Page 174 - בית תפילה סופי_Neat

‫‪ /‬אחדות ישראל ‪165 /‬‬

‫שפעל בו‪ ,‬ובתחתית הבימה הקטנה הצמודה לארון הקודש נקבע הסליק המקומי‬
‫שהמתפללים הסתירו באמצעות לוחות עץ פשוטים‪.‬‬

‫על משמעותו של בית הכנסת בעיני לוחמי המחתרות השונות סיפר לימים יוסף‬
‫ויטלזון‪ ,‬שהיה בעצמו לוחם אצ"ל‪ ,‬נפצע‪ ,‬נאסר והוגלה לקניה‪ ,‬ומשמש זה ‪ 40‬שנה‬

‫הגבאי הראשי של בית הכנסת‪:‬‬

‫כמו לאם אוהבת‪ ,‬כמו לאב רחום‪ ,‬היו מגיעים חיילים אלמונים של מחתרת‬
‫יהודית לבית הכנסת אחדות ישראל‪ .‬הרבה תפילות נאמרו בכוונה עמוקה‪ ,‬אל‬
‫מול ארון הקודש בטרם קרב‪ ,‬או לפני שליחות נעלמה‪ .‬הרבה דמעות שניגרו‬
‫כמים [‪ ]...‬בית הכנסת היה להם מקום מפגש בטבורה של העיר‪ .‬לכאן הם קפצו‬
‫כדי לנוח רגע או להסתתר מעין רואים‪ .‬כאן הם נפגשו‪ ,‬תכננו או סתם שפכו את‬
‫ליבם‪ .‬כאן חיפשו אחריהם‪ ,‬ביקשו אותם‪ .‬לכאן הם נשאו תחינתם וחלומותיהם‬
‫ממקומות מאסרם או משדות האש‪ .‬לכאן הם חזרו והוסיפו להיפגש גם שנים‬
‫רבות אחרי הכל‪ .‬בקירותיו העבים של בית הכנסת הם הפיחו רוח חיים‪ ,‬נסכו‬

‫רגשות בין משקעי האבן הירושלמית והחלונות המסורגים‪13 .‬‬

‫מאז עבר לפעול בבניין בית היתומים‪ ,‬פועל בית הכנסת ברציפות באותו המקום‪.‬‬

‫זיכרון והנצחה‪ :‬בית הכנסת לאחר קום המדינה‬

‫לאחר סיומה של מלחמת העצמאות והקמתה של המדינה‪ ,‬חזרו להתגורר בירושלים‬
‫צעירים רבים שהיו מגויסים במשך שנים למחתרות השונות ולצבא ההגנה לישראל‪.‬‬
‫רבים מהם חזרו באופן טבעי להתפלל ולפעול סביב בית הכנסת אחדות ישראל‪ ,‬שהיה‬

‫לא רק בית כנסת כי אם גם מקום מפגש חברתי ומרכז הנצחה לנופלים במערכה‪:‬‬

‫כשנדמו הקרבות והארץ שקטה‪ ,‬נותר בית הכנסת במרכז חייהם‪ .‬הם חלקו‬
‫עימו את רגעי שמחתם‪ ,‬את שעותיהם היפות והתרפקו עליו בשעות משבר‬
‫וצער‪ ,‬לכאן הם באו כשנישאו‪ ,‬כאן קראו בשמות ילדיהם‪ ,‬כאן הכניסום בבריתו‬
‫של אברהם או צרפום למניין‪ .‬כאן שמחו ביחד‪ ,‬צחקו ביחד‪ ,‬כאבו ביחד‪ .‬כאן‬
‫העלו זכר חבריהם על ראש שמחתם‪ ,‬כאן התייחדו עם זכר יקיריהם‪ ,‬כאן הם‬

‫מוסיפים לזכור לעד‪ ,‬כאן אין שוכחים את אלה שאינם‪14 .‬‬

‫קבוצה גדולה של לוחמים צעירים ששבו ארצה מגלות במחנות המעצר בקניה‬
‫ובאריתריאה‪ ,‬סייעה אף היא להפחת הרוח המחודשת בבית הכנסת ולפיתוח הפעילות‬

‫הענפה סביבו‪.‬‬
‫בראשית שנות החמישים חשו רבים מיוצאי האצ"ל והלח"י כי חלקם במערכה על‬
‫שחרור הארץ מעול הכובש הבריטי מוצנע ומודחק הצדה‪ ,‬וכי זכרם של הנופלים‬
‫מבין מחתרות אלו כמעט שאינו בא לידי ביטוי‪ ,‬בהשוואה לנופלים מבין חברי ההגנה‪,‬‬

‫הפלמ"ח וצה"ל‪.‬‬
‫אחת הפעולות שנועדו להתמודד עם הדחקה זו הייתה קביעת לוח זיכרון מרכזי‬
‫בבית הכנסת אחדות ישראל‪ ,‬שעליו חקוקים שמותיהם של כלל חללי האצ"ל והלח"י‪,‬‬
‫משנות השלושים ועד הכללתן של המחתרות בצבא ההגנה לישראל‪ .‬לוח הזיכרון‬
‫הגדול נקבע במקום בח' בתשרי תשי"ב (‪ ,)1951‬בטקס שהשתתפו בו מאות לוחמים‪,‬‬

‫רבנים ואישי ציבור‪ .‬א' דרור‪ ,‬אחד מיוזמי הכנת הלוח‪ ,‬הסביר מהי מטרת קביעתו‪:‬‬