Page 274 - שערות לילית וקרני אשמדאי / נעמה וילוז'ני

‫‪ / 272 /‬סוף דבר ‪/‬‬

‫הניתוח האיקונוגרפי‪ ,‬אשר התבסס על השוואה בין הציורים שעל החפצים המאגיים‬
‫לבין סוגי אמנות אחרים במרחב הגאוגרפי והכרונולוגי הקרוב‪ ,‬לימד אותנו בראש‬
‫וראשונה שהאמנות המאגית‪ ,‬בהיותה חלק מתרבות הזמן והמקום שבהם נוצרה‪ ,‬אינה‬
‫מעידה על דמיונם של יוצריה אלא משקפת תרבות של שאילת מוטיבים ומוסכמות‬
‫אמנותיות שהייתה קיימת בעת העתיקה‪ .‬בכל הנוגע לקערות אנו רואים שהאמנות‬
‫היהודית‪ ,‬כמו הספרות היהודית‪ ,‬לא הייתה מנותקת מהסביבה שבה התפתחה‪ ,‬ושהיא‬
‫הושפעה ממסורות מסופוטמיות קדומות וממסורות איראניות בנות זמנה‪ .‬לעומת זאת‬
‫עיטורי לוחות המראה והצלמיות נעשו בהשראת האמנות ההלניסטית והנוצרית אשר‬
‫נפוצה בארץ־ישראל ובסוריה בשלהי העת העתיקה‪ .‬הציורים מהווים אם כן תערובת של‬
‫מסורות מקומיות‪ ,‬ספרותיות או אמנותיות‪ ,‬ומסורות שעברו בעל פה‪ ,‬ובכך הם מחזקים‬

‫את ההנחה שהיהדות לא הייתה מנותקת מסביבתה אלא מעורה בה היטב‪.‬‬
‫בחקר ההיבטים החזותיים של המאגיה במאות השלישית עד השישית לסה"נ ובחקר‬
‫הקשר שלהם עם הטקסטים המאגיים המופיעים על הקערות והקיימים במקורות‬
‫ספרותיים אחרים אנו מדברים על עולם רעיוני אחד‪ ,‬שבו לשדים יש מקום נכבד ביקום‬

‫כפי שהוא שנתפס בעיני יהודי בבל וחכמיה‪.‬‬