Page 270 - שערות לילית וקרני אשמדאי / נעמה וילוז'ני
P. 270

‫‪ / 268 /‬פרק חמישי ‪/‬‬

‫היהודים‪ :‬מראות נגד עין הרע‪ ,‬תליוני קמע ממגוון חומרים ולוחיות קמע מרוקעות‪ ,‬בבבל‬
‫ידוע עד כה על חפצים מאגיים בעלי אופי יהודי ברור מסוג אחד בלבד‪ :‬קערות ההשבעה‪.‬‬
‫בחינת האמנות הנלווית לחפצים המאגיים מעלה שוני ברור יותר בין שתי הקהילות‪.‬‬
‫לפחות באשר להיבטים החזותיים של המאגיה ולמספר החפצים שנמצאו בכל אחד‬
‫מהאזורים‪ ,‬נראה שלא טעה בלאו (‪ )Blau‬כאשר טען בספרו שיהודי בבל הושפעו‬
‫מהאמונות המאגיות שרווחו בקרב העמים שבקרבם ישבו יותר משהושפעו מהן יהודי‬
‫ארץ־ישראל‪ 608.‬לעומת זאת טען ליברמן שאי־אפשר להכליל ולומר שבספרות התלמודית‬
‫הארץ־ישראלית יש פחות אמונות טפלות מבספרות התלמודית הבבלית‪ .‬הוא גרס‬
‫שהאמונה בכשפים ובמאגיה הייתה נחלת העולם המתפתח‪ ,‬ושהפער בין המאגיה למדע‬
‫היה קטן מאוד בעת העתיקה‪ .‬לפיכך משמעות הטענה שיהודי ארץ־ישראל לא עסקו‬
‫במאגיה היא שהם לא היו מפותחים ו'אנשי העולם' כיהודי בבל‪ .‬ארץ־ישראל‪ ,‬השוכנת בין‬
‫מצרים לבבל‪ ,‬לא יכלה להישאר נקייה מהשפעות זרות של סוכני תרבות שעברו דרכה‪.‬‬
‫אף על פי שהתלמוד הבבלי עוסק בשדים ובכשפים הרבה יותר משעוסק בהם התלמוד‬
‫הירושלמי נראה שאין בכך הוכחה שיהודי ארץ־ישראל מצאו מפלט במאגיה פחות‬
‫מאחיהם תושבי בבל‪ 609.‬קמעות המתכת המגולגלים שנמצאו בארץ־ישראל מוכיחים כי‬
‫העיסוק במאגיה בשלהי העת העתיקה היה נפוץ בקרב יהודי ארץ־ישראל לפחות כמו‬
‫בקרב אחיהם בבבל‪ .‬שקד ונווה אף טוענים שהשוואה ספרותית ולשונית בין הטקסטים‬
‫שעל הקמעות לבין הטקסטים שעל הקערות הבבליות מגלה לא פעם השפעה ארץ־‬
‫ישראלית על הקערות הבבליות‪ ,‬אך השפעה בכיוון ההפוך ניכרת רק לעתים רחוקות‪.‬‬
‫בכל אחד מהאזורים הייתה מסורת אחרת‪ ,‬לכל אחת תכונות ומאפיינים משלה‪ ,‬אולם‬
‫כאשר אנו מוצאים שני נוסחים זהים של השבעות או סיפורים ברור שהמקור הוא ארץ־‬

                                                                                      ‫ישראלי‪610.‬‬
‫נראה כי בתקופת התלמוד הפתיחות אל הזר הייתה גדולה יותר מבתקופות קדומות‪,‬‬
‫הן בבבל הן בארץ־ישראל‪ .‬למרות האיסור לעסוק במאגיה ויחסם הדו־ערכי של החכמים‬
‫כלפיה‪ ,‬אנו רואים כי העיסוק בה התרחב מאוד בתקופה זו‪ ,‬והחכמים משנים את יחסם‬

                                            ‫אל האמנות ההולכת ומתפשטת בקרב היהודים‪.‬‬

                                                                             ‫***‬

‫נראה שבמאות האחרונות לפני חורבן הבית השני היה לעיסוק הנרחב במאגיה היהודית‬
‫ביטוי מסוג אחד בלבד — טקסטואלי‪ .‬היעדר תיאורים פיגורטיביים עומד בניגוד גמור‬
‫למתרחש בקרב האוכלוסייה הפגאנית השכנה‪ .‬חלפו כמה מאות שנים לאחר חורבן‬

                                                                           ‫‪ 6	 08‬בלאו‪ ,‬מאגיה יהודית‪ ,‬עמ' ‪.23‬‬
                                                                 ‫‪ 6	 09‬ליברמן‪ ,‬יוונות בארץ־ישראל‪ ,‬עמ' ‪.110‬‬

                                                                    ‫‪ 	610‬נווה ושקד‪ ,‬קללות ולחשים‪ ,‬עמ' ‪.21‬‬
   265   266   267   268   269   270   271   272   273   274   275