Page 141 - שערות לילית וקרני אשמדאי / נעמה וילוז'ני
P. 141

‫‪ /‬העיטורים על קערות ההשבעה ‪/ 139 /‬‬

‫עיון בדמות זו מעלה כמה מאפיינים שמקורם במזרח‪ :‬הכתר הגבוה והמעוצב נראה‬
‫שאוב ממבחר הכתרים של המלכים הססאנים‪ .‬כתרים אלה מתאפיינים במיוחד ברכיב‬
‫עיטורי גבוה במרכזם‪ .‬על פי רוב צורת העיטור עגולה‪ ,‬וכנראה מסמלת את כדור הארץ‬
‫(איור ‪ 272.)87‬רכיב עגול זה יוצא בדרך כלל מבסיס הכתר המעוצב כשיניות מלבניות‪,‬‬
‫ובכך דומה לכתר שעל ראש הדמות בקערה‪ .‬הכתרים הססאניים נראים הן באמנות‬
‫המונומנטלית הן באמנות החפצים הקטנים כגון קערות כסף‪ ,‬קמעות ומטבעות‪273.‬‬
‫האמנות הססאנית יצרה טיפוסים קבועים ומקובלים לתיאור של דמויות חשובות‪ .‬כדי‬
‫לאפיין את הדמות נבחרו כמה סמלים שהיו ידועים לכול‪ .‬המלכים הססאנים מאופיינים‬
‫בכתרים אישיים‪ ,‬ואפשר לזהות כל מלך על פי הכתר שעל ראשו‪ .‬כל המלכים הססאנים‬
‫מופיעים על מטבעות‪ ,‬ובהיעדר כתובת נלווית מסייע תיאורם של המלכים בזיהוי‬
‫המטבעות כססאניים ובתיארוכם‪ 274.‬לדוגמה על קערה ססאנית מכסף המעוטרת‬
‫בתבליט מזהב נראית סצנה ובה מלך בשעת ציד צבי (איור ‪ .)88‬על פי הכתר הדמות‬
‫היא המלך ָשאפּּור הראשון (‪ 272–240‬לסה"נ)‪ 275.‬הכתר עצמו מורכב משורת שיניות‬
‫שמעליהן רכיב עגול‪ ,‬וסרטים ארוכים מתבדרים מאחוריו‪ .‬כתר דומה נראה בקערה‬
‫אחרת‪ ,‬שגם עליה מתוארת סצנת ציד‪ ,‬הפעם של אריות (איור ‪ ,)89‬והמלך הוא בהראם‬

                                                                ‫החמישי (‪ 439–421‬לסה"נ)‪276.‬‬

‫איור ‪ | 89‬בהראם החמישי צד אריה‪ ,‬פרט‬  ‫איור ‪ | 88‬שאפור השני צד צבי‪ ,‬פרט‬
             ‫של איור ‪ 66‬לעיל‬

‫הדמות בקערת ההשבעה (איור ‪ 86‬בעמוד מימין) נושאת כתר על ראשה ומשני עבריו‬
‫משתלשלים תלתלים ארוכים ואולי סרטים‪ .‬אם אכן אלה תלתלים הם יכולים לכאורה‬

                                                 ‫גירשמן‪ ,‬איראן‪ ,‬עמ' ‪ ;125‬הרצפלד‪ ,‬פאיקולי‪ ,‬עמ' ‪.10‬‬          ‫‪	272‬‬
‫פארוק‪ ,‬מטבעות ססאניים‪ ,‬עמ' ‪ ,190–189‬לוחות ‪ ;XXII ,XXI‬הרפר ומאיירס‪ ,‬כלי כסף; גירשמן‪,‬‬                        ‫‪	273‬‬

                                                                                          ‫איראן‪ ,‬עמ' ‪.152‬‬  ‫‪	274‬‬
                                                                             ‫הרצפלד‪ ,‬פאיקולי‪ ,‬עמ' ‪.9–8‬‬     ‫‪	275‬‬
‫אולם לפי סגנון העבודה החוקרים סוברים כי המלך הוא ָשאפּּור השני ‪ 379–309‬לסה"נ‪ .‬ראו קולון‪,‬‬
                                                              ‫אמנות המזרח הקרוב‪ ,‬עמ' ‪ 208‬איור ‪.174‬‬         ‫‪2	 76‬‬

                                                                                  ‫שם‪ ,‬עמ' ‪ 206‬איור ‪.172‬‬
   136   137   138   139   140   141   142   143   144   145   146