Page 16 - etmol 88
P. 16
שים בנדודיהם ,הם חבלי משיח הקשים.
בדרוש משנת רס״ח ) (1508אנו למדים
כי סבור היה שאותה שנה היא ראשית
הגאולה ותחילה יקומו לתחיה מתי
ירושלים :״ובשם רבי שמעון בן יוחאי
ראיתי שתחיית ארץ-ישראל קודמת
לתחייל חוצה לארץ ק״מ שנה ,שהת
חייה הכוללת יהיה בשנת היובל הזא״ת
תשובו וכו׳ )היא שנת ת״ח(1648 ,
ומאחר ונתתי בכם רוח חיים וחייתם...
וחוץ מכל הענינים הגדולים והרמים
שיזכה הדר בארץ והנקבר שם ,הרי
התועלת הגדולה שיקדים תחייתו לשאר
כל המתים שבחוצה לארץ .ועדיין הדב
רים במחלוקת בין החכמים כמה זמן
יהיה בין תחייה לתחייה ...ואחר-כך
יקיצו ישני חברון״.
וכעבור שלוש שנים ,בשנת רע״א,
שוב צפה כי הנה הגיעה שעת הגאולה:
״שתביא משיח צדקנו בזו השנה השבי
עית ואז ...האומה הישראלית לא תהיה
מכאן ואילך זורע אותה בין האומות,
כמו שזרעת אותנו בין האומות עד עתה,
בכל הגלויות ,כי אחר זה הגלות לא
יוזיה גלות אחר״.
הגלות מכפרת על עוונות ישראל
ומכשירה אותם לגאולה ,אבל לא די בה
עצמה .היא מותנית באחדותו של העם.
בדרוש שלו משנת רס״ז הוא אומר:
״אף על פי שהם בגלות צריך תנאי אחד
להיותם ניצולים ,שיהיו כולם בחברה
ובאגודה אחת ועם זה התנאי יהיו ניצו
כופה עליהם עבודה זרה :״ופעמים לים ,כי זה ענין גדול באומה הישרא שאליה נקבצו ובאו היהודים הנן תחנה
רבות היו שואלים לי איך איפשר שיר לית״. בדרך לארץ״ישראל ולגאולה.
צה בעיני האל להיותנו עובדים עבודה העליה לארץ-ישראל היא השלב
זרה על כורחנו והשם יתברך לא יענה האחרון שלפני הגאולה .ואכן פניהם של האנוסים -יהודים
מגורשי ספרד היו מופנות כלפי ארץ- אותנו״.
המגורשים המיוסרים לא חדלו מלש ישראל במחשבה ובמעשה .כל מי לדעת הרב גארסון האנוסים אינם
אול גם על כך ,שכאילו לא די להם שיכול עלה לארץ-ישראל מיד אחרי מומרים אלא ביהדותם הם עומדים.
באומות השמד והטילטולים ,אלא הגירוש ,והרוב הגדול שלא עלה בידו, מאמינים בה׳ ושומרים מצוותיו בסתר
שהקללה מוסיפה לרדוף אחריהם והם נתן דעתו על מקום שבו יוכל לקיים עד כמה שאפשר .קבלת הנצרות למר
נידונים וחוזרים ונידונים לגזירות אמונתו באין מפריע ושממנו יוכל אית עין הוא דין שמים וחלק מעונש
קשות מידי אדם ומידי שמים ובלשונו להגיע שעה אחת קודם לארץ-ישראל, הגלות ,אבל גורלם של האנוסים משולב
של הרב גארסון :״כי בעוונותינו שרבו וגם בכך הלך הרב גארסון בדרכיו של בסופו של דבר בגורלו של כל עם ישר
מזמן הגירושים והשמדות שעברו עלינו דון יצחק אברבנאל שכתב :״ובשנת אל .כל רצונם הוא לצאת מספרד ופור
ונשארנו מעט מהרבה ,כל אחד ואחד מאתיים וחמשים ושנים העיר השם את טוגל כדי לשוב לאמונתם וכבר בדרוש
לבדו בלי משפחה ובלי שום קרוב .כי רוח מלכי ספרד לגרש מארצם כל הראשון שלו בשאלוניקי בשנת תר״ס
מהם נהרגו בין בים בין ביבשה ,ומהם היהודים ,כשלוש מאות אלף נפשות, הוא אומר :״ולי ולכל הדור הזה ראוי
מתו ברעב ,ומהם אכלו האריות וחיות באופן שכולם יצאו מכל צדדי המערב להיות לנו צרה ודאגה ואנחה על אחינו
רעות ,ומהם נשתמדו בעוונותינו עד וכולם עברו כנגד ארץ-ישראל .לא לבד העומדים ויושבים בשמד הגדול בספ
שנשארנו כל אחד ואחד לבדנו .ועתה היהודים כי אם גם האנוסים שיצאו רד ,על שרוצים לבוא לעבוד את ה׳
באנו לאלו המלכויות להציל נפשותינו ,מהתורה עוברים והולכים שמה .ובזה ואינם מניחים אותם לצאת ועובדים
ויראה כי זו הקללה של בדד עדיין לא האופן הם מתקבצים על אדמת הקודש״.
יסורו ממנו ,ואנו רואים בנינו מתים אבל הרב גארסון שארץ-ישראל לאלהים אחרים על כורחם״.
ואינם מגיעים לבישול ,כמו שקרה לי היתה כה יקרה לו ושכתב גם ״כדי בשנת 1506הגיעו אליו שמועות על
בעוונותי ולרבים ממני ...עדיין מזמן להיות אדם שלם במצוות צריך שיהיה אנוסים שנשרפו מאחר שנמצאו ממל
יושב בירושלים״ -הוא עצמו חי על הגירוש יש הויה לזו הקללה״. אים מצוות יהודיות :״אשר נשתמדו
סיפה של הארץ ,בדמשק ,ואליה לא בא בעל כורחם במלכות פורטוגל ועתה...
כנראה. חבלי משיח כפי החדשות שבאו לקחו אותם בכוח
והשליכו להם לגו אתון נורא יקידתא״
לעיון נוסף :דרושיו של רבי יוסף בן כמו רבים מחכמי המגורשים היתה )לתוך אש יוקדת( .כיוון שהאנוסים
מאיר גארסון -מ .בניהו ב״מיכאל״ ז׳, דעתו של הרב גארסון שגירוש ספרד אינם סובלים אלא משום אמונתם ,עולה
בהוצאת המכון לחקר התפוצות, ופורטוגל וכל מה שאירע להם למגור זעקה גדולה מפיהם ,שהרי ה׳ שציוום
לשמור דתו והם רוצים בכך ,הוא אשר
אוניברסיטת תל־אביב.
16
