Page 267 - שערות לילית וקרני אשמדאי / נעמה וילוז'ני
P. 267

‫‪ /‬האמנות המאגית‪ :‬בין בבל לארץ־ישראל ‪/ 265 /‬‬

‫התקופה (המאות השלישית והשנייה לפסה"נ)‪ 592.‬טקסט מצרי מהממלכה האמצעית‬
‫(‪ 1786–2133‬לפסה"נ) מתאר הכנת צלמית כזאת משעווה‪ .‬הצלמית נועדה להרע לאויב‬

              ‫לאחר מותו באמצעות קבורתה עמו ולהביא עליו את עונשו של אוזיריס‪593.‬‬
‫קמעות ממגוון סוגים — תליונים‪ ,‬גמות ותכשיטים –רווחו בקרב האוכלוסייה הפגאנית‬
‫בארץ־ישראל במאות הראשונות לסה"נ‪ ,‬ולא מעט נמצאו בחפירות בערים שבהן היו‬
‫ריכוזים של אוכלוסייה נכרית‪ ,‬כגון קיסריה ודור‪ 594.‬בקיסריה נמצא אוסף מרשים של‬
‫גמות‪ ,‬שיוצרו כפי הנראה בבית מלאכה מקומי‪ ,‬ובהן גם גמות מאגיות אשר תכליתן‬
‫הרחקת מחלות ומניעת היתקלות בישויות רעות‪ 595.‬כך גם קמע מקיבוץ מצובה‪ 596‬ועוד‬

                                                                                       ‫אחרים‪597.‬‬
‫כדי להדגיש את היעדר הביטויים הפיגורטיביים במאגיה היהודית של ימי הבית השני‬
‫אציין שאף שיש מידת־מה של השפעה הדדית בין הפעולות ובין הטקסטים המאגיים‬
‫היהודיים והלא־יהודיים בתקופה זו אין ניכרת השפעה כזאת בהיבט האמנותי‪ 598.‬בכל‬
‫הנוגע לאמנות פיגורטיבית בשימוש מאגי‪ ,‬היהודים בתקופת הבית השני לא השאילו‬
‫ולא שאלו מוטיבים‪ 599,‬אולי משום שכל עוד בית המקדש היה קיים הייתה האמונה‬
‫במאגיה רק תוספת שולית לחיי הרוח הדתיים של היהודים‪ .‬האוכלוסייה היהודית בארץ־‬
‫ישראל‪ ,‬בסוריה ובאזורים מרוחקים יותר הייתה ממוקדת בעבודת האל שכללה את‬
‫טקסי בית המקדש‪ ,‬עלייה לרגל או תפילות‪ .‬הפעילויות והטקסים הנוגעים לבית המקדש‬
‫כללו הקרבת קרבנות לאל בכוונה לבקש ממנו עזרה והגנה מכל סוג של רוע בחיים‪.‬‬
‫הטקסים שהתקיימו במקדש‪ ,‬שהיו בהם צבעוניות‪ ,‬ריח ורעש‪ ,‬ודאי סיפקו את הצרכים‬
‫האסתטיים של האנשים‪ 600.‬אך משנעלמו הטקסים האלה חיפשו האנשים פעילות‬
‫אטרקטיבית אחרת‪ ,‬שתהיה תחליף לגירויים שסיפקו הטקסים‪ .‬בד בבד עלתה הדת‬
‫הנוצרית והתחזקה‪ ,‬תחילה ככת בלתי מותרת ואחר כך כדת רשמית‪ ,‬המערבת דימויים‬
‫חזותיים לרוב‪ ,‬והיא תרמה בוודאי לעניין ההולך וגובר של היהדות בתיאורים חזותיים‬

   ‫ובמתן ביטוי נוסף לרכיבים של הדת ושל חיי היום יום‪ ,‬ובהם גם האמונות העממיות‪.‬‬
‫כמה גישות במחקר מנסות להסביר את היעדר הפיגורטיביות באמנות היהודית בימי‬
‫הבית השני‪ .‬לוין‪ ,‬במאמר שפורסם ב־‪ ,2005‬מציג גישות אלה‪ ,‬סותר אותן ומביע דעה‬

                                                 ‫גייג'ר‪ ,‬לוחות קללה‪ ,‬עמ' ‪.100–97‬‬     ‫‪5	 92‬‬
                                                                        ‫שם‪ ,‬עמ' ‪.15‬‬  ‫‪5	 93‬‬
                                                                                     ‫‪5	 94‬‬
                                                            ‫בוהק‪ ,‬גמה עם כנוביס‪.‬‬     ‫‪5	 95‬‬
                                                        ‫המבורגר‪ ,‬גמות מקיסריה‪.‬‬       ‫‪5	 96‬‬
                                                                                     ‫‪	597‬‬
                                                              ‫דופין‪ ,‬קמע ממצובה‪.‬‬     ‫‪	598‬‬
                                                ‫סער‪ ,‬אמונות תפלות‪ ,‬עמ' ‪.96–36‬‬        ‫‪	599‬‬
                                                                                     ‫‪	600‬‬
                                                        ‫בוהק‪ ,‬מפגשים‪ ,‬עמ' ‪.11–8‬‬
                                                                        ‫שם‪ ,‬עמ' ‪.11‬‬

                                             ‫גליקליך‪ ,‬הדרך לקומראן‪ ,‬עמ' ‪.50–46‬‬
   262   263   264   265   266   267   268   269   270   271   272