Page 57 - בית תפילה סופי_Neat

‫‪ / 48‬מחנה ישראל‪ ,‬ממילא וסביבתן ‪/‬‬

‫שכונת מחנה ישראל הייתה השכונה הירושלמית הראשונה שנבנתה ביזמה פרטית‪.‬‬
‫ראשית ייסודה באמצע שנות השישים של המאה התשע עשרה‪ ,‬שנים אחדות לפני‬
‫נחלת שבעה‪ 1.‬מייסדיה הראשונים היו כמה משפחות שנמנו עם עדת היהודים‬
‫המערבים בירושלים ושהתגוררו עד לאותה עת בתוך העיר העתיקה‪ .‬לאחר שנים‬
‫אחדות עבר להתגורר בשכונה גם הרב דוד בן שמעון (רדב"ש‪ ,‬צוף דב"ש)‪ ,‬מנהיגה‬
‫הבלתי מעורער של העדה באותן שנים‪ ,‬שהקים בשכונה בין היתר בית כנסת וכן את‬

‫'בית הכולל' שהעניק שירותים שונים לבני העדה בירושלים‪.‬‬
‫קשה לקבוע מתי בדיוק נוסד בית הכנסת הראשון בשכונה‪ .‬אמנם ככל הנראה כבר‬
‫בשנת ‪ 1866‬פעל במקום בית כנסת אחד‪ 2,‬אולם ייתכן כי זה היה בית כנסת עראי‬
‫שפעל במבנה פרטי‪ .‬על הקמתו של בית הכנסת ועל פעילותו הראשונית אפשר ללמוד‬
‫גם מאזכורים שונים בעיתונות התקופה בירושלים‪ 3.‬את בית הכנסת העראי הראשון‪,‬‬
‫בימיה הראשונים של השכונה‪ ,‬תיאר מאה שנים מאוחר יותר הסופר יהודה האזרחי‪:‬‬
‫'השכונה כולה אינה אלא חצר יחידה‪ .‬אולם אילו משפחות יצאו מיד לדור בה‪ ,‬ובית‬
‫כנסת הוקם בתוכה‪ ,‬וחלונותיו מוארים מדי לילה בלילה‪ ,‬עד אור הבוקר‪ ,‬ותלמידי‬

‫חכמים יושבים בו‪ ,‬לאור נרות ומנורות שמן‪ ,‬קוראים תהלים ולומדים דף גמרא'‪4.‬‬
‫בית הכנסת הקבוע הראשון נוסד במחנה ישראל כנראה בשנת ‪ ,1870‬בשטח שרכש‬
‫במיוחד לשם כך ועד העדה המערבית בעיר‪ 5.‬הרב דוד בן שמעון‪ ,‬מנהיג העדה‪ ,‬עבר‬
‫להתגורר בסמוך לבית הכנסת ב–‪ ,1877‬ותושבי השכונה התפללו בו שנים רבות‪ .‬מיקומו‬
‫המדויק אינו ידוע‪ ,‬אך את מראהו תיאר לימים עוזיאל חזן‪ ,‬בן השכונה‪' :‬מתגעגעים‬
‫לבית הכנסת הישן שהיה מפואר בנברשות בדולח ועזרת נשים‪ ,‬בהיכל מגולף פיתוחים‬

‫מחופה בפרוכת קטיפה‪ .‬ספר התורה היה בן מאתיים שנה והובא מהעיר רבאט'‪6.‬‬
‫חזן מציין כי במקום נהגו להתפלל לא רק בני השכונה המערבים‪ ,‬אלא גם תושבים אשכנזים‬
‫מן הסביבה הקרובה‪ ,‬דוגמת בני משפחת שטרן משכונת ממילא‪ ,‬שבקומה העליונה של‬

‫ביתם (בדירתו של יונס מרכס) התארח בנימין זאב הרצל בביקורו בעיר ב–‪.1898‬‬
‫לאחר כמה עשרות שנים נהרס בניין בית הכנסת (שעמד ככל הנראה בסמוך לפינת‬
‫הרחובות דוד בן שמעון ודוד המלך)‪ 7,‬ובית הכנסת השכונתי עבר לפעול בבית כולל‬
‫המערבים שבלב השכונה (ברח' המערבים ‪ .)13‬את בית הכנסת ניהלה משפחת קרוצ'י‪:‬‬
‫'קרוצ'י היה מתפלל בבית הכנסת בו שימש אביו כגבאי וחזן‪ .‬היה זה בית מגורים‬
‫של "כולל המערבים" ובקומה השנייה נמצא בית הכנסת "צוף דבש"‪ ,‬על שם מייסד‬
‫השכונה [הרב דוד בן שמעון]‪ .‬לא לחינם אמר יוסף קרוצ'י כי התפילה נכנסת אליו‬

‫למיטה‪ ,‬גם כשהוא ישן'‪8.‬‬
‫בשנות השלושים של המאה העשרים בנו בני משפחת שושנה ממרוקו‪ ,‬שהתגוררו‬
‫ברח' המלך דוד‪ ,‬בית כנסת מערבי נוסף בשכונה‪ 9.‬בתי הכנסת המערביים של השכונה‬
‫הפסיקו לפעול ככל הנראה באמצע המאה העשרים‪ ,‬עם היעלמותן מנוף השכונה של‬

‫המשפחות הוותיקות והמייסדות‪10.‬‬
‫שכונת מחנה ישראל עברה טלטלות שונות במהלך השנים מאז ייסודה‪ ,‬ואלו השפיעו‬
‫גם על דמותה העדתית והדתית‪ .‬אם עד מלחמת העצמאות התגוררו בשכונה מספר‬
‫לא מבוטל של משפחות מעדת המערבים‪ ,‬שאף הפעילו את בתי הכנסת שהוזכרו‪ ,‬הרי‬
‫שבמלחמת העצמאות חל שבר גדול וחד בקורותיה של השכונה‪ :‬מרבית האוכלוסייה‬
‫הקודמת שהתגוררה בשכונה עזבה את האזור במהלך הקרבות‪ ,‬שחלקם התנהלו‬
‫במרחק קטן מאוד מבתי השכונה‪ ,‬ולא חזרו אליה אף לאחר תום המלחמה‪ .‬במקומה‬
‫יושבה השכונה מחדש באוכלוסייה מעורבת של פליטים‪ ,‬עולים ותושבים ותיקים‪,‬‬

‫והשכונה איבדה את דמותה המקורית‪.‬‬