Page 8 - etmol_06

‫השורה הראשונה של• אנשי הרוח היהודיים בדור ההוא‪ .‬הוא‬ ‫פרופ׳ קלוזנר ורעייתו; פרופ׳ קלוזנר שימש‬
‫היתנה תנאי מיוחד״במינו להפלגתו ב׳׳רוסלאן״‪ :‬שיותר לו‬ ‫יר׳ר ועד הנוסעים‬

‫לקחת עמו את ספרייתו העשירה‪ .‬על אף הצפיפות הצפוייה‬
‫בספינה נאות הוועד־המארגן למלא את מבוקשו של קלוזנר‪,‬‬
‫בידעו עד כמה זקוקה ארץ־ישראל היהודית של אז לתוספת‬
‫תרבותית ורוחנית מעין זו‪ .‬ד׳׳ר קלוזנר עצמו נתמנה‬

‫ליושב־ראש ועד נוסעי האניה‪.‬‬

‫הפלגתה של ״רוסלאן׳׳ מאודסה ליפו נמשכה ‪ 21‬יום‪.‬‬
‫קשיים ובעיות לא חסרו‪ .‬שלטונות הנמלים השונים בהם‬
‫עגנה האניה בדרכה לארץ לא הירשו לנוסעים לרדת‪ .‬הכל‬
‫חששו שמא הנוסעים הבאים מרוסיה אינם אלא‬
‫״בולשביקים בסתר״ ומטרתם‪ ,‬להסתנן לארצות חוץ‪ .‬הפחד‬

‫מהבולשביזם‪ ,‬בימים ההם‪ ,‬היה גדול ביותר‪.‬‬

‫העולם היהודי עקב בהתלהבות ובהתרגשות אחרי‬
‫הפלגתה של ״רוסלאן״‪ .‬עיתון ״הצפירה״ מספר לנו בידיעה‬
‫מ״‪ : 18.12.1919‬״מקושטא מודיעים‪ :‬הספינה הרוסית‬
‫׳רוסלאן׳ שהובילה הרבה עולים לארץ־ישראל השליכה עוגן‬
‫בנמלנו‪ .‬בראש הספינה התנופף דגל לבן־תכלת‪----------- .‬‬
‫ד״ר כלב‪ ,‬בא־כוחה הרשמי של ההסתדרות הציונית‬
‫בקושטא‪ ,‬קיבל הודעה מאת המלאכות הבריטית כי על־פי‬
‫טלגרמה שנתקבלה מקהירא‪ ,‬ושנחתמה ע״י המצביא‬
‫אלנביי‪ ,‬ממלאים השלטונות הבריטיים את ידי ד״ר כלב‬

‫לבדוק ולאשר את תעודות העולים״‪.‬‬

‫גם הארמנים זכורים לטוב‬ ‫המשוררת רחל )בלובשטיין( חזרה ב״רוסלאף׳‬
‫לארץ־ישראל‬
‫כשהתקרבה ״רוסלאן״ לחוף יפו השתררה אווירת־חג‬
‫בארץ־ישראל‪ .‬אלפי אנשים מיהרו אל סביבות הנמל‪.‬‬ ‫ממארגני ״רוסלאן״ מספר‪ ,‬כי נתקיימו קורסים ל״הכשרת‬
‫הספינה העברית הראשונה בנמל יפו‪ ,‬״החלוץ״ )בעצם‬ ‫פליטים״ בארץ־ישראל‪ .‬בקורסים אלה‪ ,‬שנוהלו על־ידי‬
‫היתה זו סירה(‪ ,‬יצאה לקבל את פניה‪ .‬״מרכז העיתונות‬ ‫תלמיד גימנסיה ׳הרצליה׳ לשעבר‪ ,‬למדו המבקשים לעלות‬
‫היהודית״ בציריך יצא בהודעה מיוחדת לרגל המאורע‬ ‫פרטים שונים על הארץ כמו שמות רחובות בתל־אביב‪ ,‬יפו‪,‬‬
‫ודיווח‪ :‬״אל ׳רוסלאן׳ התקרבה אניה עברית שבראשה דגל‬ ‫חיפה‪ ,‬פתח־תקוה‪ ,‬ראשון לציון‪ :‬מי הם עסקני הישוב‬
‫לבן־תכלת עם מגן־דוד בתוכו‪ ,‬בכדי להעביר את הנוסעים‬ ‫וכדומה‪ .‬״בוגרי״ הקורסים נבחנו על־ידי הוועדה‪ /‬והוכיחו‬

