Page 13 - etmol_06

‫היהודי‪ .‬מבקר אחר שיצא בחריפות נגד‬ ‫של סדרי חיים נורמאליים‪ .‬הוא מאמין‬ ‫־הרים‪ ,‬דונת‪ ,‬המאירי‪ ,‬פרקל‪ ,‬כרמי וקלצ״קין‬
‫״הקומקום״ וסגנונו היה ח‪.‬ל‪ .‬חריפאי‪,‬‬ ‫כי ניתן להקים חברה חדשה‬
‫בארץ־ישראל על יסודות בריאים‬ ‫רופאי קופת״חולים וזהו נושא שגם‬
‫אף הוא ב״דבר״‪.‬‬ ‫וישרים ומקומו היחיד הוא על־כן‪,‬‬ ‫אנשי ״ניקוי ראש״ ביום יכולים בהחלט‬
‫ולא רק מנהיגים ומבקרים יצאו נגד‬ ‫בבית״חולי־נפש‪ .‬אחד המערכונים דן‬ ‫להתייחם אליו‪ .‬מערכון אחר‪ ,‬״המשוגע‬
‫״הקומקום״‪ .‬לאחר קטע ביקורתי חריף‬ ‫ב״ישיבת רבנים לתקנת הממזרות‬ ‫באמת״ תיאר יהודי המאושפז‬
‫יצא באמצע ההצגה ביאליק‪ ,‬כשהוא‬ ‫בישראל״‪ .‬המפלגות גם אז היה כוחן‬ ‫בבית״חולי־רוח בשל אמונתו באפשרות‬
‫מטיח דברים כלפי הבמה‪ .‬מערב זה‬ ‫רב ורבים מהקטעים שמו את נציגיהן‪,‬‬
‫ואילך יעזבו חסידיו של ביאליק את‬ ‫אם באי כוח ההסתדרות או הימין‪ ,‬ללעג‬
‫האולם בכל פעם שקטע זה הוצג‬ ‫ולצחוק‪ .‬״הקומקום״ דן גם ביחסים בין‬
‫וכתגובה הציגה הלהקה קטע חדש‬ ‫האנגלים והיישוב‪ .‬השחקנים אף העלו‬
‫פארודיה על השיר ״כשהרבי אלימלך״‪,‬‬ ‫מעין הצגת ראינוע )עדיין לא היה‬
‫תוך רמזים שקופים למשורר ולחסידיו‪.‬‬
‫הקולנוע המדבר( ואביגדור המאירי‬
‫תיאטרון חדש‬ ‫הסביר לקהל בפי שחקניו‪:‬‬

‫גם בתוך הלהקה התעוררה התנגדות‬ ‫— ״למה הכנסנו את הראינוע אל‬
‫להמאירי שלדברי השחקנים ביקש‬ ‫׳הקומקום׳? יען בי ראינוע הוא המשחק‬
‫״שלטון יחיד״‪ .‬כמה משחקני הלהקה‬ ‫היחידי שאי־אפשר לקלקל בו את השפה‬
‫גם הם התנגדו להשמיע חלק מהקטעים‬
‫שכתב המאירי ונראו להם חריפים מדי‪,‬‬ ‫העברית״‪...‬‬
‫ונתעורר גם ריב על רקע כספי —‬ ‫התיאטרון העלה פרודיות על הצגות‬
‫ההצגות הכניסו רווח והמאירי תבע‬ ‫שנערכו בתיאטרוני הארץ והבולטות‬
‫חלק גדול‪ .‬עד אז התחלקו כל חברי‬ ‫ביותר היו פרודיות על הצגת ״הדיבוק״‬
‫הלהקה והצוות העוזר בהכנסות‬ ‫של ״הבימה״ ועל הצגת ״יעקב ורחל״‬
‫שווה־בשווה‪ .‬לאחר התכנית השישית‪,‬‬ ‫התנ״כית בתיאטרון ״אוהל״‪) .‬משה‬
‫בפורים של שנת ‪ ,1928‬נתלקחה מריבה‬ ‫הלוי הבמאי ניסה לחקות את חיי‬
‫הבדואים מתוך הנחה שכד חיו גם‬
‫דונת כחכם וטימן כתם‬ ‫האבות(‪ .‬מחול הקבצנים המפורסם של‬
‫״הבימה״ הפך ב״הקומקום״ לריקוד‬
‫צ׳ארלסטון והכלה שעלתה ביום חופתה‬
‫לקבר חנן‪ ,‬הזמינה לחתונה את חנן המת‬

