Page 89 - בית תפילה סופי_Neat
P. 89
/ 80נחלת שבעה וסביבתה /
היישוב מידי הכנסייה היוונית–אורתודוקסית .השטח ,שכונה עד לאותה העת גן
אנטימוס ,יועד בעיקר למטרות מסחר יהודיות ,אך במבנים הרבים שנבנו ברחובות
בן יהודה ,המלך ג'ורג' ודרך יפו נכנסו להתגורר גם משפחות רבות .אוכלוסיית מרכז
העיר צמחה באופן ניכר ,בצד בתי העסק והחנויות הרבות .מרכז העיר המשיך לצמוח
בהתמדה עד לשנות השמונים של המאה העשרים ,אז החלה שקיעתו לנוכח תהליכים
שונים שהתרחשו בתוכו וברחבי העיר כולה.
מטבע הדברים ,לאורך השנים נוסדו באזור זה (בין כיכר הדווידקה במערב למגרש
הרוסים במזרח ,ובין רחוב הנביאים בצפון לרח' הלל בדרום) כמה וכמה בתי כנסת,
החל משלהי המאה התשע עשרה ועד לשנות השמונים של המאה העשרים .בשלב
הראשון היו אלה בתי כנסת פרטיים ,של גבירים ובעלי ממון שבנו בתי תפילה בבתיהם
או בסמוך אליהם ,ולאחר מכן נצטרפו עליהם גם בתי כנסת קהילתיים שונים .גם
במוסדות ציבור הפזורים בשטח ,דוגמת בתי חולים ובתי ספר שונים ,הוקמו במהלך
השנים כמה בתי כנסת ,ועל כל אלו נוספו אחרונים בתי הכנסת החדשים ביותר
באזור ,שבנו יוצאי שכונת ממילא שבהם עסקנו בפרק המוקדש למחנה ישראל.
שכונת נחלת שבעה ,הראשונה שנבנתה באזור ,נתפסה אצל רבים במשך שנים רבות
כלבו של האזור כאזור מגורים .גבולותיה ההיסטוריים של השכונה הפכו אט אט
לבלתי רלוונטיים ,ועל נחלת שבעה נסמכו מספר רב של רחובות קטנים ,שכונו לעתים
חלק מן השכונה.
שלושת בתי הכנסת שנסקור באזור מורחב זה (בורוכוף ,שיבת ציון–ולירו ובית יוסף
מוסאיוף) נבנו אף הם במרחק לא רב סביב השכונה עצמה ,ותוארו לא אחת כחלק
בלתי נפרד ממנה .בתי כנסת אלו ייסקרו על פי הסדר הכרונולוגי של הקמתם ,מיד
לאחר סקירת בתי הכנסת הפועלים בשכונת נחלת שבעה עצמה.
/
1על השכונה וייסודה ראו בעיקר שילר ,נחלת שבעה ,ובמקורות שם.