת גם משום שלוחמים
ירושלמים רבים נקברו בבית הקברות שעל הר הזיתים ,שאליו לא היה אפשר להגיע
בין מלחמת העצמאות למלחמת ששת הימים.
באותן השנים נוסף החלק השני לשמו של המקום ,וכך הוא נקרא עד היום :בית
הכנסת אחדות ישראל ,על שם עולי הגרדום.
מה בין חזנות לשבירת ההבלגה :אירועים מיוחדים בבית הכנסת
חוץ מהנצחת זכר הנופלים ,נערכו בבית הכנסת פעילויות חברתיות שונות שנשאו
רובן ככולן אופי אידאולוגי ופוליטי ברור .בשלהי שנות הארבעים ובראשית שנות
החמישים נערכו במקום בכל שבת מסיבות עונג שבת שאליהן הוזמן הציבור הרחב.
למקום הוזמנו רבנים מוכרים שנשאו דברים בין התפילות ובשיחות מיוחדות ,ולפני
התיבה הוזמנו לעבור פעמים רבות חזנים ידועי שם.
בין הרבנים בלט שמו של הרב אריה לוין ,שהיה מזוהה עם לוחמי המחתרות עוד
בתקופת המאבק בבריטים ,הרב שלמה ראם ,הרב מרדכי ליסמן ,ואחרים שהיו
מזוהים עם התנועה הלאומית וערכיה .בין החזנים שהופיעו במקום אפשר למנות
את שמואל ריבלין ,בנו של 'אבי החזנים' הירושלמי ,זלמן ריבלין ,וכן את חיים נאמן,
אהרן אייזן ומרדכי צבי לפידות.
במשך כל השנים המשיכו להיערך במקום גם כינוסים פוליטיים מובהקים של אנשי
התנועה ומוסדותיה .אנשי אחדות ישראל היו גאים עד מאוד בבית הכנסת ובפעילות
שהתקיימה סביבו ,וראו בו מייצג נאמן של התנועה ושל מטרותיה:
בית הכנסת של אחדות ישראל בירושלים ,העשוי לתהילה ולתפארת באולמיו
המרווחים והמפוארים ובריהוטו המהודר ,משמש גם בית מועד לחברי התנועה
לשם לימוד ועיון בשאלות רעיוניות ולמסיבות עונג שבת [ ]...שמספר מבקריהן
הולך וגדל משבת לשבת []...
חויה מיוחדת לחברים ולאוהדים שימשו מסיבות עונג שבת בבית הכנסת אחדות
ישראל שבהם השתתפו הרבנים והאורחים הנ"ל ,והלהיבו את לב המסובים
הרבים בהרצאותיהם ,שהיו משולבות רעיונות תורניים–לימודיים ,כיד ה' הטובה
עליהם16.
חלק מן האירועים המיוחדים נחוגו בבית הכנסת לציון תאריכים משמעותיים
מתקופת המאבק לעצמאות .כך למשל ,בשבת שחלה בי"ט בשבט תשי"ב (,)1952
נערכו במקום תפילת הודיה ועצרת חגיגית ,שנועדו לציין מלאות עשר שנים לשבירת
ה'הבלגה' .בשבת זו הוזמן לשאת דברים בין השאר חבר הכנסת מטעם מפלגת חרות,
אריה אלטמן.
בשנת 1965השתתף בית הכנסת באירוע ממלכתי בעל משמעות ציבורית רבה.
באותה השנה הועלו ארצה על פי החלטת הממשלה עצמותיו של מייסד התנועה
הרוויזיוניסטית זאב ז'בוטינסקי ,על מנת שייטמנו בחלקת גדולי האומה בהר הרצל
בירושלים .מסע ההלוויה של ז'בוטינסקי עבר גם ברחוב יפו ,וכשהועבר הארון על
פני בניין בית היתומים שבו פועל בית הכנסת המחויב לשיטתו של מייסד בית"ר ,עצר
מסע הלוויה עצירה סמלית ,ובמקום נִשאו הספדים ונאמר קדיש17.
