Page 3 - etmol 88
P. 3
לוד
מרכז תורה והנהגה
ולקיסר ,ורק להן היתה הנהגה מקומית מוכרת .אין ספק כי לוד היתה ישוב מרכזי בתקופה הרומית ,ששכנה על
מעמד של עיר היה בו גם משום מתן דמות הלניסטית־ צומת ראשי החולש על הדרכים מקיסריה ומיפו לירושלים
רומית .סביר להניח כי יש לראות את הפיכתה של לוד ומקיסריה לדרום .חשיבותה של לוד היהודית חורגת מזו
לדיוספוליס גם על רקע מעמדו המיוחד של רבי יהודה של ישוב מן המניין ,ומסתבר כי בדורות שונים פעלו בה
הנשיא ,ויחסיו הקרובים עם קיסרי השושלת הסוורית. בצורה זו או אחרת מוסדות ההנהגה הלאומיים.
מספר רב יחסית של מקורות מעיד על הישוב היהודי כשהמפקד הרומי קסטיוס גאלוס ערך את מסעו לירושלים
בלוד בתקופת המשנה והתלמוד ,הן מבחינת מוסדותיו ,הן בשנת 67לספירה ,בזמן המרד הגדול ,הוא יצא לאנטיפט*
מבחינת הרכבו ואורח חייו .מצויים בלוד מוסדות ציבור ריס ,התגבר על יהודים שהתבצרו במגדל אפק הסמוכה לה,
ובתי־םפר ,בתי־מדרש ובתי־כנסת ,נזכרים בעלי־בתים והמשיך ללוד .על שהתרחש בלוד ,מוסר יוספום כדלקמן:
שבעליותיהם נתכנסו חכמים לדון ,ומופיעה ״חנות של ״מאנטיפטריס הלך קסטיוס ללוד ,ומצא את העיר ריקה
מתושבים ,שכולם עלו לרגל לירושלים לרגל חג הסוכות,
נחתומיך בה ישב רבי אליעזר בן הורקנוס. ורק חמישים איש נראו .הוא ציווה להורגם ולהצית את
בלוד נקבעו בתקופת יבנה ,שבין המרד הגדול לבין מרד העיר .ומשם הוסיף להתקדם במעלה בית חורון״ .גם אם לא
בר כוכבא ,הלכות מקומיות בקשת מגוונת של נושאים. יתקבלו דברים כפשוטם,שאוכלוסיית לוד היתה מורכבת
מעשה וקבעו בלוד תענית על הגשמים ,ירדו גשמים קודם מיהודים בלבד ,ודאי שיש בהם כדי להעיד על מספר גדול
חצות היום וקבע רבי טרפון ״צאו ואכלו ושתו ועשו יום של יהודים בין תושביה ,ויש בה גם כדי להצביע על מידת
טוב״ )משנה תענית ג׳ ט׳( .קופות של עצמות הובאו מכפר חסידותם ,שכן כולם עלו לרגל באותו חג סוכות ,פרט
טבי הסמוך והונחו ״באויר בית״הכנסת בלוד״ ,קביעה של
תיאודורוס הרופא ביחס אליהם ,גורמת לרבי עקיבא לחזור לחמישים איש.
בו בטומאה שהטיל )תוספתא אהילות ד׳ ב׳( .מספר הלכות על מעמדה של לוד וחשיבותה ניתן ללמוד כבר ממקור
מתייחסות לדיני אבלות .בתוספתא חגיגה ב׳ י״ג נמסר ,כי המתייחס למאה השניה לפני הספירה .איגרת של דמטריוס
אלכסא ,אדם בעל מעמד ,מת בלוד ובני עיירות סמוכות השני ללאסתנס בעניין יוחנן והיהודים ,מאשרת את העבר
נתכנסו להספידו ביום טוב ועצר בהם רבי טרפון .בנו של תם של המחוזות אפירמה ,לוד ורמתים משומרון ליהודה.
גורגיוס ברח מבית־הספר ,ולאחר שאביו איים עליו ״אבד מכאן שלוד ,ולא גזר דרך משל ,היתה המקום המרכזי
את עצמו בבור״ ,פסק רבי טרפון ש״אין מונעין הימנו כל באזורה .לוד תופסת מקום מיוחד בהסדר שבין יוליוס קיסר
דבר״ ,ואינו נכנם לגדר המתאבדים ש״אין מתעסקין בהן״ לבין הורקנוס השני ,והיא נזכרת כאחת מארבע ערים
שקאסיוס שיעבד את תושביהן לעבדים בגין אי תשלום
)מסכת שמחות ב׳ ד׳(. מסים בשנת 43לפני הספירה .מכאן נראה כי לוד שימשה
מקורות אחדים מזכירים את ״תגרי לוד״ .במקרה מסויים
הניעה התנגדותם את רבי טרפון שלא לשנות ממטבע גם מרכז לגביית מסים באותם ימים.
שקבעו חכמים בהלכה בעניין שיעורה של ״אונאה״ .נזכרים
בשמותיהם מספר בעלי נכסים תושבי לוד ,אשר היו במגע מעמד של עיר
שוטף עם חכמים ,או שאף חכמים התארחו בביתם או
שינוי משמעותי במעמדה של לוד חל כאשר הקיסר
נתכנסו לדיון בעלייתם. ספטימיוס סוורוס העניק לה מעמד של עיר ,והיא הפכה
מקובל במחקר כי מקומם של מוסדות ההנהגה היהודיים לדיוספוליס .כפי שניתן ללמוד מהמטבעות של העיר חל
בתקופה שבין המרד הגדול לבין מרד בר־כוכבא ,ועל כל הדבר בשנת 199־ .200מעמד של עיר היה בעל חשיבות
פנים עד פולמוס של קיטוס ) 117-115לספירה( ,היה ביבנה. רבה בתקופה הרומית .רק ערים יכלו לפנות ישירות לנציב
אין ספק כי מוסדות אלה פעלו ביבנה ,אולם דומה כי זו לא
שימשה מרכז יחיד לכל אורכה של התקופה הנזכרת .העדות
