Page 266 - שערות לילית וקרני אשמדאי / נעמה וילוז'ני
P. 266

‫‪ / 264 /‬פרק חמישי ‪/‬‬

‫את הרוחות והשדים‪ ,‬אך דמות ששמה 'משטמה' ביקשה שישאיר אחדים מהם כדי‬
                                                                 ‫שיוכלו לשלוט בבני האדם‪583.‬‬

‫מימי הבית השני מוכרות לנו כמה תפילות הגנה מפני שדים שנמצאו בקומראן‪,‬‬
‫לדוגמה תפילות נוח ואברהם‪ ,‬הנזכרות ב'ספר היובלים' (י‪ ,‬ג–ו; יב‪ ,‬יט–כ)‪ ,‬תפילת לוי‬
‫ב'חיבור לוי הארמי' וקטעי תפילות הגנה מפני שדים הכלולים במזמור 'תחינה לישועה'‬
‫ובמזמור קנה ששולבו ב'מגילת המזמורים'‪ 584.‬יוסף בן מתתיהו מספר על שלמה המלך‬
‫שניחן בידיעה של דרכי הלחימה ברוחות רעות‪ 585.‬עוד מוסיף בן מתתיהו עדות עצמית‬
‫שראה את אלעזר מגרש שדים מבני אדם‪ 586.‬גם בברית החדשה יש הדים לאמונות‬

                     ‫בשדים וברוחות‪ ,‬ובהם נסים שעשה ישו לגירוש רוחות מבני אדם‪587.‬‬
‫אם כן ראינו שהאמונה במאגיה הייתה תופעה רווחת בקרב היהודים בארץ־ישראל‬

                                                       ‫בעת העתיקה ועדויות לה יש למכביר‪.‬‬
‫המאפיין הברור במאגיה היהודית של העת העתיקה עד לשלהי ימי הבית השני‬
‫הוא ההיעדר המוחלט של ביטוי אמנותי‪ ,‬פיגורטיבי או אחר‪ ,‬והיעדר כמעט מוחלט של‬
‫חפצים שששימשו לצורכי מאגיה או אפילו ציון של חפצים כאלה בטקסטים‪ .‬נראה כי‬
‫עיקר העשייה המאגית בתקופה הקדומה היה באמצעות המילה הכתובה‪ .‬עדות לכך היא‬
‫קיומם של טקסטים מאגיים יהודיים שאין בהם כלל ביטוי אמנותי לעומת מספרם הרב‬
‫של חפצי אמנות בקרב האוכלוסייה הלא־יהודית שחיה בארץ־ישראל‪ .‬להדגשת הטענה‬
‫הזאת אזכיר שסוגים רבים של חפצים מאגיים עברו דרך ארץ־ישראל במהלך ימי הבית‬

                        ‫השני‪ .‬התושבים היוונים ואחר כך הרומים אף ייצרו חפצים כאלה‪.‬‬
‫מהיבט זה ארץ־ישראל לא הייתה שונה מסביבתה‪ .‬חפצים מאגיים‪ ,‬בהם פפירוסים‬
‫מאגיים כתובים יוונית ומאוירים‪ ,‬נמצאו במצרים‪ .‬אלה מתוארכים למן המאה השנייה‬
‫לפסה"נ עד המאה החמישית לסה"נ‪ .‬פרסמו אותם חוקרים שונים‪ ,‬ובהם בץ (‪588.)Betz‬‬
‫לוחיות קללה עשויות עופרת או מתכות אחרות היו פופולריות מאוד בעולם היווני (כיום‬
‫ידועות כ־‪ 589)1,500‬ורבות נמצאו באתרים ברחבי המזרח התיכון‪ ,‬ביוון ובאיטליה‪590.‬‬
‫ג'ורדן פרסם רבות מהן‪ 591.‬בעיר מרשה נמצאו כאמור צלמיות במגוון תנוחות כבילה‪,‬‬
‫המתוארכות למאה השלישית לפסה"נ‪ .‬במצרים נמצאו צלמיות כאלה מאותה‬

                                                                                          ‫‪ 5	 83‬שם‪ ,‬עמ' ‪.57–48‬‬
                                                 ‫‪ 	584‬שם‪ ,‬עמ' ‪ ;302–299‬בוהק‪ ,‬מאגיה יהודית‪ ,‬עמ' ‪.83–81‬‬

                                                                               ‫‪ 	585‬גפני‪ ,‬יהודי בבל‪ ,‬עמ' ‪.168‬‬
                                                           ‫‪ 5	 86‬יוסף בן מתתיהו‪ ,‬קדמוניות היהודים‪ ,‬ח‪.46 ,‬‬
                                                        ‫‪ 5	 87‬לדוגמה מרקוס א‪ ;34–32 ,26–23 ,‬שם‪ ,‬ה‪.20–1 ,‬‬

                                                                                  ‫‪ 	588‬בץ‪ ,‬פפירוסים מאגיים‪.‬‬
                                                                              ‫‪ 	589‬גייג'ר‪ ,‬לוחות קללה‪ ,‬עמ' ‪.3‬‬
                                                  ‫‪ 	590‬אם כי גם עליהן אין ריבוי של תיאורים פיגורטיביים‪.‬‬
‫‪ 	591‬לוחיות עופרת דומות ובהן שתיים מבית שאן נמצאו בארץ־ישראל אך מתוארכות למאה‬
                                   ‫החמישית לסה"נ לכל המוקדם‪ .‬ראו יוטי ובונר‪ ,‬שני לוחות קללה‪.‬‬
   261   262   263   264   265   266   267   268   269   270   271