Page 23 - שערות לילית וקרני אשמדאי / נעמה וילוז'ני
P. 23

‫‪ /‬מבוא ‪/ 21 /‬‬

                                                                             ‫***‬

‫ספר זה‪ ,‬עניינו חקר אמנות המאגיה היהודית של שלהי העת העתיקה‪ ,‬והוא מתמקד‬
‫בשתי הקהילות הגדולות היהודיות — הקהילה ששכנה בארץ־ישראל והקהילה ששכנה‬
‫בבבל‪ ,‬ובוחן את מאפייני האמנות המאגית מתוך השוואת שתי הקהילות ומתוך‬
‫התבוננות בשני האזורים‪ :‬בארץ־ישראל‪ ,‬שבה שולטות המסורת ההלניסטית המזרחית‬
‫והאמנות הנוצרית‪ ,‬ובמסופוטמיה‪ ,‬שבה שימשו בערבוביה מסורות מסופוטמיות‬

            ‫קדומות ומסורות איראניות בנות זמנה של האמנות העומדת במרכז ספר זה‪.‬‬
‫הספר נועד בראש ובראשונה להאיר פן חשוב הנוגע במאגיה והוא האמנות‬
‫הפיגורטיבית המופיעה על חפצים מאגיים בשימושם של היהודים בארץ־ישראל ובבבל‪.‬‬
‫למרות שכיחותם של הציורים על חפצים מאגיים טרם נעשה מחקר כזה‪ .‬נוסף על כך‪,‬‬
‫ההתייחסות לאמנות עממית בכלל‪ ,‬ובהקשר מאגי בפרט‪ ,‬גם היא ראשונית‪ .‬להבדיל‬
‫מרוב המחקרים העוסקים במאגיה ספר זה מעמיד במרכז הדיון המחקרי את האמנות‬
‫ולא את הטקסט‪ .‬יש בכך ניסיון ראשון להעמיד במוקד את הציורים שעל החפצים ולדון‬

                                                          ‫בחשיבותם האמנותית והתרבותית‪.‬‬
‫הביטויים החזותיים של המאגיה היהודית‪ ,‬המוצגים כאן בפעם הראשונה במוקד‬
‫המחקר‪ ,‬מעידים על קיומה של אמנות עממית יהודית בבבל בתקופת התלמוד נוסף על‬
‫האמנות היהודית שכבר ידועה מארץ־ישראל‪ ,‬אשר ציורי הקערות הם עד כה העדות‬
‫היחידה לקיומה‪ .‬על פי רוב מלווים ציורי הקערות טקסט מאגי שנכתב על הקערה‪.‬‬
‫הציורים שעל קערות ההשבעה הם לפיכך נקודת מפתח יוצאת דופן לבחינת הקשר‬

                                   ‫שבין טקסט לתמונה מלבד היותם חשובים בפני עצמם‪.‬‬
‫קריאה מחודשת של טקסט השבעה על סמך ההבנה של הציור הנלווה מאירה לעתים‬
‫באור חדש את הטקסט עצמו‪ .‬עם זאת חשוב להדגיש שספר זה עוסק בחקר האמנות‪,‬‬
‫אך מכיוון שאמנות זו קשורה למאגיה יש לה קשר הדוק עם המקורות הספרותיים‪ ,‬אולם‬

                             ‫אלו שימשו כאן כלי עזר בלבד לניתוח האמנותי של הציורים‪.‬‬
‫החפצים המאגיים משקפים את הביטוי האמנותי של האמונה העממית בקרב‬
‫היהודים בשתי הקהילות הגדולות בשלהי העת העתיקה‪ .‬השוואה בין סוגי החפצים‬
‫ועיטוריהם מאירה פן חדש במחקר‪ ,‬והוא הזיקה של כל אחת משתי הקהילות היהודיות‬

                                           ‫הגדולות אל המאגיה ואל האמנות הפיגורטיבית‪.‬‬
‫סדר הפרקים מכוון לבנות אצל הקורא הבנה מגובשת של האמנות הנלווית לקערות‬
‫ההשבעה‪ .‬הפרק הראשון דן בפרטי הדמויות שעל הקערות‪ ,‬באופן הצגתן ובמאפייני‬
‫הופעתן‪ .‬חשיבות הדיון בכך שהקורא יוכל להבין את הדמויות שעל הקערות ואף לזהות‬
‫מאפיינים בהן ובדמויות גם על קערות השבעה שאינן נכללות בספר זה‪ .‬שני הפרקים‬
‫הבאים עוסקים בניתוח הציורים לאור הקשרים התרבותיים האמנותיים והספרותיים‬

                                                                                   ‫שבהם נוצרו‪.‬‬
‫הפרק הרביעי דן בכל הממצא האמנותי הקשור במאגיה שנמצא בארץ־ישראל‪ ,‬היינו‬
‫לוחות המראה ולוחיות הקמע הכתובות‪ .‬מאחר שמספר החפצים הארץ־ישראליים קטן‬
   18   19   20   21   22   23   24   25   26   27   28