Page 94 - בית תפילה סופי_Neat
P. 94
/נחלת יעקב 85 /
הכנסת והמטבח הקטן הצמוד אליו .במהלך השנים תרמו גם כמה נשים נוספות את
ממונן לצורכי בית הכנסת ,וזיכרון לשתיים מהן אפשר למצוא עד היום במקום' :האשה
רבקה בת הר' משה שנדבה מאה רוב' [רובל] נייר [שטרות] לעשיית הדלתים והחלונות';
'האשה מארייאשא בת הר' חיים עה' שנדבה תתק' [ ]900גרוש לקנית הקרקע של
הביהמ"ד'.
חרף העובדה שלקראת סוף המאה התשע עשרה הוקם ,ככל הנראה ,גם בית כנסת
אשכנזי–חסידי בנחלת שבעה ,המשיך המקום לשמש מרכז החיים הציבוריים במקום,
ולּו רק של הקהילה האשכנזית המקומית ,שהפכה לאטה למיעוט בתוך השכונה כולה.
בשנות מלחמת העולם הראשונה הידרדר מאוד מצבו של בית הכנסת ,במקביל
להידרדרותה התלולה של נחלת שבעה כולה .רק בתום המלחמה היה אפשר לנסות
ולשקם את בית הכנסת ואת פעילותו ,ולצורך כך מונה גבאי חדש ,אברהם חיים
זילברמן–כספי.
כספי נולד בשנת ,1862כאשר משפחתו עשתה את דרכה מליטא לירושלים .בילדותו
למד בישיבת עץ חיים ובבית הספר למל ,ובהזדמנות אחת לפחות זכה לשבחים על
לימודו ,כאשר ביקר במקום מזכירו של מונטיפיורי ,הד"ר אליעזר לוי 9.לאחר שסיים
את לימודיו והתחתן החל להשתלם במקצועות הדפוס ,ותוך זמן קצר הפך למנהל
העבודה בבית הדפוס של ישראל דב פרומקין ,שפעל ב'חצר פיינגולד' הסמוכה,
ומאוחר יותר בדפוס של הרא"מ לונץ ,שפעל בנחלת שבעה .בתפקידו זה היה עליו
לקרוא באוזניו של בעל הדפוס העיוור עיתונים וספרים רבים ,על מנת שיחליטו יחדיו
מה ובאיזה אופן לפרסם .כשהגיע לירושלים נפתלי הרץ אימבר ,קרא באוזניו של
כספי את שיריו ,ואז החליטו כספי ולונץ להדפיס לראשונה גם את שירו הנודע לימים
של אימבר — התקוה10.
בשנת 1917לקח כספי את בית הכנסת תחת חסותו ,שיקם אותו ,ועמל כדי להפכו
מחדש למרכז דתי פעיל ותוסס .בין שאר פעולותיו ייסד על יד בית הכנסת חברת
גמילות חסדים פעילה ,שמטרתה לעזור לנזקקים מבני ירושלים ומתושבי השכונה.
אחת לשנה ,לפני חג הפסח ,היה עורך בית הכנסת מגבית מיוחדת ,שהכנסותיה
הועברו כולן לקופת גמ"ח מיוחדת עבור 'קמחא דפסחא' לעניים11.
במחברתו הקפיד לרשום כל פרוטה שהוענקה לבית הכנסת ולחברת הגמ"ח ,על מנת
שלא תיווצר טענה כלשהי כלפי ניהול החשבונות 12.כאשר נפטר בשנת ,1928התאבלו
אחריו כל בני השכונה' :הוא היה המנהיג והאב הדואג של שכונת נחלת שבעה ,ורבים
המתאבלים על מותו לפני זמנו13‘.
'העיירות הקטנות' :הלכות ומנהגים בבית הכנסת
מייסדי נחלת שבעה השתייכו לקבוצת האשכנזים הפרושים בעיר ,שכונתה תלמידי
הגר"א .בהתאם לכך נקבעו מנהגי התפילה בבית הכנסת המקומי על פי נוסח התפילה
המיוחס לגר"א ,ובמשך שנים הקפידו המתפללים על כל תג ותג ממנהגיהם של
המייסדים .אולם בתוך שנים אחדות השתנה אופייה של השכונה לגמרי :משכונה
שהקימו אשכנזים בלבד ,הפכה השכונה בתוך כ– 20שנה לשכונה שרוב התושבים
בה הם בני עדות אחרות ,וגם האשכנזים שהתגוררו בשכונה לא היו מחויבים כולם
למנהגי תלמידי הגר"א .כך הלך בית הכנסת ושינה את אופיו ,ובמקביל נפתחו בשכונה
בתי כנסת אחרים ,ספרדיים וחסידיים .כיום אפשר למצוא בבית הכנסת סידורים
מנוסחים שונים ,וקהל המתפללים המקומי מגוון למדי .
