Page 8 - etmol 88
P. 8
חלפון ,ועל כך הוא שר :״צום העשירי
חגי ברב חלפון גבירי״ .בעיר זו שר
המשורר שירי שבח ליהודים נכבדים
ולנושאי משרות רמות .חלפון הנעים
את ישיבתו ומפציר בו להשתהות
בקהיר ,אך הוא התחמק והתנצל לפניו
בשיר .בשירים שנתחברו בקהיר מפע
מת רוח נעורים ועליצות ,אולם לא
נפקדה מהם התכלית העיקרית של
מסעו :העליה לציון.
המסע האחרון
שתי איגרות מאלכסנדריה מוסרות פר המוזמנים לא יעלה על שלושה.
שהלוי עלה על ספינה אולם זו התעכבה הזמנות לספינה פירוש הדבר ,ביקור צנוע בתכלית
בנמל ,כיוון שהרוח מנעה את הפלגתה בשעת לילה של שבת ,שאינה מקובלת
מזרחה .כאמור ,פרופ׳ גויטיין פירסם כשעת ביקור ,ובצורה זו לשלול מן
לפני 12שנה פתק שנמצא בגניזה .פתק המארח את הילת הפרסום וההתפארות .כשיצא הלוי לקהיר הטיל אחד ממכ
זה נכתב על-ידי אבו נצר בן אברהם, שלא כמצופה ארכה שהותו של הלוי ריו ספק בנכונותו לעלות לארץ ומתח
שבא להיפרד מהמשורר שעמד לצאת באלכסנדריה יתר על המידה ,למעלה ביקורת על יציאתו לקהיר .בשיר תשו
לדרך -הרוח החליפה כיוונה ונשבה משלושה חודשים ,מסוף אלול ועד בה נאלץ המשורר להצטדק ,והוא
מזרחה ,היה זה בערב שבועות .1141 תחילת טבת .מה גרם להשתהות ממוש מדגיש את חשיבותה של מצרים בעברו
המשורר נתן בידי אבו נצר מכתב כדי כת זו? דומני שהסיבה העיקרית לכך ההיסטורי של עם ישראל .אף-על-פי-כן
שישלח אותו לשמואל ,נגיד יהודי היתה חן המקום וחן יושביו .למרות נחטא לאמת אם נניח שהמשורר הסיח
מצרים .בפתק שליווה את המכתב נאמר טורח ההזמנות והביקורים הרי הנוף דעתו מייעודו .הנסיעה לארץ עמדה
בין השאר :״מריץ אני פתק זה כדי המצרי המקסים ,זכרונות העבר של בראש מעייניו .עוד בהיותו באלכסנד
להודיענו שרבנו יהודה הלוי יזכר באל ישיבת האומה במצרים ,האהבה והחיבה ריה הזמין אצל סוחר ,שאירגן נסיעות
פי שלומות הפליג ביום הרביעי ,יום שהעתירו עליו ידידיו ומוקיריו -כל ים ,מקומות נסיעה בשתי ספינות :אחת
טוב ראשון של חג השבועות ...ה׳ יודע אלה נסכו בו רוח חדשה של שמחת למזרח בשבילו ,ואחת למערב בשביל
-ודיי שהוא יודע -מה נכנם אל לבי חיים והאיטו את תאוצת מסעו .אדון מלווהו בן גבאי ,שצריך היה לחזור
אל־עמאני וחמשת בניו הנעימו לו ימי לספרד .לאחר שיצא המשורר לקהיר,
)כמה הצטערתי(״. שבתו בעיר .בגן הנהדר של המשפחה ,התנצל בנו של אותו סוחר ,במכתב
וכותב הפתק מסיים :״האוניות ליד ערוגות פרחים מרחיבות״עין ,נהנה להלוי ,כי אביו לא הצליח לעשות דבר
המשורר ממסיבות רעים ,שערכו לכבו ביחס להזמנות .הוא מבקש הוראות מן
הפונות מערבה נסעו״. דו אהרן ובניו .ביטוי להלך רוח זה המשורר ,ומטעים שאם יש צורך יהיה
ידיעה זו מבהירה שני שירים של עולה מפי המשורר ,באיגרתו לנתן אביו מוכן לצאת לקהיר אל המשורר
יהודה הלוי שכתבם כנראה בספינה החבר ,מזכיר שמואל נגיד מצרים :להסדרת העניין.
בצפותו לרוח הגואלת ,באחד מהם ״ויתחדשו נעורי /ויתרגשו שירי /אם הביקור באלכסנדריה היה בגדר
נאמר בין השאר :״זה רוח צד מערב ...ולא זכרתי כי פנה היום לערוב /הכרח לצורך מנוחה ועשיית החגים,
רקוח... /כנפי דרור תניא ותקרא לי והמלון קרוב ... /ואנער לנערות /הנה הביקור בקהיר היה לבטח מאונס
דרור״ .השיר השני נכתב כנראה ברג ואשחר את השחרות /ואכחש את השי וכפוי .בעיר זו ישב חלפון ,מיטיבו
עים האחרונים לשהותו בנמל ,הרוח והאפוטרופוס שלו במסעו ומן הנמנע בה״.
החלה לנשוב ויהודה הלוי השמח לצאת באלכסנדריה נחה על הלוי רוח השי שהמשורר יפסח על בית חלפון ולא
לדרך כותב :״אלהי אל תשבר משברי רה ,והוא הרבה להשתעשע בנושאים יבקרנו .נוסף על כך ישבו בעיר הזאת
ים /...עדי אודה חסדיך ואודה /לגלי ים קלים של גנים ,בריכות ומזרקות ,תשו שמואל בן חנניה ,נגיד יהודי מצרים,
ורוח מערבי /יקרבו מקום עול אהבתך/ רת תרנגולות ,ואף שירי שבח ותהילה ומזכירו נתן החבר ,ששימשו נציגי
ומעלי יסירו עול ערבי״ .שני השירים לכבוד הדיין ובניו ואישים שונים מרא הקהילה היהודית לפני השלטונות.
שי הקהילה .הגיעו הדברים לידי כך
נמסרו כנראה לאבו נצר והוא פירסמם. שיצירות משעשעות וקלות אלו עוררו בראשית טבת הפליג הלוי מאלכסנד
ממכתב אחר אנו למדים כי חודש תגובות שליליות בקרב חלק מן הציבור ריה לקהיר בספינה על הנילוס .לנילוס
אחר-כך מת יהודה הלוי ,יש להניח יהודי .אמנם הללו נמנו על מתנגדי הקדיש שיר קטן ,שבו הוא מביע
בארץ-ישראל .ישנה אמנם אפשרות אנשי הדיין ,שקינאו בכבוד ובשירים התפעלותו על שזכה לראות את הנהר
שהספינה חזרה לאלכסנדריה אם מפני שזכו להם אהרן אל-עמאני וחבריו מידי המקודש ,שמימיו הפכו דם .צום עשירי
סערה או תנועת אוייב או סכנת שודדי- בטבת עשה הלוי בקהיר בביתו של המשורר.
ים .אולם אם היה קורה מקרה שכזה
והמשורר היה חוזר למצרים ,היה נמסר
לנו על כך ממקור כלשהו .בכל אופן,
אנו מצפים עדיין לגילוי נוסף שיקבע
ברורות את בואו של יהודה הלוי לארץ
ומותו בה.
לעיון נוסף :מאמרי ש.ד .גויטיין ב״תר־
ביץ״ כרך כ״ד ,כ״ח ,ל״ה ומ״ו; ח.
שירמן ־ חיי יהודה הלוי ,ב״לתולדות
השירה והדראמה העברית״ א׳.
