Page 91 - בית תפילה סופי_Neat

‫‪ / 82‬נחלת שבעה וסביבתה ‪/‬‬

‫מטבע הדברים‪ ,‬נערכה התפילה בנוסח מעורב שהתאים לכולם‪ .‬תלמידיו של ריבלין‬ ‫בין אשכנזים‬
‫מספרים שבאחד מן הימים הראשונים לקיומו של המניין המשותף‪ ,‬דרש ריבלין בזכות‬ ‫לספרדים‪:‬‬
‫האיחוד והשיתוף‪ ,‬ותיאר אותו כמצב שיש לחתור אליו מלכתחילה‪ ,‬ולא להתייחס‬ ‫סמטת בתי הכנסת‬
‫אליו כאל מצב של בדיעבד‪ .‬בהתאם‪ ,‬אמר ריבלין‪ ,‬אין להתפלא על כך שהמילים 'נוסח‬ ‫בנחלת שבעה‬

‫תפלה מאוחד' עולים בגימטריה למילים 'בנין ירושלם'‪3.‬‬
‫לאחר שנים אחדות של תפילה בביתו‪ ,‬יזם ריבלין את בנייתו של בית הכנסת האשכנזי‬
‫השכונתי‪ .‬מקומו של בית הכנסת נבחר בקפידה‪ ,‬בסמטה המרכזית של השכונה‪ ,‬החוצה‬
‫אותה מצפון לדרום‪ .‬מיקום זה לא היה מקרי‪ ,‬כמובן‪ ,‬ונועד להדגיש את חשיבותו של‬
‫בית הכנסת בעיני אנשי השכונה‪ .‬נוסף לכך‪ ,‬אפשר לראות בו גם פיצוי על שבניגוד‬
‫למקובל בהלכה‪ ,‬בגלל מצבה הטופוגרפי של השכונה ואולי גם מהיעדר מקורות מימון‬

‫מתאימים‪ ,‬לא נבנה בית הכנסת 'בגובהה של עיר'‪4.‬‬
‫בית הכנסת נחנך בחודש ניסן ‪ ,1873‬ואת הכסף שנדרש לבנייתו גייסו הגבאים מכמה‬
‫וכמה תורמים‪ ,‬שחלקם מונצחים עד היום על לוחות זיכרון התלויים בבית הכנסת‪.‬‬
‫התרומה החשובה והבולטת ביותר‪ ,‬כך נראה‪ ,‬הייתה תרומתה של האישה גיטל בת‬
‫יעקב‪ ,‬המונצחת על אבן הזיכרון הגדולה ביותר‪' :‬האשה מ' גיטל בת הרב יעקב מרדכי‬
‫[‪ ]...‬שנתנה קיב' [‪ ]112‬נאפ' [נפוליונים] לבניין הביהמ"ד בנחלת שבעה עמ' [על מנת]‬

‫שתאכל הפירות כל ימי חייה והקרן קיימת לעד'‪.‬‬
‫גיטל בת יעקב התנתה את מתן התרומה לבית הכנסת בכמה תנאים‪ ,‬ואלה נוסחו‬
‫בחוזה מפורט שנחתם בינה ובין הגבאים‪ .‬בראש ובראשונה הוסכם כי‬
‫התרומה ניתנת לבית הכנסת כ'קרן'‪ ,‬ושכל ה'פירות' (הרווחים) שיפלו‬
‫בידי הגבאים‪ ,‬יועברו לתורמת עד יום פטירתה‪ .‬לאחר פטירתה הובטח‬