Page 58 - בית תפילה סופי_Neat

‫מחנה ישראל‪ ,‬ממילא וסביבתן‪49 / /‬‬

‫במשך תקופה ארוכה לא פעלו בתי כנסת בשכונה כלל‪ .‬רק בשנת ‪ 1980‬הוקם בקצה‬
‫הדרומי–מזרחי בית הכנסת המשפחתי הכורדי–איראני סוכת רחמים‪ ,‬שאף הוא אינו‬
‫קיים עוד‪ .‬את בית הכנסת הקימו בני משפחת סימנטוב‪ ,‬שהגיעו למחנה ישראל לאחר‬
‫עלייתם ארצה בראשית שנות החמישים; עד להריסתו של הבית ב–‪ ,2005‬התגוררו בני‬
‫המשפחה בבניין שניצב בפינת הרחובות הס והמלך דוד‪ .‬במקור התפללו בני המשפחה‬
‫בבית הכנסת בבית טאנוס שבממילא‪ ,‬ואולם סביב שנת ‪ 1980‬החליטו להקדיש חלק‬
‫מדירתם לבית כנסת‪ ,‬שבו יוכלו להתפלל בהתאם למנהגיהם המשפחתיים וינהלוהו‬
‫כראות עיניהם‪ .‬כך נוסד בית הכנסת‪ ,‬שּכּונה 'סוכת רחמים'‪ ,‬ופעל עד להריסתו של‬

‫המבנה כולו‪11.‬‬
‫לאחר מכן‪ ,‬ב–‪ ,1990‬הוקם בשכונה גם בית הכנסת הכורדי–איראני היכל יוסף‪ ,‬אולם‬
‫אף הוא אינו משקף כלל את דמותה ואת אופייה המקוריים של השכונה‪ ,‬שהוקמה‬

‫שנים אחדות לאחר משכנות שאננים‪ ,‬בשנות השישים של המאה התשע עשרה‪.‬‬
‫בסמיכות למחנה ישראל ההיסטורית‪ ,‬על רחוב המלך דוד‪ ,‬הוקם מיד לאחר מלחמת‬
‫העצמאות דווקא בית כנסת אשכנזי קטן‪ ,‬היכל ברוך‪ ,‬ומחמת קרבתו הגאוגרפית‬

‫לשכונת מחנה ישראל‪ ,‬ייכלל אף הוא בפרק המוקדש לה ולסביבתה‪.‬‬

‫שכונת ממילא‪ ,‬שהייתה צמודה לשכונת מחנה ישראל ורק רחוב המלך דוד חצץ‬
‫ביניהן‪ ,‬תוכננה מראשיתה לשמש מרכז מסחרי גדול ממדים‪ .‬תכלית הקמתו הייתה‬
‫לנצל את החלל שבין אזור רחבת שער יפו ובין שכונותיה המערביות של העיר‬

‫ההולכת ונבנית‪.‬‬
‫את היזמה הזאת‪ ,‬שתאמה גם את כוונותיו של השלטון הבריטי‬
‫המקומי ביחס לאזור כולו‪ ,‬ניהלה חברת הכשרת היישוב‪,‬‬
‫שרכשה את השטח כולו ומסרה אותו לתכנון‪ .‬לאחר חלוקת‬
‫השטח למגרשים מתוכננים רכש ועד סוחרי ירושלים‬
‫את מרבית השטח‪ ,‬אולם מאחר שלא עלה בידו‬
‫לעמוד בתשלומים השונים‪ ,‬נותר המרכז שנים‬
‫אחדות בגדר חזון בלבד‪ .‬לאחר זמן רכש‬
‫הסוחר החלבי אליהו יוסף שמאע‬
‫את מרבית השטח‪ ,‬בנה עליו עשרות‬
‫חנויות והשכירן או מכרן לסוחרים‬

‫השונים בתנאים נוחים למדי‪.‬‬

‫ממילא‪ ,‬שנות החמישים‪.‬‬
‫באופק‪ :‬העיר העתיקה‬