Page 174 - בית תפילה סופי_Neat
P. 174
/אחדות ישראל 165 /
שפעל בו ,ובתחתית הבימה הקטנה הצמודה לארון הקודש נקבע הסליק המקומי
שהמתפללים הסתירו באמצעות לוחות עץ פשוטים.
על משמעותו של בית הכנסת בעיני לוחמי המחתרות השונות סיפר לימים יוסף
ויטלזון ,שהיה בעצמו לוחם אצ"ל ,נפצע ,נאסר והוגלה לקניה ,ומשמש זה 40שנה
הגבאי הראשי של בית הכנסת:
כמו לאם אוהבת ,כמו לאב רחום ,היו מגיעים חיילים אלמונים של מחתרת
יהודית לבית הכנסת אחדות ישראל .הרבה תפילות נאמרו בכוונה עמוקה ,אל
מול ארון הקודש בטרם קרב ,או לפני שליחות נעלמה .הרבה דמעות שניגרו
כמים [ ]...בית הכנסת היה להם מקום מפגש בטבורה של העיר .לכאן הם קפצו
כדי לנוח רגע או להסתתר מעין רואים .כאן הם נפגשו ,תכננו או סתם שפכו את
ליבם .כאן חיפשו אחריהם ,ביקשו אותם .לכאן הם נשאו תחינתם וחלומותיהם
ממקומות מאסרם או משדות האש .לכאן הם חזרו והוסיפו להיפגש גם שנים
רבות אחרי הכל .בקירותיו העבים של בית הכנסת הם הפיחו רוח חיים ,נסכו
רגשות בין משקעי האבן הירושלמית והחלונות המסורגים13 .
מאז עבר לפעול בבניין בית היתומים ,פועל בית הכנסת ברציפות באותו המקום.
זיכרון והנצחה :בית הכנסת לאחר קום המדינה
לאחר סיומה של מלחמת העצמאות והקמתה של המדינה ,חזרו להתגורר בירושלים
צעירים רבים שהיו מגויסים במשך שנים למחתרות השונות ולצבא ההגנה לישראל.
רבים מהם חזרו באופן טבעי להתפלל ולפעול סביב בית הכנסת אחדות ישראל ,שהיה
לא רק בית כנסת כי אם גם מקום מפגש חברתי ומרכז הנצחה לנופלים במערכה:
כשנדמו הקרבות והארץ שקטה ,נותר בית הכנסת במרכז חייהם .הם חלקו
עימו את רגעי שמחתם ,את שעותיהם היפות והתרפקו עליו בשעות משבר
וצער ,לכאן הם באו כשנישאו ,כאן קראו בשמות ילדיהם ,כאן הכניסום בבריתו
של אברהם או צרפום למניין .כאן שמחו ביחד ,צחקו ביחד ,כאבו ביחד .כאן
העלו זכר חבריהם על ראש שמחתם ,כאן התייחדו עם זכר יקיריהם ,כאן הם
מוסיפים לזכור לעד ,כאן אין שוכחים את אלה שאינם14 .
קבוצה גדולה של לוחמים צעירים ששבו ארצה מגלות במחנות המעצר בקניה
ובאריתריאה ,סייעה אף היא להפחת הרוח המחודשת בבית הכנסת ולפיתוח הפעילות
הענפה סביבו.
בראשית שנות החמישים חשו רבים מיוצאי האצ"ל והלח"י כי חלקם במערכה על
שחרור הארץ מעול הכובש הבריטי מוצנע ומודחק הצדה ,וכי זכרם של הנופלים
מבין מחתרות אלו כמעט שאינו בא לידי ביטוי ,בהשוואה לנופלים מבין חברי ההגנה,
הפלמ"ח וצה"ל.
אחת הפעולות שנועדו להתמודד עם הדחקה זו הייתה קביעת לוח זיכרון מרכזי
בבית הכנסת אחדות ישראל ,שעליו חקוקים שמותיהם של כלל חללי האצ"ל והלח"י,
משנות השלושים ועד הכללתן של המחתרות בצבא ההגנה לישראל .לוח הזיכרון
הגדול נקבע במקום בח' בתשרי תשי"ב ( ,)1951בטקס שהשתתפו בו מאות לוחמים,
רבנים ואישי ציבור .א' דרור ,אחד מיוזמי הכנת הלוח ,הסביר מהי מטרת קביעתו: