Page 22 - שערות לילית וקרני אשמדאי / נעמה וילוז'ני
P. 22
/ 20 /מבוא /
במאה החמישית לסה"נ היה למראות כוח מאגי בקרב שלוש הדתות — היהודית ,הפגאנית
והנוצרית .היהודים עיטרו את הלוחות במנורות ,הפגאנים השתמשו בצלמיות והנוצרים
הוסיפו דמויות של תרנגולים או של דגים לצד עיטורי צלבים .המוטיב המשותף לכל
לוחות המראה הוא כוח ההגנה שלהם .לפיכך סבר רחמני שהשימוש בהם היה הגנה
מפני רוחות רעות .מאחורי השימוש במראה עומד הרעיון שהיא רכיב שדוחה עין רעה.
מוטיב זה היה מוכר מאוד בעולם הקלסי45.
יעל ישראלי פרסמה לוחות מראה נוספים ,ובעבודת המוסמך שלה חקרה לעומק את
המראות ואת הצלמיות46.
ספר זה עוסק בלוחות המראה ובצלמיות בהקשרים אמנותיים ותרבותיים ממוקדים
יותר .הם נבחנים כחלק מהסגנון האמנותי שרווח בארץ־ישראל ובסביבתה בשלהי העת
העתיקה ,תוך כדי השוואה לחפצי אמנות אחרים שנעשו בסביבה הגאוגרפית הקרובה.
לוחיות הקמע :תולדות המחקר
כיום ידועות כארבעים לוחיות קמע שנתגלו בארץ־ישראל ,והן עשויות מגוון מתכות.
הן כתובות ארמית או עברית ומתוארכות למאה החמישית עד השישית לסה"נ .לוחיות
אחדות פורסמו בספריהם של נווה ושקד 47,שם נקרא הטקסט שעל הלוחיות ,תורגם
ונותח מבחינה לשונית ותרבותית .לוחיות אלו דומות מאוד ללוחיות שכתבו בני דתות
אחרות — מנדעים ,נוצרים ופגאנים 48.על רוב הלוחיות יש טקסט בלבד ,ואליו נלווים
סימנים מאגיים המכונים 'כרקטרס' ( .)characteresסימנים אלו מופיעים על קמעות
ולוחיות בשפות שונות :יוונית ,קופטית ,ארמית ,עברית וערבית ,ונראה כי היו סימן לכוח
גדול כלשהו ,אולם לא ברור מה בצורתם מייצג אותו 49.כאן נידונות שתי לוחיות בלבד
שנמצאו בארץ־ישראל הנושאות עיטור פיגורטיבי .לוחית אחת מאמאוס ,שפורסמה
מחדש בספרם של נווה ושקד 50,והשנייה מציפורי ,המתפרסמת כאן בפעם הראשונה.
שם ,עמ' .58 45
ישראלי ,לוח מראה. 4 6
נווה ושקד ,קמעות וקערות; הנ"ל ,קללות ולחשים. 4 7
על לוחות אלו ראו קוטנסקי ,קמעות מאגיים; מילר־קסלר ,טקסטים מאגיים; ג'ורדן ,לוחיות קללה 4 8
מהאגורה; הנ"ל ,לוחיות קללה מקרתגו.
גייג'ר ,לוחות קללה ,עמ' .11-10 4 9
נווה ושקד ,קמעות וקערות ,עמ' .44-40 5 0
