Page 9 - etmol 88

‫במתחיסה‬
‫‪<1 -‬־'׳‬ ‫בשנות החמישים‬
‫של המאה ההודמת‬
‫גי‪ '.‬ה ו נ ■ ■'‬ ‫בנו בני ירושלים‬
‫•בזח!‬ ‫שכונה ראשונה‬
‫בין החומות‬

‫שובו של הויזדורף נתעורר הצורך‬ ‫מאת שמואל שמיר‬ ‫הקמת שכונת בתי מחסה ברובע‬
‫להמשיך בגיוס כספים ובתרכ׳ז‪1867-‬‬ ‫היהודי בעיר העתיקה ירושלים נועדה‬
‫למשפחות מעוטות אמצעים והיתה‬
‫הוא יצא שוב לדרך‪ ,‬הפעם לאמריקה‪.‬‬ ‫מפעל של כולל הו״ד )הולנד ודויטש־ ובשלבים‪ ,‬והיא הגיעה בסוף לשטח‬
‫בשעת החפירה להקמת יסודות הבנין‬ ‫לנד( שנפרדו מעל ״כולל הפרושים״‪ .‬כולל של ‪ 55‬אלף אמות מרובעות לערך‪,‬‬
‫נתגלו במקום חורבות עתיקות ושרידי‬ ‫התכנית הועלתה כנראה בשנים תרט׳ז‪ -‬שהם כ״‪ 24‬דונם‪ ,‬כחמישית משטח‬
‫חומות בצורות‪ .‬בינתיים נתעוררו‬ ‫תרי׳ז‪ .1857-1856 ,‬בין יוזמיה העיק״ הרובע היהודי‪ .‬שירטוט של השטח‬
‫קשיים כספיים נוספים והוחלט על‬ ‫ריים היו עסקני הכולל עזריאל זליג נעשה על־ידי אדריכל רוסי ופורסם‬
‫שליחים נוספים לחוץ לארץ‪ ,‬ואמנם אחד‬ ‫הויזדורף‪ ,‬משה זקם‪ ,‬מאיר שינבאום בפתח דין־וחשבון בשנת ‪ .1864‬חלקה‬
‫מראשי הכולל משה זקס‪ ,‬יצא לדרך‪,‬‬ ‫ויוחנן צבי הירש משולנק‪ .‬הרעיון בא קטנה‪ ,‬מובלעת ב״שדה המקנה״‪ ,‬נשא­‬
‫כדי לענין במפעל את יהדות מזרח‪-‬‬ ‫לידי הגשמה מאחר שניתן לרכוש רה בידי בעלים ערבים‪.‬‬
‫אירופה עמה קיים קשרים בעבר בדבר‬ ‫מגרש רחב״ידיים בפינה הדרומית־ הקניה נרשמה זמנית על‪-‬שמו של‬
‫התיישבות בארץ‪ .‬הוא עשה דרכו‬ ‫מערבית של הרובע היהודי‪ ,‬לאחר מותו מאיר שינבאום‪ ,‬אשר ויתר על נתינותו‬
‫מאלכסנדריה‪ ,‬איזמיר‪ ,‬גלנץ‪ ,‬פסט‪,‬‬ ‫של יוסף פרץ‪ ,‬הבעלים הרשום של הזרה‪ ,‬כדי שיוכל להרשם כבעלים של‬
‫איזנשטט‪ ,‬וינה‪ ,‬מקורוטישין‪ ,‬ברסלאו‪,‬‬ ‫הקרקע‪ .‬מיד לאחר הרכישה ב״‪1858‬‬ ‫הקרקע‪.‬‬
‫פרנקפורט דאודר‪ ,‬ברלין‪ ,‬המבורג‪,‬‬ ‫הוטל על עזריאל זליג הויזדורף‪ ,‬לצאת‬
‫וילנה‪ ,‬ואחר״כך ארצות סקנדינביה‪,‬‬ ‫לשליחות לחוץ״לארץ כדי לגייס כספים‬
‫והוא פנה בכתב ובעל״פה ליהודי‬ ‫לתשלום החובות‪ .‬הויזדורף פירסם‬ ‫‪ 84‬אלף גרוש‬
‫רוסיה‪ ,‬גליציה והונגריה‪ ,‬ועודד אותם‬
‫להמשיך במפעל‪ .‬שליחים אחרים יצאו‬ ‫מאמרים רבים בעתונים יהודים באירו­‬
‫אף הם לאסוף כספים וביניהם חיים צבי‬ ‫פה‪ ,‬כדי לגייס תרומות למפעל‪ .‬עורך‬
