Page 92 - בית תפילה סופי_Neat
P. 92
/נחלת יעקב 83 /
לה כי מתפללי בית הכנסת ילמדו בשנה הראשונה לעילוי נשמתה ,ואת יום פטירתה
יציינו מדי שנה בלימוד ובאמירת קדיש:
וכל עת שאנו נותנים לה הפירות ,הרשות בידינו לעשות בכסף ההוא או בבניין
שנבנה בכסף ההוא כל אשר נחפוץ למען הביא את הפירות .ובהסכם כל בני
מקומנו שי' בנינו הבית המדרש במקום נחלת שבעה ,ונקרא בשם נחלת יעקב
יב"ץ [יכון בצדק] ,וקיבל כל אחד עליו לתת לצורך תשלומי הפירות לאשה []...
וגם לאחר אריכות ימיה לקיים דבר שמירת היא"צ [יארצייט] שלה ושל אביה
ואמה ז"ל ולימוד וקדיש ותפילה אחריה בשנה הראשונה שלה5 .
כאמור בחוזה ,החליטו גבאי בית הכנסת להנציח גם את אביה של התורמת ,וכך נקבע
שמו הקבוע של בית הכנסת' ,נחלת יעקב'.
את הּפֵרות שהתחייבו הגבאים להעביר מדי שנה לתורמת גייסו בדרך מקורית למדי:
הכיסא החשוב והמכובד ביותר בבית הכנסת ,המצוי בצמוד לארון הקודש מצד דרום,
נמכר למרבה במחיר ,וההכנסות ממכירת מקום הישיבה המכובד הועברו היישר
לתורמת .מקום הישיבה המדובר ניכר לא רק בקרבתו לארון הקודש ,אלא גם בכך
שהגבאים הבטיחו שלא יניחו עוד מקום ישיבה בסמוך אליו ומאחוריו ,כדי שלמתפלל
שרכש את זכויות השימוש במקום יהיה די מקום לפסוע לאחור את 'שלוש הפסיעות'
בסיום תפילת שמונה עשרה.
אחד המתפללים הראשונים שרכש את זכויות הישיבה ליד ארון הקודש בשנת 1877היה
אברהם דוד בן אפרים מסאקאלקע .על פי החוזה שחתם עם הגבאים הובטח המקום
גם ליורשיו ,כל עוד יעמדו בתנאי התשלומים הקבועים .אלא שנראה שיורשיו לא היו
כה להוטים אחר השימוש במקום הנכבד ,והם עצמם מכרו את המקום לר' מיכל הכהן,
ממייסדי נחלת שבעה ,בשנת ' :1886ואנחנו יורשיו וב"כ [ובאי כוחו] של ר' אברהם דוד
ז"ל הנז' ,מכרנו והחלטנו מקום הנז' וכן המקום שקנינו בעזרת נשים ,לר' מיכל הכהן
ולב"כ ויו"א [ויורשיו אחריו] לצמיתות ,מכירה גו"ש [גמורה ושלמה] ,וכל הזכות ויפ"כ
[ויפוי כוח] שהיה לנו בשני המקומות הנ"ל הכל מכרנו [ ]...וקבלנו דמי המכר עספ"א
[עד סוף פרוטה אחרונה]'6.
תורמים וגבאים ראשונים :התפתחותו של בית הכנסת
כל עוד התגוררו מייסדי השכונה בנחלת שבעה ,היו הם הרוח החיה בפעילותו של
בית הכנסת .כאשר נערך מפקד יהודי ירושלים ביזמתו של משה מונטיפיורי ,בשנת
,1875נסקר גם בית הכנסת הצעיר ,ובסקירה נכתב כי כגבאים משמשים יואל משה
סלומון ,אריה ליב הורוויץ ויוסף ריבלין ,כאשר הורוויץ וריבלין גם
מלמדים שיעורים במקום 7.פרט לגבאות ולהוראה ,שימש ריבלין גם
החזן הקבוע של בית הכנסת; בשעה שנבצר ממנו להשתתף בתפילה,
מילא אחיו משה את מקומו 8.לאחר שנים אחדות עזבו כמעט כל
המייסדים את השכונה ,וכך עבר בית הכנסת לפעול תחת הנהגתם של
גבאים אחרים ,חלקם כבר 'בני דור שני' לשכונה.
בינתיים התפתח בית הכנסת לא מעט :לאורך השנים נתרמו סכומים
מיוחדים לצורך הקמתה והרחבתה של עזרת הנשים ,המצויה מדרום
לבית הכנסת ,ולהקמת החלק הצפוני של המבנה ,ששימש בעבר כעין
יוסף ריבלין, 'שטיבל נוסף' לתפילת יום חול וכיום מצויה בו מבואת הכניסה לבית
מייסד השכונה
