Page 14 - שערות לילית וקרני אשמדאי / נעמה וילוז'ני
P. 14

‫‪ / 12 /‬מבוא ‪/‬‬

‫בתחומי ארץ־ישראל וגם מחוצה לה‪ .‬ידוע כי מהמאה השנייה לפסה"נ ואילך עברו חפצים‬
                        ‫מאגיים בארץ־ישראל ויוצרו בקרב האוכלוסיות הזרות שישבו בה‪.‬‬

‫לאחר החורבן‪ ,‬ובייחוד במאה הרביעית עד השישית לסה"נ‪ ,‬חל שינוי ניכר במאגיה‬
‫אצל היהודים‪ ,‬והוא היה מלווה בשינויים דתיים ורוחניים אחרים‪ .‬הדבר מתבטא‬
‫באופן העבודה המאגית (הטקס)‪ ,‬באופי החפצים הנלווים ובטקסטים‪ .‬בתקופה זו אנו‬
‫עדים לאחד השינויים המהותיים ביותר בעולם היהודי והוא השימוש הנרחב באמנות‬
‫פיגורטיבית‪ .‬שינוי זה נראה בעיטור מבנים ובעיטור חפצים קטנים שהיו בשימוש‬
‫ציבורי או פרטי‪ ,‬שנתגלו בארץ־ישראל ובסוריה‪ .‬גם בתחום המאגיה היהודית אנו עדים‬
‫לחדירתה של האמנות הפיגורטיבית לקהילות בבבל ובארץ־ישראל‪ .‬לנוכח מספרם הרב‬
‫של הממצאים היהודיים המאגיים מעת זו לעומת מספרם של ממצאים אלו מימי בית‬
‫שני אפשר לשער כי אף העיסוק בפעולות המאגיות הורחב במידה ניכרת‪ .‬הפופולריות‬
‫של החפצים לצורכי פעולות מאגיות נראית בארץ־ישראל ובבבל כאחד‪ .‬עד לתקופה זו‬
‫ידיעותינו על האמונה העממית בקרב היהודים מקורן בחומרים טקסטואליים בלבד‪.‬‬

                        ‫מכאן ואילך אנו עדים להתרבות החפצים המאגיים ואף לעיטורם‪.‬‬
‫בארץ־ישראל עצמה נמצאו לוחיות וקמעות הנושאים טקסטים מאגיים בעלי זהות‬
‫יהודית‪ .‬רובם עשויים מתכת ומקורם במגוון אתרים‪ ,‬מקצתם אף בתי כנסת‪' .‬ספר הרזים'‬
‫שנכתב בארץ־ישראל כנראה במאה הרביעית לסה"נ משמש בסיס חשוב להבנת התפיסה‬
‫המאגית ובכלל זה האיקונוגרפיה המאגית‪ 4.‬בגניזת קהיר‪ ,‬שבה בין השאר ספרות מאגית‬
‫ענפה מן המאה העשירית לסה"נ ואילך‪ ,‬נמצאו קטעים רבים מאוד של ספרי מאגיה‪.‬‬
‫לפי לשונם נראה שהמשיכו את המסורת המאגית הארץ־ישראלית מהתקופה הקדומה‪.‬‬
‫לוחיות מראה וצלמיות אשר נמצאו בארץ־ישראל ובסוריה‪ ,‬מקצתן אף נושאות עיטור‬

           ‫פיגורטיבי‪ ,‬מלמדות על האמונה בעין הרע בקרב האוכלוסייה היהודית והזרה‪.‬‬
‫בבבל התפתחה באותה העת מסורת מאגית יהודית שבמרכזה קערות חרס ועליהן‬
‫כתובות השבעות‪ ,‬ומכאן כינוין 'קערות השבעה'‪ .‬הקערות נמצאו בחפירות ברחבי‬
‫מסופוטמיה ובאיראן‪ .‬הן פשוטות בעיצובן‪ ,‬רובן כתובות בדיו במערך לולייני‪ ,‬ולעתים‬
‫נוסף ציור פיגורטיבי במרכזן או בדופנותיהן‪ .‬ההשבעות שעל הקערות נועדו להגן על‬
‫בעליהן מאויב ומכל צרה ובראש וראשונה מפני מחלות‪ .‬מניינן של הקערות הללו עד‬
‫כה הוא מעט יותר מאלפיים‪ .‬כשני שלישים מהן כתובות ארמית יהודית־בבלית והן‬
‫משופעות בטקסטים המעידים על ידע מעמיק של כותביהם במקורות היהודיים‪ .‬מכאן‬

‫בספר מתחקה המחבר אחר שבעת הרקיעים המרכיבים את העולם‪ .‬האמונה היא שהרקיע‬                                    ‫	‪4‬‬
‫העליון הוא של אלוהים והאחרים הם של המלאכים ושליחי האל‪ .‬הספר נאסף מקטעים שנמצאו‬
‫בספריות ברחבי העולם‪ ,‬ואיגדֹו מחדש מרדכי מרגליות‪ :‬ספר הרזים‪ ,‬ירושלים ‪ .1966‬לא מזמן‬
‫נערכה מהדורה חדשה של הספר‪ ,‬בשני חלקים‪ .‬חלקה הראשון כבר יצא לאור‪ ,‬ראו רביגר ושפר‪,‬‬

                                                                                              ‫ספר הרזים‪.‬‬
   9   10   11   12   13   14   15   16   17   18   19