Page 268 - שערות לילית וקרני אשמדאי / נעמה וילוז'ני
P. 268
/ 266 /פרק חמישי /
חדשה 601.לדידו אמנות פיגורטיבית הייתה קיימת ביהדות בימי הבית הראשון עד תחילת
ימי הבית השני .השינוי חל בימיו של המלך חזקיהו ,במאה השישית או החמישית לפסה"נ,
אולם גם אז הוסיפו להיטבע מטבעות נושאי דמויות אנושיות ובעלי חיים ,עד לתחילת
המאה השנייה לפסה"נ 602.אז חל השינוי המהותי ,שנמשך עד למאה השנייה לסה"נ.
בתקופה זו ,תחת שלטון החשמונאים ,הייתה האמנות לבלתי איקונית ,והיא באה לידי
ביטוי במטבעות ובקברים .להבדיל מהחוקרים האחרים ומהטענה המקובלת שהתפנית
חלה בגלל ההתנגדות לרוח ההלניסטית טוען לוין שהסיבה להיעדר הדמות באמנות
היא פנימית־פוליטית .החשמונאים ,בתוך כלל השינויים הפוליטיים והדתיים שהנהיגו
כדי לחזק את מעמדם ,הגבירו את העוינות כלפי האוכלוסייה הלא־יהודית ומחו כל זכר
לעבודה זרה .במדיניות הטיהור הקפדנית ,שכוונה לשמירת קדושתו של העם הנבחר
ולהיבדלותו מהעמים האחרים ,ייהדו החשמונאים למעשה את ממלכתם .השילוב של
כוח פוליטי עם עליונות דתית סיפק תמריץ לכיבושים נוספים ולהתרחבות603.
השינוי ביחסה של היהדות אל האמנות הפיגורטיבית התרחש אחרי חורבן הבית,
בשנת 70לסה"נ ,ועדיין בא לידי ביטוי במאות הרביעית והחמישית לסה"נ .בתקופה
זו חדרו מודלים פגאניים ונוצריים אל הקהילות היהודיות 604.יש חוקרים הסבורים
כי בתקופה זו ,כשהנצרות מפארת את בנייניה באמנות פיגורטיבית ,החלו היהודים,
בהסכמת החכמים ,להיפתח אל הסביבה ואל האמנות הכללית .בהדרגה הם החלו לפתח
אמנות פיגורטיבית משל עצמם ,כשהם משתמשים בדגמים פגאניים הכוללים תיאורי
אדם ובעלי חיים .בדומה לשכניהם הנוצרים שימשה האמנות ליהודים כלי ביטוי להצגת
סמלי דת וסצנות נרטיביות .יש תיאורים פיגורטיביים של סיפורי מקרא שפרטים בהם
עוצבו לפי רעיונות מספרות חז"ל 605.אחת הדוגמאות הראשונות לכך היא בית הכנסת
בדורא אירופוס ,מאמצע המאה השלישית לסה"נ606.
מסוף המאה הרביעית לסה"נ נכנס העושר העיטורי הפיגורטיבי אל כותלי בתי
הכנסת ברחבי ארץ־ישראל ונראה בהם בעיקר על רצפות פסיפס ,אולם הוא מופיע גם
על חפצים קטנים כגון נרות וצנצנות אשר מחקים את תרבות המזכרות של עולי הרגל
הנוצרים .הנרות והצנצנות מעוטרים על פי רוב בסמלים יהודיים מובהקים כגון המנורה,
ואילו בבתי הכנסת נראה עיטור מגוון יותר הכולל גם תיאורי ארון קודש ,ארבעת המינים
וסצנות מן המקרא .כמו בנצרות אלה משמשים סמל לאמירה דתית ,נסתרת או גלויה.
מגמה אמנותית זו אשר פשטה בארץ־ישראל אין לה ולו עדות אחת בממצא הארכאולוגי
לוין ,אמנות הדמות. 6 01
שם ,עמ' .11–10 602
שם ,עמ' .14 6 03
שם ,עמ' .9 6 04
6 05
חכלילי ,אמנות יהודית ,עמ' .286–285 6 06
גוטמן ,דורא אירופוס; רוסטובצף ,אמנות דורא אירופוס; קרלינג ,דורא אירופוס.