‫וגם את אורי קיסרי המבקר‪...‬‬

‫בלהקה‪ .‬השחקנים התנגדו בחריפות‬ ‫מעל פסגת הר הצופים‬ ‫״פגישה׳׳ בנן‬
‫למערכון שכתב המאירי ובו הוצגה‬ ‫פארודיה על הצגת ראינוע‬
‫ההסתדרות כמקבלת הוראות ממוסקבה‪.‬‬ ‫בתכניות הושמעו גם שירים ליריים‬
‫כשהמאירי לא הסכים לשינויים עזבו‬ ‫משל אביגדור המאירי‪ .‬אחד מהם היה‬
‫את התיאטרון‪ .‬המאירי התנהג כלפיהם‬ ‫מעין ״ירושלים של זהב״ באותם ימים‬
‫כ״ג׳נטלמן״ ואיחל להם הצלחה בדרכם‬ ‫— ״מעל פסגת הר הצופים״‪ ,‬שהפך‬
‫החדשה‪ .‬הם הקימו תיאטרון סטירי‬ ‫״שלאגר״‪ ,‬ומושמע עד היום‪ .‬שיר‬
‫לעצמם‪ ,‬הלא הוא ״המטאטא״‪ ,‬שפעל‬ ‫מרגש אחר היה ״בואי אמי בואי הנה״‪,‬‬
‫בשיר פונה חלוץ לאמו וקורא לעלות‬
‫במשך עשרים־ושש שנים‪.‬‬ ‫לארץ‪ .‬שואלת האם‪ :‬״מה אראה שם בן‬
‫המאירי לא ויתר‪ .‬נשאר עמו אליעזר‬ ‫יקיר‪ ,‬שם בארץ ישראל?״ והבן החלוץ‬
‫דונת‪ .‬הוא כינס שחקנים נוספים‪:‬‬ ‫עונה‪ :‬״חלוצים עובדים בכביש‪ /‬במעדר‬
‫שמואל רודנסקי‪ ,‬משה ואלין‪ ,‬ברלה‬ ‫ובפטיש‪ /‬פורחים בחורף העצים‪/‬‬
‫ברקאי‪ ,‬שלמה בן־יוסף )אסמן( וזמרת‬ ‫ובדצמבר מתרחצים‪ /‬ועל כל אלה‪ ,‬ועל‬
‫צעירה כבת ‪ — 14‬ברכה צפירה‪ .‬הוא‬ ‫כל אלה‪ /‬שמי תכלת עד אין סוף‪ /‬בואי‬
‫העלה עוד שלוש הצגות‪ ,‬אבל ההצלחה‬ ‫אמי‪ ,‬בואי״‪ ...‬מנגינות השירים היו‬
‫פנתה מ״הקומקום״‪ .‬שנה וחצי לאחר‬ ‫עממיות‪ ,‬המילים הותאמו‪ ..‬ללהיטי‬
‫פתיחתו‪ ,‬בראשית ‪ ,1929‬פסק‬ ‫התקופה וכן לנעימות הונגריות‪ ...‬לאחר‬
‫״הקומקום״ מלהתקיים‪' .‬כך תם הפרק‬ ‫כמה חודשים הצטרף ללהקה נחום נרדי‬
‫הראשון בתולדות התיאטרון הסטירי‬
‫בארץ־ישראל‪ .‬היה זה גם בעצם‪,‬‬ ‫שחיבר לחנים‪ ,‬שהפכו ללהיטים‪.‬‬
‫התיאטרון הראשון שהציג חומר מקורי‪.‬‬ ‫״המימסד״ הגיב בחריפות על‬
‫הופעות הלהקה‪ .‬״דואר היום״ ה״ימני״‬
‫אמנם אהד את ההופעות‪ ,‬אולם ״דבר״‬
‫ושאר העיתונות הפועלית התייחסו אליו‬
‫בביקורת קשה‪ .‬בילינסון‪ ,‬מעורכי‬
‫״דבר״‪ ,‬כתב כי אין העתון מציע סכירת‬

‫פיו של תיאטרון סאטירי או הטלת‬
‫פיקוח על החומר המועלה בו‪ ,‬אלא‬
‫דורשים דבר אחד בלבד — שיפור‬
‫הטעם והנימוס המינימאליים כלפי‬
‫ערכים מייצגים של מרכזי־הרגש בישוב‬

‫‪13‬‬