Page 87 - בית תפילה סופי_Neat

‫‪ / 78‬נחלת שבעה וסביבתה ‪/‬‬

‫את שכונת נחלת שבעה הקימה בשלהי שנות השישים של המאה התשע עשרה‬
‫קבוצה קטנה של בני היישוב האשכנזי הישן בעיר‪ ,‬שנמנו ברובם עם קבוצת המשפחות‬
‫המשכילות יותר מבין הפרּושים ושּכּונו גם תלמידי הגר"א‪ .‬מטרתם של הבונים‬
‫הראשונים הייתה להרחיב את גבולה של ירושלים וליצור שכונה בעלת איכות חיים‬
‫גבוהה לאין ערוך מזו שהורגלו לה בני ירושלים בעיר העתיקה‪ .‬חוץ מההיבט החומרי‪,‬‬
‫פעלו המייסדים במידה מסוימת גם משיקולים רוחניים ואידאולוגיים שונים ובמטרה‬

‫להעתיק גם לשכונתם החדשה את אורח החיים הדתי שעליו הקפידו עד מאוד‪.‬‬
‫מקומה של השכונה נקבע על דרך יפו הראשית; השטח כולו חולק לשבעה מגרשים‬
‫צרים ואלה חולקו לשבעת המייסדים‪ .‬בסופו של דבר שישה מהם בנו את בתיהם‬
‫בשכונה‪ ,‬והמגרשים כולם נמכרו וחולקו‪ .‬בתוך שנים אחדות התרבתה עד מאוד‬
‫אוכלוסיית השכונה‪ .‬גם אופייה האשכנזי של השכונה התעמעם בהדרגה‪ ,‬עד שבראשית‬

‫המאה העשרים התגוררו בה רוב של בני עדות אחרות‪1.‬‬
‫נחלת שבעה צמחה עד העשורים הראשונים של המאה העשרים‪ ,‬אך משנות השלושים‬
‫ואילך הלכה השכונה ונטמעה בתוך האזור המסחרי המובהק של ירושלים‪ ,‬ודמותה‬
‫ואופייה כשכונת מגורים נפגעו מאוד‪ .‬מאותה עת ואילך חל צמצום במספר התושבים‬
‫המתגוררים בשכונה בפועל‪ ,‬ובד בבד החלו צצים רעיונות שונים בדבר הצורך בשיקום‬

‫השכונה ואולי אף בנייתו של האזור כולו מחדש‪.‬‬
‫תהליך זה נמשך גם לאחר קום המדינה‪ ,‬ובשנות השישים של המאה העשרים החליטה‬
‫עיריית ירושלים להרוס חלק ניכר מנחלת שבעה לצורך בנייתה מחדש כחלק מודרני‬
‫ובולט השייך למרכז המסחר והעסקים של ירושלים‪ .‬לתכנית זו קמו מתנגדים רבים‪,‬‬
‫ולאחר מחאה ציבורית ממושכת ירדה התכנית מעל הפרק‪ .‬בשלב זה רק חלק קטן מאוד‬
‫מתכניות ההריסה כבר יצא אל הפועל‪ ,‬בהן הריסת ביתו של יואל משה סלומון על דרך‬
‫יפו‪ .‬תחת זאת הוחלט לשקם את השכונה ואת בתיה ההיסטוריים ולנסות להפכה למוקד‬
‫משיכה ובילוי לתיירים ולתושבי העיר‪ .‬תכנית זו הוצאה אל הפועל בהצלחה רבה‪ ,‬אולם‬
‫אף היא פגעה למדי בשרידי אופייה האזרחי של השכונה‪ ,‬וכיום מתגוררות בשכונה‬
‫כולה משפחות בודדות בלבד‪ .‬עם זאת‪ ,‬בתי הכנסת שבה המשיכו לפעול ברציפות כל‬
‫השנים‪ ,‬וגם כיום הם משמשים קהל מגּוון‪ ,‬המורכב הן מתושבי השכונה ומרכז העיר הן‬

‫מאוכלוסייה המגיעה אליהם מסיבות שונות משכונות רחוקות יותר‪.‬‬
‫הקמת בית כנסת שכונתי הייתה‪ ,‬כאמור‪ ,‬מובנת מאליה כבר בעיני המייסדים‪ .‬על אף‬
‫זאת‪ ,‬רק כחמש שנים לאחר ייסודה של נחלת שבעה עלה בידם להקים בית כנסת‬

‫קבוע ראשון‪ ,‬הוא בית הכנסת נחלת יעקב‪ ,‬שבסיפורו נפתח‪.‬‬

‫סביב נחלת שבעה ובסמיכות מקום אליה צמח משלהי המאה התשע עשרה ואילך‬
‫המרכז המסחרי והעסקי של העיר כולה‪.‬‬

‫הציר המרכזי שלאורכו התפתחה ירושלים החדשה בראשיתה היה מטבע הדברים דרך‬
‫יפו ההיסטורית‪ ,‬שנסללה לראשונה ב–‪ 1868‬בקירוב‪ .‬לאורכה של דרך יפו נבנו שכונות‬
‫מגורים יהודיות וכן מוסדות ובתים פרטיים של גורמים שונים‪ ,‬יהודים ולא–יהודים‬
‫כאחד‪ .‬כך למשל‪ ,‬בנה היישוב היהודי על דרך יפו שכונות רבות‪ ,‬בהן נחלת שבעה‪,‬‬
‫בית דוד‪ ,‬אבן ישראל‪ ,‬בית יעקב ועוד‪ .‬בין שכונה לשכונה נבנו חווילות ואחוזות של‬
‫משפחות עשירות‪ ,‬יהודיות ולא–יהודיות‪ .‬כך הפך האזור‪ ,‬שיכונה לימים 'מרכז העיר'‪,‬‬

‫לאזור מגורים ועסקים שוקק וצבעוני‪ ,‬שבו חיו בני כל העדות היהודיות בעיר‪.‬‬
‫בשנות העשרים קיבל האזור כולו שוב דחיפה של ממש‪ ,‬עם רכישתן של אדמות‬
‫ה"משולש" הירושלמי (בין הרחובות יפו‪-‬המלך ג'ורג'‪-‬בן יהודה) על ידי חברת הכשרת‬