Page 207 - בית תפילה סופי_Neat

‫בית הכנסת דוד משה לוי‬ ‫‪ / 198‬בית הכנסת דוד משה לוי ‪/‬‬

‫נספח‪/‬‬
‫רח' לינקולן ‪8‬‬

‫בית הכנסת דוד משה לוי מצוי בשוליה של שכונת מחנה ישראל‪ ,‬בסמוך לבית‪/‬‬

‫הכנסת היכל ברוך ולבית הכנסת היכל יוסף שנסקרו בפרק שהוקדש לשכונה‬

‫ולסביבתה‪ .‬בית כנסת זה מופיע כנספח ואינו כלול במפתח‪ ,‬משום שעל קיומו נודע‬

‫לי לראשונה רק ימים אחדים לפני שהספר נשלח לדפוס‪ .‬אשרינו שלא פסחנו‬

‫עליו לחלוטין‪ ,‬בסופו של דבר‪.‬‬

‫פרטים רבים על אודות בית הכנסת נודעו לי מפי הרב דוד אטון‪ ,‬רב בית הכנסת‪/,‬‬

‫ומפי הגבאי הוותיק בועז פרסי‪ ,‬המשמשים שניהם במקום זה עשרות שנים‪.‬‬

‫משפחת משה לוי‪ ,‬שהתגוררה בשכונת נחלת אחים בירושלים בראשית המאה העשרים‪,‬‬
‫הייתה אחת מהמשפחות הרבות ממוצא אורפלי שעסקה בבנייה‪ ,‬בסיתות ובקבלנות‪.‬‬
‫לימים הפכו שניים מבני המשפחה לחברים בולטים בארגון הקבלנים והבונים של‬
‫ירושלים‪ .‬מאיר משה לוי היה אחד ממייסדי הארגון בשמו המקורי‪‘ ,‬ארגון קבלנים‬
‫לעבודות בניה וסלילת כבישים בירושלים'‪ ,‬בשנת ‪ ,1932‬ואחיו‪ ,‬דוד משה לוי‪ ,‬כיהן‬
‫שנים אחדות בהמשך כנשיא הארגון‪ .‬במהלך השנים ייסדו שני האחים הקבלנים שני‬
‫בתי כנסת בירושלים‪ :‬בית הכנסת מאיר משה לוי‪ ,‬הנושא את שמו של האח המבוגר‬
‫יותר‪ ,‬הוקם בסמוך לבית המשפחה‪ ,‬ברח' גבע‪ ,‬בשכונת נחלת ציון‪ .‬אחיו‪ ,‬דוד משה לוי‪,‬‬
‫הקים בראשית שנות החמישים בית כנסת קטן ואינטימי בבניין שבנה ואף התגורר בו‪,‬‬

‫ברח' לינקולן שבשולי שכונת מחנה ישראל‪.‬‬
‫בית הכנסת הספרדי הקטן נוסד ככל הנראה לאו דווקא ביזמתו של דוד משה לוי‪,‬‬
‫שבנה בראשית שנות החמישים אחדים מן הבתים שברח' לינקולן וסביבתו‪ ,‬כי אם‬
‫ביזמתם של כמה מן התושבים הספרדים באזור‪ ,‬שלא מצאו את מקומם בבתי הכנסת‬
‫שפעלו בסביבת מגוריהם‪ .‬כמה מהיזמים הללו התגוררו באזור שבין השכונות רחביה‬
‫וקריית שמואל לבין רחוב המלך דוד‪ ,‬ואלו פנו בשלב מסוים לדוד משה לוי בבקשה כי‬
‫יקדיש חלל מסוים באחד מן הבניינים שבנה באזור לטובת בית כנסת מקומי‪ ,‬אם גם‬
‫צנוע בממדיו‪ .‬לוי‪ ,‬שכאמור התגורר אף הוא במקום‪ ,‬נעתר לפנייתם של היזמים‪ ,‬וכך‬

‫הוקדשה קומת המרתף בבניין שהתגורר בו‪ ,‬ברח' לינקולן ‪ ,8‬לבית כנסת לכל דבר‪.‬‬
‫ותיקי בית הכנסת זוכרים כי עם ייסודו של בית הכנסת‪ ,‬היו בין השכנים מי שחששו‬
‫שפעילותו השוטפת בבניין תפריע לשגרת החיים במקום‪ .‬מסיבה זו הוחלט לימים כי‬
‫בית הכנסת יפעל בשבתות ובחגים בלבד‪ ,‬ואילו בימות החול יישאר סגור תמיד‪ .‬ואכן‪,‬‬

‫כך נהוג גם היום בבית הכנסת‪ ,‬קרוב לשישים שנה מאז ייסודו‪.‬‬
‫בית הכנסת‪ ,‬שלימים נשא את שמו של מייסדו ותורם השטח‪ ,‬פעל מלכתחילה כבית‬
‫כנסת מעורב מבחינה עדתית‪ ,‬ובין המתפללים היה אפשר למצוא בוכארים‪ ,‬אורפלים‪,‬‬
‫חלבים‪ ,‬פרסים‪ ,‬כורדים וכורדים–איראניים‪ .‬בהתאם‪ ,‬נוסח התפילה שהונהג במקום‬
‫כבר מראשיתו היה הנוסח הירושלמי המעורב‪ ,‬המוכר לכולם ומשמש מכנה משותף‬
‫נוח‪ .‬על נוסח זה‪ ,‬שהתקבע במהלך השנים ברבים מבתי הכנסת בעיר‪ ,‬כתב הסופר‬

‫חיים סבתו‪:‬‬