Page 204 - בית תפילה סופי_Neat
P. 204

‫‪ /‬מבט לעבר ולעתיד ‪195 /‬‬

                ‫בתי כנסת על ציר החיים של ירושלים‪:‬‬
                                      ‫מבט לעבר ולעתיד‬

                    ‫מרבית בתי הכנסת שנסקרו בספר זה היו שייכים לארבע משכונותיה הראשונות של‬
                    ‫ירושלים שמחוץ לחומות‪ :‬משכנות שאננים (וימין משה)‪ ,‬מחנה ישראל‪ ,‬נחלת שבעה‬
                    ‫ואבן ישראל‪ .‬ככאלו‪ ,‬מתארים סיפוריהם של בתי הכנסת לא רק את המוסדות עצמם‪,‬‬
                    ‫כי אם גם במובן רב את סיפורן של השכונות השונות ואת סיפורה של ירושלים‬

                                                                   ‫היהודית היוצאת אל מחוץ לחומות‪.‬‬
                    ‫אוכלוסייתה היהודית של ירושלים בשלהי המאה התשע עשרה ובראשית המאה‬
                    ‫העשרים הייתה רובה ככולה אוכלוסייה בעלת אופי דתי מובהק‪ .‬לפיכך מבטאים בתי‬
                    ‫הכנסת שבנתה — אולי יותר מכל מוסד אחר — את הלכי הרוח בקרבה‪ ,‬את חלוקתה‬
                    ‫לקבוצות ולתתי–קבוצות ואת אופייה וסגנונה של הקהילה מבחינות שונות‪ :‬דתית‪,‬‬

                                                                                 ‫ִמנהגית‪ ,‬סגנונית ועוד‪.‬‬
                    ‫הסיפורים האנושיים הרבים‪ ,‬הנשזרים אגב סיפורי בתי הכנסת ומתפלליהם‪ ,‬חושפים‬
                    ‫לא אחת פנים ורבדים נסתרים מ ַעין‪ ,‬שלא מצאו את מקומם בספרי ההיסטוריה‬
                    ‫בכל דרך אחרת‪ :‬זיכרונות משפחתיים‪ ,‬מסורות שכונתיות‪ ,‬גלגוליהם הייחודיים של‬

                                                                          ‫תשמישי קדושה שונים ועוד‪.‬‬
                    ‫גם בתי הכנסת שאינם נכללים בתחומיהן ההיסטוריים של ארבע שכונות אלו שייכים‬
                    ‫כולם לאזור 'ציר החיים' של ירושלים החדשה בראשיתה‪ ,‬שנסמך על רח' יפו מדרום‬
                    ‫ומצפון והתרחב לאטו אל כל אזור 'מרכז העיר' של ימינו אנו‪ ,‬הנאבק כיום על חייו‪.‬‬
                    ‫במקביל לציר שעל דרך יפו‪ ,‬התפתח ציר שכונתי גם מצפון לדרום‪ ,‬שראשיתו בשכונות‬
                    ‫משכנות שאננים ומחנה ישראל‪ ,‬והמשכו בבית דוד‪-‬מאה שערים וסביבותיהן‪ .‬במרכזו‬

                                        ‫של ציר זה מצויה שכונת נחלת שבעה‪ ,‬הנסמכת גם על דרך יפו‪.‬‬
                    ‫כך הפך האזור שבו עוסק ספר זה לאזור מגובש ומגוון להפליא‪ ,‬שבו חיו זה בצד‬
                    ‫זה בני עדות וקבוצות אוכלוסייה שונות‪ ,‬וכן בעלי עסקים וסוחרים בצד בעלי בתים‬
                    ‫ודיירים מן המניין‪ ,‬מהם בני משפחות של הסוחרים עצמם ומהם תושבי שכונות מרכז‬

                                                                ‫העיר‪ ,‬ההולכים ומתמעטים עם השנים‪.‬‬
                    ‫מטבע הדברים הוקמו באזור בתי כנסת לרוב‪ ,‬הפעילים כמעט כולם עד ימינו אנו‪ .‬בתי‬
                    ‫הכנסת משקפים מצב גאוגרפי וחברתי משתנה מראשית המאה העשרים‪ .‬העובדה‬
                    ‫שמקצת בתי הכנסת הם ציבוריים ואחרים פרטיים‪ ,‬ושמקצתם הוקמו ופעלו במוסדות‬
                    ‫ציבור גדולים או שהפעילו אותם רבנים ידועי שם‪ ,‬הופכת אף היא את קורותיהם של‬

                           ‫בתי הכנסת למרכזיים אף יותר‪ ,‬וחורגים מעבר לשימוש המקורי שנועד להם‪.‬‬

                    ‫מעבר להרכבו האנושי והפונקציונלי הייחודי של אזור מרכז העיר ההיסטורי של‬
                    ‫ירושלים‪ ,‬יש לציין את השינויים הפוליטיים והביטחוניים‪ ,‬שהשפיעו אף הם על אופיין‬

                                                                   ‫של השכונות והמוסדות שחסו בצלו‪.‬‬
                    ‫שלוש מן השכונות שבהן עוסק הספר — משכנות שאננים–ימין משה‪ ,‬מחנה ישראל‬
                    ‫וממילא — הפכו במהלך מלחמת העצמאות ולאחריה לשכונות ְספר‪ ,‬והדבר השפיע‬
                    ‫ישירות על הרכב האוכלוסייה שהופנתה להתגורר בהן מטעם המוסדות (בעיקר‬
                    ‫אוכלוסיית עולים חלשה יחסית)‪ ,‬ובעקיפין גם על דמותם ועל תפקודם של בתי‬
   199   200   201   202   203   204   205   206   207   208   209