Page 265 - שערות לילית וקרני אשמדאי / נעמה וילוז'ני
P. 265
/האמנות המאגית :בין בבל לארץ־ישראל / 263 /
והנוצרית הקדומה הוא שהצופה יכיר ויזהה את המוטיבים ,הן השאולים הן החדשים,
וישלב אותם בהקשר הנכון .ההבדל בין שני סוגי האמנות הללו נעוץ בהיותם משרתים
מטרות שונות בתכלית .האמנות הנוצרית מתארת ישויות שביכולתן לגונן על הצופה,
ואילו האמנות המאגית מתארת דמויות שליליות שביכולתן להרע לו ,ולפיכך הן
מתוארות כבולות ומשותקות .עם זאת האמונה כי תמונות אלה הן בעלות יכולת על־
טבעית להשפיע על מציאות מסוימת היא הבסיס המשותף להשוואה ביניהן.
הקהילות היהודיות בבבל ובארץ־ישראל
ויחסן אל המאגיה ואל האמנות הפיגורטיבית
בחינת מאפייניה של האמנות המאגית יכולה לשמש בסיס לסוגיה המהותית השנייה
והיא יחסה של היהדות אל האמנות הפיגורטיבית בכלל ואל האמנות המאגית בפרט.
האמונה במאגיה בקרב היהודים החלה כבר מראשית התגבשותם לעם .במקרא יש מגוון
רמזים לפולחנים מאגיים בקרב היהודים :נחש הנחושת (במדבר כא ,ח–ט); האורים
והתומים (ויקרא ח ,ח); בעלת האוב (שמואל א כח ,ז–כה) ועוד.
הממצא הארכאולוגי הנחשף בחלוף השנים מביא לפנינו עדויות כי כבר בימי הבית
הראשון עשו יהודים בארץ־ישראל שימוש בקמעות כתובים .קמעות אלה היו עשויים
מתכות או חומרים מתכלים .לאחר שנכתבו הם גולגלו והוטמנו בכותלי בתים או בקברים
או נענדו על הגוף .בכתף הינום שבירושלים נחשף קמע מתכת המתוארך לסוף המאה
השביעית לפסה"נ ,ובו ברכת הכוהנים היא חלק מהטקסט המאגי .קמע זה מעיד כי תוכן
הברכה שימש כבר בתקופה זו אמצעי הגנה מפני שדים ומזיקים אחרים581.
האמונה במאגיה בקרב היהודים קיבלה ביטוי טקסטואלי נרחב יותר בתקופה
ההלניסטית .בספרים שנכתבו באותה תקופה מנסים המחברים להתחקות אחר מקור
הרוע בעולם .דוגמה לכך היא ספרות חנוך ,אשר השתמרה בקטעים כתובים במגוון שפות
שנמצאו באתרים שונים :ארמית בקומראן ,יוונית במצרים ,וספר שלם כתוב בשפת
הגעז באתיופיה .היצירה הראשונה בספרות חנוך היא 'ספר העירים' ,שתקופת חיבורו
מסתיימת במאה השלישית לפסה"נ ,ויש בו התייחסויות למוצא הרוחות הרעות (חנוך
ו ,א–ו; ז ,א–ד) .לפי גרסה אחת נראה שצאצאי הזיווג בין בני האלוהים לבנות האדם היו
רוחות רעות או שדים ,דהיינו נ ָפלים (גרסה אחרת טוענת שהיו ענקים ,דהיינו נפילים)582.
'ספר היובלים' מסביר אף הוא את הזיווג בין העירים לבנות האדם ואת יצירת
הרוחות הרעות .גם בסיפור נוח הם מוזכרים' :ובשבוע השלישי ליובל הזה החלו שדים
טמאים להתעות את נכדיו של נח ולפתותם ולאבדם' (י ,א) .נוח ביקש מהאל להשמיד
581ברקאי ,כתף הינום; הנ"ל ,ברכת הכוהנים.
5 82אשל ,האמונה בשדים ,עמ' .36–30
