Page 89 - בית תפילה סופי_Neat
P. 89

‫‪ / 80‬נחלת שבעה וסביבתה ‪/‬‬

‫היישוב מידי הכנסייה היוונית–אורתודוקסית‪ .‬השטח‪ ,‬שכונה עד לאותה העת גן‬
‫אנטימוס‪ ,‬יועד בעיקר למטרות מסחר יהודיות‪ ,‬אך במבנים הרבים שנבנו ברחובות‬
‫בן יהודה‪ ,‬המלך ג'ורג' ודרך יפו נכנסו להתגורר גם משפחות רבות‪ .‬אוכלוסיית מרכז‬
‫העיר צמחה באופן ניכר‪ ,‬בצד בתי העסק והחנויות הרבות‪ .‬מרכז העיר המשיך לצמוח‬
‫בהתמדה עד לשנות השמונים של המאה העשרים‪ ,‬אז החלה שקיעתו לנוכח תהליכים‬

                                       ‫שונים שהתרחשו בתוכו וברחבי העיר כולה‪.‬‬
‫מטבע הדברים‪ ,‬לאורך השנים נוסדו באזור זה (בין כיכר הדווידקה במערב למגרש‬
‫הרוסים במזרח‪ ,‬ובין רחוב הנביאים בצפון לרח' הלל בדרום) כמה וכמה בתי כנסת‪,‬‬
‫החל משלהי המאה התשע עשרה ועד לשנות השמונים של המאה העשרים‪ .‬בשלב‬
‫הראשון היו אלה בתי כנסת פרטיים‪ ,‬של גבירים ובעלי ממון שבנו בתי תפילה בבתיהם‬
‫או בסמוך אליהם‪ ,‬ולאחר מכן נצטרפו עליהם גם בתי כנסת קהילתיים שונים‪ .‬גם‬
‫במוסדות ציבור הפזורים בשטח‪ ,‬דוגמת בתי חולים ובתי ספר שונים‪ ,‬הוקמו במהלך‬
‫השנים כמה בתי כנסת‪ ,‬ועל כל אלו נוספו אחרונים בתי הכנסת החדשים ביותר‬

     ‫באזור‪ ,‬שבנו יוצאי שכונת ממילא שבהם עסקנו בפרק המוקדש למחנה ישראל‪.‬‬
‫שכונת נחלת שבעה‪ ,‬הראשונה שנבנתה באזור‪ ,‬נתפסה אצל רבים במשך שנים רבות‬
‫כלבו של האזור כאזור מגורים‪ .‬גבולותיה ההיסטוריים של השכונה הפכו אט אט‬
‫לבלתי רלוונטיים‪ ,‬ועל נחלת שבעה נסמכו מספר רב של רחובות קטנים‪ ,‬שכונו לעתים‬

                                                                 ‫חלק מן השכונה‪.‬‬
‫שלושת בתי הכנסת שנסקור באזור מורחב זה (בורוכוף‪ ,‬שיבת ציון–ולירו ובית יוסף‬
‫מוסאיוף) נבנו אף הם במרחק לא רב סביב השכונה עצמה‪ ,‬ותוארו לא אחת כחלק‬
‫בלתי נפרד ממנה‪ .‬בתי כנסת אלו ייסקרו על פי הסדר הכרונולוגי של הקמתם‪ ,‬מיד‬

                   ‫לאחר סקירת בתי הכנסת הפועלים בשכונת נחלת שבעה עצמה‪.‬‬

                       ‫‪/‬‬

                              ‫	‪ 1‬על השכונה וייסודה ראו בעיקר שילר‪ ,‬נחלת שבעה‪ ,‬ובמקורות שם‪.‬‬
   84   85   86   87   88   89   90   91   92   93   94