Page 95 - בית תפילה סופי_Neat

‫‪ / 86‬נחלת שבעה וסביבתה ‪/‬‬

‫מלבד מנהגי התפילה המדויקים‪ ,‬היה נתון בית הכנסת בראשיתו למחלוקת הלכתית‬ ‫מראהו הירושלמי‬
‫חשובה‪ ,‬שנבעה ממיקומו בתוך אחת משכונות ירושלים הראשונות שמחוץ לחומה‪.‬‬ ‫המסורתי של‬
‫פנים בית הכנסת‬
‫את חג הפורים נוהגים בני ירושלים לחגוג בט"ו באדר‪ ,‬כמו יתר העיירות 'המוקפות‬
‫חומה מימות יהושע בן נון'‪ ,‬ואילו במקומות אחרים נחוג החג יום אחד לפני כן‪ ,‬בי"ד‬
‫באדר‪ .‬כאשר הוקמו השכנות הראשונות שמחוץ לחומה‪ ,‬לא לכולם היה ברור אם זו‬
‫הרחבה של ירושלים עצמה אל מחוץ לחומה‪ ,‬או שזו בנייה הסמוכה לעיר אך אין‬
‫היא שייכת אליה במובהק‪ .‬בהתאם‪ ,‬נשאלה השאלה מתי יש לקרוא את המגילה בבתי‬
‫הכנסת בשכונות אלו‪ :‬בי"ד באדר או בט"ו בו‪' :‬על דבר שאלתו שאלת חכם ונבון בדין‬
‫העיירות הקטנות אשר מחוץ לחומת ירושלים מה דינם לקריאת מגילה אם בי"ד או‬

‫בט"ו?‘ ‪14‬‬
‫השאלה התעוררה בייחוד ביחס לשכונות שהיו מנותקות לחלוטין מכל מקום יישוב‪,‬‬
‫דוגמת שכונת בית יעקב‪ ,‬שהוקמה ב–‪ 1876‬ממערב לשוק מחנה יהודה של ימינו אנו‪.‬‬
‫אולם בשאלה הלכתית שהתפרסמה בעיר בשנת תרמ"ח‪ ,‬נמנות שכונות נוספות בספק‬

‫זה‪ ,‬בכללן גם נחלת שבעה‪.‬‬
‫אחד הרבנים שנדרשו לסוגיה זו היה הרב משה נחמיה כהניו‪ ,‬מראשי ישיבת עץ חיים‬
‫ובעצמו תושב נחלת שבעה‪ .‬בפסק ההלכה שלו‪ ,‬שפורסם באותה השנה‪ ,‬קבע הרב‬
‫כהניו כי חלק מן השכונות נחשבות לירושלים‪ ,‬וחלקן ‪ -‬הרחוקות יותר ‪ -‬אינן נחשבות‬
‫בכלל ירושלים‪ .‬ביחס לנחלת שבעה קבע כי היא נכללת זה מכבר בעיר‪ ,‬ולפיכך יש‬
‫לקרוא בה את המגילה בט"ו באדר‪' :‬ועתה מכל היוצא מזה להלכה כי כל העיירות‬
‫"מאה שערים" "נחלת שבעה" "משכנות" "אבן ישראל" הם בכלל נראה וגם סמוך [‪]...‬‬

‫אך "בית יעקב" אינה נראה ואינה סמוכה וברור כי היא חוץ לתחום [ירושלים]'‪15.‬‬
‫אולם נראה שעצם הדיון בשאלה זו‪ ,‬כמעט ‪ 20‬שנה לאחר בנייתה של נחלת שבעה‪,‬‬

‫מרמז כי לא כולם היו כה בטוחים בהחלטתו זו של הרב המקומי‪.‬‬