Page 263 - שערות לילית וקרני אשמדאי / נעמה וילוז'ני

‫‪ /‬האמנות המאגית‪ :‬בין בבל לארץ־ישראל ‪/ 261 /‬‬

‫האמנות המאגית של הקערות‪ ,‬אולם ייתכן שתפיסת העולם ששלטה באמנות המזרחית‬
‫הרשמית ושנראית בציורי הקערות קיבלה ביטוי גם באמנות הנוצרית‪ ,‬שהלכה ונעשתה‬
‫פופולרית והייתה חלק ממערך של דתות גנוסטיות שפרחו באותה העת בארץ־ישראל‪,‬‬
‫בסוריה ובקפדוקיה‪ .‬מלבד הדמיון הסגנוני בין האמנות המאגית לאיקונות‪ ,‬הכולל‬
‫הדגשת איברים מסוימים‪ ,‬ובייחוד העיניים‪ ,‬או תיאור בולט של ידיים בתנוחות תפילה‬
‫באיקונות בדומה לידיים הכבולות בקערות — הדמיון בין שני סוגי האמנות האלה הוא‬
‫חשיבות המוטיבים ונושאי הציור בהעברת מסר או סיפור בעלי משמעות ברורה לצופה‬

‫או לבעל החפץ‪.‬‬
‫הדרך ליצירת התמונה נסללה במאה הרביעית לסה"נ עם הגידול הנרחב באימוץ‬
‫של עזרים חומריים נוספים על הציור עצמו‪ ,‬אשר לא היו אסורים בשום איסור מסוים‪,‬‬
‫במיוחד צלבים ומזכרות (שרידים קדושים)‪ 572.‬לפי אווסביוס מקיסריה היו איקונות‬
‫מצוירות הנושאות את דמויותיהם של ישו ושליחיו נפוצות כבר בתחילת המאה הרביעית‬
‫לסה"נ‪ 573.‬יש להניח שמאה זו הביאה עמה גם סימנים וביטויים ראשונים לייחוס כוחות‬
‫מאגיים לתמונות הנוצריות‪ .‬אמונה בכוחות מאגיים כאלה מתוארת בצורה חד־משמעית‬
‫אצל רופינוס (‪ ,)Rufinus‬שמתרגם בתרגום חופשי את אווסביוס‪ .‬אווסביוס מתאר צמח לא‬
‫מוכר בעל כוחות ריפוי חזקים‪ ,‬שצומח לרגלי דמותו של ישו ונוגע באמרת בגדו‪ ,‬ורופינוס‬
‫מתאר צמח אמתי‪ ,‬מוחשי ומוכר שמקבל את כוחותיו ממגע עם הדמות הקדושה‪ .‬זהו‬
‫תיאור חשוב משום שהוא מעיד שלפחות מחבר אחד סביב שנת ‪ 400‬לסה"נ מצפה‬

‫מהמאמינים הנוצרים להאמין בכוחות המאגיים של התמונות‪574.‬‬
‫המהות העיקרית של אמנות האיקונות הנוצרית היא העברת מסר ברור ומידי לצופה‬
‫המאמין‪ .‬המסר אמור לסחוף את הצופה אל העולם הרוחני שמייצגת התמונה‪ ,‬המכונה‬
‫'איקונה' וליצור בו אמפתיה למתרחש בסדנה‪ .‬משה ברש במאמרו מנסה לעמוד על‬
‫טיבה של האיקונה ולהגדירה‪ 575.‬הוא מונה את מאפייניה של האיקונה הקלסית המייצגת‬
‫אלוהות‪ .‬אחד מהם הוא ההיעדר המוחלט של דו־משמעות או של כוונות נסתרות בדמות‬
‫הקדושה‪ .‬אופייה החד־משמעי והברור של האיקונה יוצר אצל הצופה את הרושם כי ישות‬
‫הדמות שהוא מתבונן בה מתגלמת בה במלואה‪ .‬האיקונה היא הצהרה באמצעות תמונה‪,‬‬
‫ולפיכך עליה להיות בעלת אופי חד־משמעי ברור‪ .‬המכשול העיקרי לאי־בהירות של‬
‫האיקונה הוא דו־משמעות‪ ,‬ספק שמטיל הצופה בזהותה של הדמות או במשמעותה‪576.‬‬
‫לדעת ברש בחברות הומוגניות דו־משמעות בקריאת הדמויות כמעט אינה קיימת‪,‬‬

‫קיצינגר‪ ,‬פולחן התמונות‪ ,‬עמ' ‪.89‬‬ ‫‪ 572‬‬
‫בקווית‪ ,‬אמנות נוצרית‪ ,‬עמ' ‪.86‬‬ ‫‪ 573‬‬
‫קיצינגר‪ ,‬פולחן תמונות‪ ,‬עמ' ‪.94‬‬ ‫‪5 74‬‬
‫ברש‪ ,‬האלוהות שבאיקונה‪.‬‬ ‫‪ 575‬‬
‫שם‪ ,‬עמ' ‪.2‬‬ ‫‪ 576‬‬