‫שניאורסון‪ ,‬יוסף נסים בורלא‪ ,‬ומשה בן‬ ‫״המגיד״‪ ,‬אליעזר זילברמן‪ ,‬נרתם‬ ‫התכנית עוררה תגובות מסוייגות‬
‫לעשות תעמולה למפעל החדש והודיע‬ ‫בקרב יהודי ירושלים‪ ,‬בגלל צרות עין‪,‬‬
‫חיים מרדכי מיוחס‪.‬‬ ‫שהוא יביא ״עזרה כללית לכל אחינו‬ ‫ומחשש שמגביות נוספות להקמת‬
‫באדר א׳ בשנת תרכ׳ב ‪ 1862‬עמדו‬ ‫וישועה גדולה תצא לכולם שמה״‪.‬‬ ‫השכונה‪ ,‬עשויות לפגוע בהכנסות ה״ח־‬
‫ארבעה בתים בני קומותיים על תילם‪,‬‬ ‫בארצות שונות הוקמו ועדים למען בתי‬ ‫לוקה״‪ .‬היחידים שסמכו ידיהם על‬
‫ובקיץ כבר נבנו שמונה בתים‪ .‬בשבט‬ ‫המחסה‪ ,‬בראשם עמדו אישים נודעים‬ ‫התכנית והבטיחו עזרתם‪ ,‬היו ראשי‬
‫תרכ׳ה״‪ ,1865‬פירסם משה זקס‪ ,‬שחזר‬ ‫כמו הברון וילהלם קארל פירהוט‬ ‫העדה הספרדית שקיימו גם בעבר‬
‫קשרים הדוקים עם כולל הו״ד‪ ,‬ובטוחים‬
‫לירושלים‪ ,‬כי הוקמו כבר ‪ 16‬דירות‪.‬‬ ‫רוטשילד‪ ,‬מפרנקפורט דמיין‪.‬‬
‫כפי שצויין שרדה מובלעת קטנה‬ ‫היו שחלקם בבתי המחסה לא ייגרע‪.‬‬
‫בתוך השטח‪ ,‬שהערבים סירבו למכור‬ ‫המגרש נמצא בתוך החומות בחלק‬
‫אותה מחמת קדושת המקום‪ ,‬כי היו בה‬ ‫המזרחי של הר״ציון‪ ,‬בחלקת תל'‬
‫קבר השייח׳ים אלאזרק ובלאס‪ .‬מאיר‬ ‫שליח נוסף‬ ‫גופרית )תל אל״כברית(‪ ,‬השטח המקורי‬
‫שינבאום סיפר‪ ,‬כי הערבים צרו על‬
‫פתח משרדי הטאבו התורכי‪ ,‬שבהם‬ ‫היה בן ‪ 21‬אלף אמה‪ ,‬דהיינו כ״‪ 9.5‬דונם‬
‫הועברו קרקעות‪ ,‬כדי למנוע את העב­‬ ‫ומחירו היה ‪ 84‬אלף גרוש‪ .‬היה זה סכום הויזדורף עבר מעיר לעיר‪ :‬אמסטר­‬
‫רת החלקה לידי הקונים‪ .‬בחגים הסירו‬ ‫עתק באותה עת‪ ,‬והוא ניתן כנגד שיע­ דם‪ ,‬רוטרדם‪ ,‬בריסל‪ ,‬ברלין‪ ,‬שטוקהו״‬
‫הערבים את השמירה כיוון שלא חששו‬ ‫בוד כספי החלוקה של כולל הו״ד‪ ,‬לם‪ ,‬פריז ועשה תעמולה לשכונה החד­‬
‫שהמכר יתבצע ביום חג של היהודים‪.‬‬ ‫וההלוואות שנלקחו בריבית עד שהשדה שה‪ .‬באייר תרי׳ט )מאי ‪ (1859‬הועבר‬
‫ביום שני אחד של ראש״השנה או יום״‬ ‫עבר לרשותם‪ .‬השדה הכיל את שדה סך של ‪ 31‬אלף גרוש ראשונים על‬
‫הכפורים עזב מאיר שיןבאום את בית‪-‬‬ ‫אבולקיר‪ ,‬אדמת עמר וגיבאלי והחקו־ חשבון החוב שהכולל נטל על עצמו‬
‫רה )החצר(‪ .‬החלקה נקנתה‪ ,‬בחלקים בשעת הקניה‪ .‬בשנה תרכ׳ו ‪ ,1866‬עם‬