Page 76 - בית תפילה סופי_Neat

‫‪ /‬דורש שלום לעולי טורקיה ‪67 /‬‬

‫מלחמת העולם‬
‫הראשונה בבית‬

‫הכנסת‪:‬‬
‫לוח זיכרון חדש‬

‫ב’דורש שלום’‬

‫מסרדשת לירושלים‪:‬‬
‫זיכרון מלחמת העולם הראשונה בבית הכנסת‬

‫על הקיר המערבי של בית הכנסת תלוי לוח זיכרון חדש למדי‪ ,‬שעליו אפשר למצוא‬
‫לוחית מיוחדת המוקדשת 'לעילוי נשמת נפטרי בית הכנסת דורש שלום' (בממילא)‪,‬‬
‫ולוחית נוספת המוקדשת 'לע"נ הרוגי ק"ק סרדשת שנהרגו על קדושת ה' במלחמת‬

‫העולם הראשונה'‪.‬‬
‫קהילת סרדשת‪ ,‬שבה חיו בסוף המאה התשע עשרה כמה מאות יהודים‪ 6,‬הייתה אחת‬
‫מקהילות יהודי כורדיסטן האיראנית שנפגעו קשה במיוחד במהלך מלחמת העולם‬

‫הראשונה ובקרבות המרים שניטשו בין צבא רוסיה לצבא האימפריה העות'מאנית‪.‬‬
‫פרס כולה‪ ,‬ובכלל זה שטחי כורדיסטן המזרחית‪ ,‬היו אזורים שבהם פעל הצבא הרוסי‬
‫בשנים ‪ ,1916-1915‬בניסיונותיו לפרוץ את קווי ההגנה של הצבא העות'מאני ולחדור‬
‫לכיוון טורקיה עצמה‪ .‬בשנת ‪ ,1917‬אחרי המהפכה הבולשוויקית‪ ,‬החל הצבא הרוסי‬
‫נסוג חזרה לכיוון דרום רוסיה‪ ,‬ובאזורים אלו שלט שוב הצבא העות'מאני‪ ,‬ששב‬
‫להתקדם‪ .‬בני המיעוטים שהתגוררו באזורים אלו נפגעו קשה במיוחד‪ ,‬הגם שלא‬
‫תמיד תמכו בגלוי בצד זה או אחר‪ .‬היהודים זוהו אמנם אוטומטית עם הכוחות‬
‫העות'מאניים המוסלמיים‪ ,‬ועקב כך נפגעו מהצבא הרוסי‪ ,‬אך כאשר נסוג הצבא‬
‫הרוסי מעמדותיו הקדמיות נוצר באזור זה של כורדיסטן ריק צבאי‪ ,‬שבו נפגעו‬
‫היהודים שוב‪ ,‬גם מצד בני מיעוטים אחרים‪ .‬רבים מיהודי האזור החליטו באותה עת‬
‫לעזוב את האזור ואת מקומות המקלט שמצאו אצל משפחות כורדיות מוסלמיות‪ ,‬ולא‬
‫לחזור עוד לקהילותיהם המקוריות‪ .‬תחת זאת החלו במסעות ארוכים‪ ,‬שבהם היגרו‬

‫לאזור הודו או דרך חצי האי ערב לכיוון מצרים וארץ ישראל‪7.‬‬
‫עובדיה ידידיה‪ ,‬שחווה את אימי המלחמה באחת הערים בכורדיסטן‪ ,‬תיאר את מציאות‬

‫החיים המקומית בשנות המלחמה ואת גורלם של בתי הכנסת באזור באותה העת‪:‬‬