Page 204 - בית תפילה סופי_Neat

‫‪ /‬מבט לעבר ולעתיד ‪195 /‬‬

‫בתי כנסת על ציר החיים של ירושלים‪:‬‬
‫מבט לעבר ולעתיד‬

‫מרבית בתי הכנסת שנסקרו בספר זה היו שייכים לארבע משכונותיה הראשונות של‬
‫ירושלים שמחוץ לחומות‪ :‬משכנות שאננים (וימין משה)‪ ,‬מחנה ישראל‪ ,‬נחלת שבעה‬
‫ואבן ישראל‪ .‬ככאלו‪ ,‬מתארים סיפוריהם של בתי הכנסת לא רק את המוסדות עצמם‪,‬‬
‫כי אם גם במובן רב את סיפורן של השכונות השונות ואת סיפורה של ירושלים‬

‫היהודית היוצאת אל מחוץ לחומות‪.‬‬
‫אוכלוסייתה היהודית של ירושלים בשלהי המאה התשע עשרה ובראשית המאה‬
‫העשרים הייתה רובה ככולה אוכלוסייה בעלת אופי דתי מובהק‪ .‬לפיכך מבטאים בתי‬
‫הכנסת שבנתה — אולי יותר מכל מוסד אחר — את הלכי הרוח בקרבה‪ ,‬את חלוקתה‬
‫לקבוצות ולתתי–קבוצות ואת אופייה וסגנונה של הקהילה מבחינות שונות‪ :‬דתית‪,‬‬

‫ִמנהגית‪ ,‬סגנונית ועוד‪.‬‬
‫הסיפורים האנושיים הרבים‪ ,‬הנשזרים אגב סיפורי בתי הכנסת ומתפלליהם‪ ,‬חושפים‬
‫לא אחת פנים ורבדים נסתרים מ ַעין‪ ,‬שלא מצאו את מקומם בספרי ההיסטוריה‬
‫בכל דרך אחרת‪ :‬זיכרונות משפחתיים‪ ,‬מסורות שכונתיות‪ ,‬גלגוליהם הייחודיים של‬

‫תשמישי קדושה שונים ועוד‪.‬‬
‫גם בתי הכנסת שאינם נכללים בתחומיהן ההיסטוריים של ארבע שכונות אלו שייכים‬
‫כולם לאזור 'ציר החיים' של ירושלים החדשה בראשיתה‪ ,‬שנסמך על רח' יפו מדרום‬
‫ומצפון והתרחב לאטו אל כל אזור 'מרכז העיר' של ימינו אנו‪ ,‬הנאבק כיום על חייו‪.‬‬
‫במקביל לציר שעל דרך יפו‪ ,‬התפתח ציר שכונתי גם מצפון לדרום‪ ,‬שראשיתו בשכונות‬
‫משכנות שאננים ומחנה ישראל‪ ,‬והמשכו בבית דוד‪-‬מאה שערים וסביבותיהן‪ .‬במרכזו‬

‫של ציר זה מצויה שכונת נחלת שבעה‪ ,‬הנסמכת גם על דרך יפו‪.‬‬
‫כך הפך האזור שבו עוסק ספר זה לאזור מגובש ומגוון להפליא‪ ,‬שבו חיו זה בצד‬
‫זה בני עדות וקבוצות אוכלוסייה שונות‪ ,‬וכן בעלי עסקים וסוחרים בצד בעלי בתים‬
‫ודיירים מן המניין‪ ,‬מהם בני משפחות של הסוחרים עצמם ומהם תושבי שכונות מרכז‬

‫העיר‪ ,‬ההולכים ומתמעטים עם השנים‪.‬‬
‫מטבע הדברים הוקמו באזור בתי כנסת לרוב‪ ,‬הפעילים כמעט כולם עד ימינו אנו‪ .‬בתי‬
‫הכנסת משקפים מצב גאוגרפי וחברתי משתנה מראשית המאה העשרים‪ .‬העובדה‬
‫שמקצת בתי הכנסת הם ציבוריים ואחרים פרטיים‪ ,‬ושמקצתם הוקמו ופעלו במוסדות‬
‫ציבור גדולים או שהפעילו אותם רבנים ידועי שם‪ ,‬הופכת אף היא את קורותיהם של‬

‫בתי הכנסת למרכזיים אף יותר‪ ,‬וחורגים מעבר לשימוש המקורי שנועד להם‪.‬‬

‫מעבר להרכבו האנושי והפונקציונלי הייחודי של אזור מרכז העיר ההיסטורי של‬
‫ירושלים‪ ,‬יש לציין את השינויים הפוליטיים והביטחוניים‪ ,‬שהשפיעו אף הם על אופיין‬

‫של השכונות והמוסדות שחסו בצלו‪.‬‬
‫שלוש מן השכונות שבהן עוסק הספר — משכנות שאננים–ימין משה‪ ,‬מחנה ישראל‬
‫וממילא — הפכו במהלך מלחמת העצמאות ולאחריה לשכונות ְספר‪ ,‬והדבר השפיע‬
‫ישירות על הרכב האוכלוסייה שהופנתה להתגורר בהן מטעם המוסדות (בעיקר‬
‫אוכלוסיית עולים חלשה יחסית)‪ ,‬ובעקיפין גם על דמותם ועל תפקודם של בתי‬