Page 269 - שערות לילית וקרני אשמדאי / נעמה וילוז'ני
P. 269

‫‪ /‬האמנות המאגית‪ :‬בין בבל לארץ־ישראל ‪/ 267 /‬‬

‫ברחבי מסופוטמיה ובבל‪ .‬הדבר מעלה שאלות רבות‪ ,‬בין השאר‪ :‬האם יהודי בבל בחרו‬
‫שלא לעטר את בתי הכנסת שלהם ואת חפצי הקדושה האחרים שהיו ברשותם‪ ,‬או‬
‫שעשו כן אך טרם נמצאו לכך עדויות בחפירות הארכאולוגיות? האם ההיתרים שהנהיגו‬
‫חכמי ארץ־ישראל בנוגע לאמנות הדמות לא היו מקובלים על חכמי בבל? מדוע אין בשום‬
‫מקום בבבל עיטורים הכוללים סמלים יהודיים‪ ,‬אפילו לא על הקערות? נראה כי מסגרת‬
‫זו מוגבלת מכדי לענות על שאלות אלה‪ ,‬אולם היא בהחלט מעלה אותן‪ ,‬בייחוד בתחום‬
‫המאגיה‪ ,‬שבה אנו עדים לחדירתה של אמנות פיגורטיבית גם לעולמם של יהודי בבל‪.‬‬
‫אמנות זו מוצאת ביטוי בעיטור קערות ההשבעה שנמצאו באתרים יהודיים ובהקשרים‬

                                                                                ‫יהודיים אחרים‪.‬‬
‫מספר החפצים המאגיים מארץ־ישראל שעליהם עיטור פיגורטיבי בטל בשישים‬
‫ביחס למספר קערות ההשבעה מבבל‪ .‬הביטויים האמנותיים של קהילת בבל ואלה של‬
‫קהילת ארץ־ישראל נבדלים בעיקר באופיים ובמצע הפיזי שעליו הם נוצרו‪ .‬בעוד בבבל‬
‫נעשתה האמנות הפיגורטיבית היהודית על חפצים מאגיים פשוטים וערכיה האמנותיים‬
‫נושקים לאמנות העממית ולאמנות המזרחית‪ ,‬הרי בארץ־ישראל נעשו עיטורים‬
‫פיגורטיביים עשירים ואיכותיים במוסדות רשמיים כגון בתי כנסת‪ ,‬וניכרת בהם השראת‬

                                                        ‫האמנות המזרחית והמערבית כאחד‪.‬‬
‫עוד הבדל בין בבל לארץ־ישראל הוא הופעת הסמלים הדתיים — יהודיים ונוצריים‪.‬‬
‫סמלים אלה נראים על החפצים הארץ־ישראליים‪ ,‬אך באיקונוגרפיה של הקערות‬
‫הבבליות אין שום ציון דתי‪ ,‬לא יהודי ולא נוצרי (לדוגמה‪ ,‬היה צפוי למצוא ציון‬
‫נוצרי בקערה הכתובה סורית)‪ .‬אפילו בחפצים בעלי זיקה יהודית ברורה‪ ,‬המתבארת‬
‫מהטקסטים‪ ,‬הציורים אינם בעלי מאפיינים יהודיים‪ .‬לתופעה זו ניתנו הסברים רבים‪,‬‬
‫ויש עוד ללמוד אותה כדי להסיק מסקנות נחרצות‪ .‬אפשרות אחת שאפשר להעלות‬
‫היא שאף על פי שציורי הקערות הושפעו מהמסורות המקומיות‪ ,‬הכתיבה העברית היה‬
‫בה כדי לזהות אותן כיהודיות‪ ,‬ויוצריהן או המשתמשים בהן לא ראו צורך להבליט את‬

                                ‫ההיבט הזה של הקערות יותר מכפי שהוא מובן מהטקסט‪.‬‬
‫אפשר לסכם ולומר שבתקופה זו אנו רואים פריחה ושגשוג של העיסוק במאגיה‪ ,‬ובכך‬
‫אין הבדל ניכר בין ארץ־ישראל לבבל‪ .‬אולם בחינה מעמיקה מעלה שהיו התפתחויות‬
‫שונות של שתי הקהילות‪ .‬ידוע כי היו הבדלים בין יהודי בבל ובין יהודי ארץ־ישראל‬
‫בגישותיהם לתחומים רבים‪ .‬פערים אלה היו תוצאה של מסורות מקומיות שהשתמרו‬
‫בבבל‪ ,‬אשר היו שונות ממנהגי ארץ־ישראל‪ 607.‬במאגיה השוני מתבטא בפעולות המאגיות‬
‫ובאופי החפצים הנלווים ועיטוריהם‪ ,‬ויש בו כדי להעיד על אופיין השונה של הקהילות‬
‫ועל השפעותיהן של הסביבות התרבותיות שבהן שכנו‪ .‬בעוד בארץ־ישראל בשלהי‬
‫העת העתיקה היו ביטויים שונים של אמונה עממית ומבחר של חפצים מאגיים בקרב‬

                                                                            ‫‪ 	607‬מרגליות‪ ,‬החילוקים‪ ,‬עמ' ‪.15‬‬
   264   265   266   267   268   269   270   271   272   273   274