Page 92 - בית תפילה סופי_Neat
P. 92

‫‪ /‬נחלת יעקב ‪83 /‬‬

                  ‫לה כי מתפללי בית הכנסת ילמדו בשנה הראשונה לעילוי נשמתה‪ ,‬ואת יום פטירתה‬
                                                             ‫יציינו מדי שנה בלימוד ובאמירת קדיש‪:‬‬

                    ‫וכל עת שאנו נותנים לה הפירות‪ ,‬הרשות בידינו לעשות בכסף ההוא או בבניין‬
                    ‫שנבנה בכסף ההוא כל אשר נחפוץ למען הביא את הפירות‪ .‬ובהסכם כל בני‬
                    ‫מקומנו שי' בנינו הבית המדרש במקום נחלת שבעה‪ ,‬ונקרא בשם נחלת יעקב‬
                    ‫יב"ץ [יכון בצדק]‪ ,‬וקיבל כל אחד עליו לתת לצורך תשלומי הפירות לאשה [‪]...‬‬
                    ‫וגם לאחר אריכות ימיה לקיים דבר שמירת היא"צ [יארצייט] שלה ושל אביה‬

                                   ‫ואמה ז"ל ולימוד וקדיש ותפילה אחריה בשנה הראשונה שלה‪5 .‬‬

                  ‫כאמור בחוזה‪ ,‬החליטו גבאי בית הכנסת להנציח גם את אביה של התורמת‪ ,‬וכך נקבע‬
                                                           ‫שמו הקבוע של בית הכנסת‪' ,‬נחלת יעקב'‪.‬‬

                  ‫את הּפֵרות שהתחייבו הגבאים להעביר מדי שנה לתורמת גייסו בדרך מקורית למדי‪:‬‬
                  ‫הכיסא החשוב והמכובד ביותר בבית הכנסת‪ ,‬המצוי בצמוד לארון הקודש מצד דרום‪,‬‬
                  ‫נמכר למרבה במחיר‪ ,‬וההכנסות ממכירת מקום הישיבה המכובד הועברו היישר‬
                  ‫לתורמת‪ .‬מקום הישיבה המדובר ניכר לא רק בקרבתו לארון הקודש‪ ,‬אלא גם בכך‬
                  ‫שהגבאים הבטיחו שלא יניחו עוד מקום ישיבה בסמוך אליו ומאחוריו‪ ,‬כדי שלמתפלל‬
                  ‫שרכש את זכויות השימוש במקום יהיה די מקום לפסוע לאחור את 'שלוש הפסיעות'‬

                                                                        ‫בסיום תפילת שמונה עשרה‪.‬‬
                  ‫אחד המתפללים הראשונים שרכש את זכויות הישיבה ליד ארון הקודש בשנת ‪ 1877‬היה‬
                  ‫אברהם דוד בן אפרים מסאקאלקע‪ .‬על פי החוזה שחתם עם הגבאים הובטח המקום‬
                  ‫גם ליורשיו‪ ,‬כל עוד יעמדו בתנאי התשלומים הקבועים‪ .‬אלא שנראה שיורשיו לא היו‬
                  ‫כה להוטים אחר השימוש במקום הנכבד‪ ,‬והם עצמם מכרו את המקום לר' מיכל הכהן‪,‬‬
                  ‫ממייסדי נחלת שבעה‪ ,‬בשנת ‪' :1886‬ואנחנו יורשיו וב"כ [ובאי כוחו] של ר' אברהם דוד‬
                  ‫ז"ל הנז'‪ ,‬מכרנו והחלטנו מקום הנז' וכן המקום שקנינו בעזרת נשים‪ ,‬לר' מיכל הכהן‬
                  ‫ולב"כ ויו"א [ויורשיו אחריו] לצמיתות‪ ,‬מכירה גו"ש [גמורה ושלמה]‪ ,‬וכל הזכות ויפ"כ‬
                  ‫[ויפוי כוח] שהיה לנו בשני המקומות הנ"ל הכל מכרנו [‪ ]...‬וקבלנו דמי המכר עספ"א‬

                                                                         ‫[עד סוף פרוטה אחרונה]'‪6.‬‬

                  ‫תורמים וגבאים ראשונים‪ :‬התפתחותו של בית הכנסת‬

                  ‫כל עוד התגוררו מייסדי השכונה בנחלת שבעה‪ ,‬היו הם הרוח החיה בפעילותו של‬

                  ‫בית הכנסת‪ .‬כאשר נערך מפקד יהודי ירושלים ביזמתו של משה מונטיפיורי‪ ,‬בשנת‬

                  ‫‪ ,1875‬נסקר גם בית הכנסת הצעיר‪ ,‬ובסקירה נכתב כי כגבאים משמשים יואל משה‬

                  ‫סלומון‪ ,‬אריה ליב הורוויץ ויוסף ריבלין‪ ,‬כאשר הורוויץ וריבלין גם‬

                  ‫מלמדים שיעורים במקום‪ 7.‬פרט לגבאות ולהוראה‪ ,‬שימש ריבלין גם‬

                  ‫החזן הקבוע של בית הכנסת; בשעה שנבצר ממנו להשתתף בתפילה‪,‬‬

                  ‫מילא אחיו משה את מקומו‪ 8.‬לאחר שנים אחדות עזבו כמעט כל‬

                  ‫המייסדים את השכונה‪ ,‬וכך עבר בית הכנסת לפעול תחת הנהגתם של‬

                  ‫גבאים אחרים‪ ,‬חלקם כבר 'בני דור שני' לשכונה‪.‬‬

                  ‫בינתיים התפתח בית הכנסת לא מעט‪ :‬לאורך השנים נתרמו סכומים‬

                  ‫מיוחדים לצורך הקמתה והרחבתה של עזרת הנשים‪ ,‬המצויה מדרום‬

                  ‫לבית הכנסת‪ ,‬ולהקמת החלק הצפוני של המבנה‪ ,‬ששימש בעבר כעין‬

   ‫יוסף ריבלין‪,‬‬   ‫'שטיבל נוסף' לתפילת יום חול וכיום מצויה בו מבואת הכניסה לבית‬
‫מייסד השכונה‬
   87   88   89   90   91   92   93   94   95   96   97