‫אל החוף״‪.‬‬ ‫כי אמנם היו בארץ וזכאים הם לתעודות עליה‪.‬‬
‫לא קל היה להשיג אניה שבעליה יסכימו להשיטה‬
‫הורדת הנוסעים נדחתה ביממה וחצי בשל הים הסוער‬ ‫לארץ־ישראל‪ ,‬שכן הימים היו עדיין מלאים מוקשים והיתה‬
‫ורק ביום ר‪ — ,‬נר שלישי של חנוכה תר׳׳פ — ‪ 19‬בדצמבר‬ ‫סכנה לאניה‪ ,‬אולם לאחר חיפושים רבים ומשא־ומתן ממושך‬
‫‪ ,1919‬הורדו העולים‪ .‬עיתון ״הארץ״ מספר‪ :‬״מה היה יום‬ ‫השיג ועד הפליטים ספינה רוסית לא גדולה ולא חדשה‬
‫שישי זה‪ ,‬יום שוב מאות הגולים מאודיסה ליפו — קשה‬
‫לתאר‪ .‬האוויר היה רע מאד‪ .‬מטרות עוז ירדו‪ ,‬רוחות חזקות‬ ‫״רוסלאן״ שמה‪ ,‬במחיר של ‪ 2‬מיליון רובל‪.‬‬
‫סערו — ובני יפו נלחמו בכל המפריעים והראו עבודה‬ ‫הנוסע הנכבד ביותר בספינה היה‪ ,‬ללא ספק‪ ,‬ד״ר יוסף‬
‫מצוינת ומסורה בסדורי ההורדה‪ ,‬בקבלת פני העולים‬ ‫קלוזנר‪ .‬הסופר וההיסטוריון שהיה אז בן ‪ 43‬נימנה עם‬

‫כקבלת פני אחים״‪.‬‬
‫הסיקור העיתונאי מציין במיוחד את פעילותם ועזרתם של‬
‫מנחם שיינקין‪ ,‬ראש ועד העליה‪ ,‬חברי ״הצופים״ בראשותו‬
‫של צבי אורלוב )הלוא הוא המורה להתעמלות צבי נשרי(‪,‬‬
‫מר‪ ,‬לוין־אפשטיין ובנו שסייעו בענייני המכס‪ ,‬הפקיד‬
‫האנגלי מר בוסביל ואת ראשי העדה הארמנית ביפו שפתחו‬
‫לרווחה את מנזרם והכניסו לתוכו את מאות העולים העייפים‬

‫והרטובים‪ ,‬שם זכו לטיפול ראשוני ולמשקה חם‪.‬‬
‫תל־אביב הקטנה צהלה ושמחה באותה שבת‪ .‬מכל הארץ‬
‫באו קרוביהם של החוזרים‪ .‬השמחה הגדולה נמהלה בעצב‬
‫כאשר נודע כי אחד הנוסעים התרגש מפגישתו עם בני‬
‫משפחתו‪ ,‬אותם לא ראה חמש שנים‪ ,‬חש ברע‪ ,‬ולאחר זמן‬

‫קצר נפטר‪.‬‬

‫על אף שקדמו ל״רוסלאן״ קבוצות של עולים )ביניהן‬
‫״קבוצת ה־‪ 105‬״ שעלתה לארץ באביב ‪ ,(1919‬נחשבים‬
‫עוליה לפותחי העליה־השלישית‪ ,‬זו העליה שהניחה את‬
‫היסוד לקיבוץ הגדול‪ ,‬למושב והגדילה את ישובי היהודים‬

‫בערי הארץ הגדולות‪.‬‬

‫לעיון נוסף‪ :‬ספר העליה השלישית ‪ -‬כעריכת יהודה ארז; דרכי‬
‫לקראת התחיה והגאולה — יוסף קלוזנר‪.‬‬

‫‪8‬‬