Page 16 - etmol_06

‫לפני שלושים שנה‪ ,‬במארס ‪,1946‬‬ ‫מאת שמואל דותן‬
‫מסרו נציגים של העדה האשורית‬
‫בלבנון תזכיר לוועדת החקירה‬
‫האנגלו״אמריקאית‪ ,‬שמונתה על״ידי‬
‫הממשלה הבריטית ועל״ידי ארצות*‬
‫הברית‪ ,‬להציע פתרון לשאלת‬

‫ארץ־ישראל‪.‬‬
‫התזכיר הפתיע‪ .‬שכן מיעוט לאומי‬
‫שחי במזרח־התיכון‪ ,‬בתוך ארץ ערבית‪,‬‬
‫הודיע כי ״הקמת מדינה יהודית תשמש‬
‫גורם מסייע עצום לאשורים״‪ ,‬שהכריזו‬
‫״כי מיליוני תושבים בחלק זה של‬
‫העולם עוקבים בעניין רב אחרי‬
‫עבודתה של הוועדה ותומכים בנסיונה‬
‫להושיע לעם היהודי ולבטל את אחת‬
‫העוולות המשוועות ביותר ולשים קץ‬
‫לסבלו של עם נרדף ומעונה״‪ .‬מיליונים‬
‫אלה יודעים‪ ,‬נאמר בתזכיר‪ ,‬כי הבעיה‬
‫היהודית היא עניין של ״צדק מוחלט״‪,‬‬
‫אבל לצערם‪ ,‬שולטים במזרח־התיכון‬
‫תנאים שאינם מאפשרים למיעוטים‬

‫להשמיע את דעתם הנאמנה‪.‬‬
‫ימים אחדים לאחר מכן נמסר לוועדה‬
‫תזכיר נוסף‪ ,‬הפעם מן העדה המארונית‬
‫שבניה יושבים בלבנון ובארץ־ישראל‬
‫ובו נאמר שאין תקווה לנוצרים‬
‫במזרח־התיכון אלא אם תיווסד מדינה‬
‫יהודית חזקה ״שהיא עניין חיוני לכל‬
‫המיעוטים הנתונים למרות מוסלמת‬

‫ובייחוד לנוצרים שבלבנון״‪.‬‬
‫מהו הרקע לחיבור תזכירים אלו של‬
‫העדות הנוצריות? מפני מה חששו‬
‫מחבריהם? מדוע לא נעזר בהם היישוב‬
‫היהודי בארץ־ישראל? אלו הן שאלות‬
‫נכבדות שיש לבחון אותן מחדש על‬
‫רקע הטרגדיה הכורדית שהתרחשה‬
‫לאחרונה בעיראק ומלחמת המוסלמים‬

‫בנוצרים בלבנון בשנה האחרונה‪.‬‬

‫אומה ערבית אחת‬

‫בימי מלחמת העולם הראשונה הזדהו‬
‫היהודים עם צרת הארמנים‪ ,‬שנטבחו‬
‫ברבבותיהם על־ידי התורכים‪ .‬אולם‬
‫הזדהות זו עם מיעוט נרדף‬
‫במזרח־התיכון‪ ,‬לא היתה מיוחדת‬
‫לציונות‪ .‬תנועת התחיה היהודית‬
‫בארץ־ישראל גילתה חוסר עניין‪ ,‬עם‬
‫תום המלחמה‪ ,‬בשנות העשרים‪ ,‬באופיו‬
‫המגוון של המזרח־התיכון מבחינת‬
‫העדות והלאומים הרבים שישבו בו‪.‬‬
‫לעיני התנועה הציונית‪ ,‬על כל גוניה‬
‫היתה אומה ערבית אחת‪ ,‬שהיא רוב‬
‫מכריע באוכלוסיית המזרח־התיכון‬
‫וערביי ארץ־ישראל הם חלק ממנה‪.‬‬
‫הזדהות מסויימת עם המיעוטים המצויים‬
‫במזרח־התיכון נתגלתה לראשונה‬
‫בתחילת שנות השלושים עם הטבח‬
‫שנערך באשורים בעיראק‪ ,‬טרגדיה זו‬
‫חיזקה ביישוב את הפחד מפני הרוב‬

‫הערבי סביבו‪.‬‬
‫מי הם האשורים הידועים בתולדותינו‬