Page 264 - שערות לילית וקרני אשמדאי / נעמה וילוז'ני
P. 264

‫‪ / 262 /‬פרק חמישי ‪/‬‬

‫והאיקונות ברורות יותר בהן מבחברות שאינן הומוגניות‪ .‬הצופה יכול בקלות להתמזג‬
    ‫באופן רוחני עם הדמויות ולפיכך אפשר לומר כי תמונות הן הכתיבה של הלא כתוב‪.‬‬

‫בשלהי העת העתיקה היו סמלים ותמונות קדושות עניין בעל חשיבות בעיני‬
‫המאמינים‪ .‬אנשים שאחזו באמונה כלשהי בדרך כלל דבקו בקנאות בפרטים של תמונה‬
‫קדושה‪ ,‬בין ששימשה להם קמע ובין שעבדו אותה בטקסים‪ 577.‬איקונות כאלה היו‬
‫נישאות בתהלוכות‪ ,‬שימשו דגלים בקרבות והיו מקור להגנה אלוהית על אנשים פרטיים‬
‫מפני מצוקות וצרות‪ 578.‬בעיני אנשי כנסייה רבים הן נחשבו לחפצים מאגיים‪ ,‬והטקסים‬

                                               ‫שנערכו לכבודן לוו באמונות טפלות רבות‪579.‬‬
‫כמו האמנות הנוצרית הקדומה‪ ,‬הכוללת את עיטורי הקטקומבות וחפצי הקודש‬
‫מהמאות השנייה והשלישית לסה"נ‪ 580,‬באמנות של ציורי הקערות מקורו של עולם‬
‫המושגים הצורני של יוצר הדמות בעולם הצורני של התרבות הסובבת אותו‪ .‬יתרה מזו‪,‬‬
‫בדרך כלל בחירת הסמלים המופיעים בציור אינה מקרית‪ .‬האמן הנוצרי 'אימץ' צורות‬
‫ונרטיבים ידועים לשם העברת מסר לצופה‪ ,‬וכך עשה גם יוצר האמנות המאגית‪ .‬האמן‬
‫הנוצרי נדרש לסמלים פגאניים שהיו מוכרים לקהל היעד כגון הרועה הנאמן‪ ,‬דגים‪,‬‬
‫סירות‪ ,‬עוגן וקלשון כדי להעביר מסר בעל משמעות נוצרית‪ .‬יוצר הקערות השתמש‬
‫בסמלים שראה בסביבתו לבניית זהותה של הדמות שיצר‪ .‬לדוגמה‪ ,‬יש להניח שהאמן‬
‫שצייר כתר של מלך ססאני לראשה של דמות בקערה רצה להעביר מסר מסוים באשר‬
‫לזהותה של הדמות או למעמדה באמצעות סמלים מוכרים בסביבה התרבותית שבה‬
‫יצר‪ .‬עבור הלקוח סמלים אלה לא היו זרים‪ ,‬ואף שנשאלו מעולם מושגים אחר הוא‬
‫הצליח 'להעתיק' את משמעותם האחרת אל הדמות שראה בקערה ולעשות את הקישור‬
‫הנכון‪ .‬מבחינת השימוש בסמלים האמנות המאגית אינה שונה מתחומי אמנות אחרים‬
‫העוסקים בסמלים‪ .‬גם האמנות הנוצרית הקדומה וגם האמנות המאגית היו תחומי‬
‫יצירה בלתי רשמיים ושירתו קהל ש'כפר' באמונה הרשמית‪ .‬אך האמנות הנוצרית‪ ,‬הן‬
‫הקדומה הן אמנות האיקונות המאוחרת שהוזכרה לעיל‪ ,‬הייתה יצירתם של אמנים‬
‫מיומנים ומלומדים שזו הייתה מלאכתם‪ ,‬ולא מעשה ידי אנשים שמקצועם הוא חיבור‬

                                                                ‫וכתיבה של טקסטים מאגיים‪.‬‬
‫הדמיון בין האמנות הנוצרית לאמנות המאגית הוא בתפקידו של הציור בהעברת‬
‫מסר או סיפור אשר ידועים לצופים‪ .‬בשתיהן הציור נושא סמלים המוכרים לקהל היעד‬
‫ומאפשרים לו לפענח את הסיפור או את המסר‪ .‬סמלים אלה מקורם בעולם התרבותי‬
‫הסובב את הצופה ואת האמן‪ .‬את מקצתם אימץ האמן מדתות אחרות‪ ,‬אולם בשיבוצם‬
‫בהקשר החדש הם מקבלים גם משמעות חדשה‪ .‬התנאי להבנת האמנות המאגית‬

                   ‫שם‪ ,‬עמ' ‪.4–3‬‬   ‫‪5	 77‬‬
‫בקווית‪ ,‬אמנות נוצרית‪ ,‬עמ' ‪.86‬‬     ‫‪	578‬‬
                                  ‫‪5	 79‬‬
                     ‫שם‪ ,‬עמ' ‪.86‬‬  ‫‪	580‬‬
                 ‫שם‪ ,‬עמ' ‪.25–19‬‬
   259   260   261   262   263   264   265   266   267   268   269