Page 14 - etmol 88
P. 14
יהודים מגורשים מביתם בספרד ,ציור מתוך כתב־יד עברי
כיהן בקהילה היהודית במשך שנה מאת מאיר בניהו כל מה שאנחנו יודעים על הרב יוסף
וחצי ,לימד תורה ודרש דרשות .לפני גארסון ,שחי בימי גירוש ספרד ,יודעים
ראש השנה רס״ו ) (1506הגיע לדמשק אנו מספרו ״בן כורת יוסף״ הנמצא
ובשבת שבין כסה -ראש-השנה - בכתב יד בגנזי המוזיאון הבריטי .זהו
לעשור -יום כיפורים -דרש בבית־ ספר דרושים שדרש לאחר שגורש
הכנסת .בסוף דרשתו שאותה ,כמו את מספרד לפורטוגל ומשם עבר לשאלו־ למקום עד בואו לשאלוניקי בשנת ר״ם,
הדרשות האחרות ,העלה על הכתב, ניקי ולדמשק .ספר זה הוא מקור לתול .1500שם החל להרביץ תורה ולדרוש,
רשם :״השם יתברך למען רחמיו וחסדיו דות המגורשים ונפוצותיהם בממלכה ואת דרשותיו כתב בספר.
הרבים יזכני לילך לירושלים עיר התורכית ,מבט על עולמם ודעותיהם ,בטילטולי הדרכים שיכל הרב גארסון
הקודש ,כי לשם כוונתי וליבי וליבי דיון על הסיבות לגירוש ,ויחסם לארץ־ את בנו ורבות ביכה את מר גורלו.
ועיני״ ,אולם לירושלים לא הגיע. ישראל .ספר זה הוא גם מקור חשוב על בהקדמה לספרו כתב :״לא נשאר לי בן
שבע-עשרה שנים חי בדמשק ,עד שנפ אישים רבים שחיו אז בתורכיה ובארץ -זכר שאהיה קיים במין״ .הוא מזכיר גם
טר בשנת רפ״ג ) .(1523הוא לימד שהיתה לו בת שנולדה כנראה בדמשק ישראל.
כנראה בישיבות דמשק ודרש ברבים, ונפטרה בגיל תשע.
הרב יוסף גארסון נולד בספרד ,שאלוניקי היתה תחנה בדרך לארץ-
אבל כנראה ללא משרה רשמית. כנראה בין השנים ר״כ-ר״ל ישראל ,כך קיווה .ארבע שנים ישב
) (1470-1460לאביו הרב מאיר ,שבנו בעיר ,בתקופת הפריחה והשיגשוג של
גם מספר הזוהר מכנה אותו לעתים דון מאיר גארסון .הקהילה שבה נקבצו חכמים וידועים
אביו לימדו תורה ,אבל רבו ומורו מבין מגורשי ספרד ופורטוגל וכבר
שלוש קהילות היו בדמשק :זו של המובהק היה שמואל פראנקו ,מגדולי בחודשים הראשונים לבואו נתבקש
המוסתערבים -בני המקום הוותיקים, חכמי ספרד ,שעמד בראש ישיבה בספ לדרוש בכמה קהילות של גולי ספרד.
קהילה של יוצאי סיציליה וקהילה של רד ואחר-כך היה בין הגולים שבאו נראה שבשאלוניקי שימש גם כמרביץ
יוצאי ספרד .הרב גארסון דרש בבתי- לשאלוניקי .בשנת רנ״ב - 1492 -תורה בישיבה .בספר מופיעים כמה
הכנסת של המקומיים ושל יוצאי ספרד. ניטלטל הרב גארסון עם המגורשים דרשות שדרש לכבוד תלמידיו ,ביניהם
הוא חיבר גם ספרים נוספים אבל אלו, לפורטוגל ,וישב שם כחמש שנים .על דרשות שדרש ביום נשואיהם ולהבדיל,
להוציא ״בן פורת יוסף״ ,אבדו כולם. תקופה זו הוא אומר בספרו ״ראיתי הספד שהספיד תלמיד צעיר שנפטר.
כתב-היד של ״בן פורת יוסף״ נשמר בשמד פורטוגל כי קודם שבא השמד את הדרשה האחרונה בשאלוניקי נשא
בדמשק במשך דורות רבים עד שנקנה מתו תלמידי חכמים״ .בשנת רנ״ז גלה בחודש טבת רס״ד )תחילת (1504ונסע
על ידי החוקר ד״ר משה גאסטר והוע שוב ובמשך שלוש שנים נדד ממקום לעיר אמאסיה שבאסיה הקטנה ושם
בר למוזיאון הבריטי.
14