Page 17 - etmol 88

‫קמידסברר בערבזירילת‬
‫פדרו השני חיבר ספר דקדוק‬
‫עברי ותירגם שירים עברים‬
‫מאת שלמה הרמתי‬

‫הי״ט ולמד עברית היה קיסר ברזיל‪,‬‬ ‫מאניטי מורה לעברית‪ ,‬שאתו דיבר‬ ‫מקובל על החוקרים שהדיבור העברי‬
‫פדרו השני‪.‬‬ ‫מאניטי רק עברית‪ .‬ויש לנו עדויות‬ ‫פסק לערך במאה השלישית ורבים‬
‫רבות‪ ,‬שכך נהגו משכילים לא מעטים‬ ‫סבורים‪ ,‬שאליעזר בן־יהודה החיה אותו‬
‫מלך בן ‪15‬‬ ‫בתקופת הרינסנס‪ .‬אולם בדורות שלא­‬ ‫בשלהי המאה הי״ט‪ .‬אולם מחקרים‬
‫חר מכן ירדה קרנה של העברית בגויים‬ ‫שונים מגלים‪ ,‬שהתיאור הזה אינו‬
‫לאחר שכבשו צבאות נפוליאון את‬ ‫ועמה הצטמצם מאוד מספר המשכילים‬ ‫מדויק‪ .‬שהרי בכתיבה ובקריאה‬
‫פורטוגל )‪ ,(1808‬ברח מלכה‪ ,‬פדרו‬ ‫שלא מבני ברית‪ ,‬שלמדו לשון זו כלשון‬ ‫)ולימוד( לא מתה העברית בכל דורות‬
‫הראשון )‪ ,(1834-1798‬לברזיל‪ .‬וכאשר‬ ‫חיה‪ ,‬שלא לצורך מחקר בלשני או‬ ‫הגלות‪ .‬להפך‪ ,‬הלשון הכתובה התעשרה‬
‫הכריזה ברזיל על עצמאותה‪ ,‬הוכתר‬ ‫צרכים דתיים‪ .‬אחד מאלה‪ ,‬שחי במאה‬ ‫באוצר מלים ובמבעים והתאימה את‬
‫לקיסר המדינה‪ .‬בשנת ‪ 1831‬ויתר‬ ‫עצמה לצורכי כל דור‪ .‬ואף דוברי‬
‫פדרו הראשון על הכתר בברזיל לטובת‬ ‫שער מילון אנגלי־עברי‪ ,‬שיצא לאור בלונדון‬ ‫עברית לא פסו‪ :‬על־פי״רוב השתמשו‬
‫בנו הינוקא )שהיה אז בן ‪ .(!6‬עד ‪1840‬‬ ‫ב־‪ .1856‬המילון עדיין לא היה בעולם )אליעזר‬ ‫יהודים בדיבור עברי בפגישות עם‬
‫שלטו עוצרים בשמו ומשנת ‪1841‬‬ ‫בן־יהודה המציא את המילה כ־‪ 30‬שנה‬ ‫יהודים מארצות אחרות‪ ,‬וגם בישיבות‬
‫)בהיותו בן ‪ (15‬הוכתר פדרו השני‬ ‫ובבתי מדרש רבים ברחבי התפוצה‬
‫למלך ולקיסר מדינת ברזיל‪ .‬הוא היה‬ ‫אחר־כך( והספר נקרא ערך מילים‬ ‫היהודית נשמע דיבור עברי‪ ,‬בייחוד‬
‫מושל נאור‪ ,‬שהקפיד על ממשל‬ ‫כאשר הגיע לשם מורה הוראה מארץ‬
‫פרלמנטרי תקין ושקד על פיתוח ארצו‪.‬‬ ‫ע״רף ?!? ■ים‬ ‫אחרת או כאשר הגיעו תלמידים מאר­‬
‫ביוזמתו חוסלה בהדרגה העבדות‬ ‫צות אחרות ללמוד בבית״המדרש או‬
‫במדינתו וכתוצאה מכך הוא הודח מכס־‬ ‫‪ENGLISH And HEBREW‬‬ ‫בישיבה‪ .‬והיו רבים )בייחוד מקובלים‬
‫‪DICTIONARY,‬‬ ‫ואחריהם החסידים( שדיברו עברית‬
‫או )‪ (1889‬וברזיל הוכרזה רפובליקה‪.‬‬ ‫בשבת ובחגים‪ ,‬ובודדים דיברו עברית‬
‫פדרו השני היה בעל השכלה רחבה‬ ‫‪vt‬‬
‫ביותר ומגיל צעיר גילה התעניינות‬ ‫גם בימות החול‪.‬‬
‫מיוחדת בלשון העברית‪ ,‬שאותה למד‬ ‫‪M. H. BRESSLAF,‬‬ ‫בתקופת הרינסנס‪ ,‬שבה עלתה קרנן‬
‫כל חייו בעזרת רבנים ומורים יהודים‬ ‫של השפות הקלאסיות )יוונית ורומית(‪,‬‬
‫בארצו וגם מחוצה לה‪ .‬את חיבתו לעב­‬ ‫«‪r»on8801t or bb«siv, btc‬‬ ‫זכתה גם העברית‪ ,‬כשפה קלאסית‪,‬‬
‫רית מנסים להסביר ברצון שלו לכפר‬ ‫לעדנה מסויימת ומשכילים לא‪-‬יהודים‪,‬‬
‫על עוונות מלכי פורטוגל‪ ,‬שהוא היה‬ ‫‪LONDON:‬‬ ‫שלמדו שפות קלאסיות‪ ,‬למדו גם‬
‫צאצא שלהם‪ ,‬שהתאכזרו מאוד ליהו­‬ ‫‪JOHN WEALE, 69, HIGH HOLBOBN.‬‬ ‫עברית ומהם שידעו אף לדבר עברית‪.‬‬
‫דים‪ .‬ואחרים סבורים‪ ,‬שביקש ללמוד‬ ‫ג׳אנוצו מאניטי )מת ב־‪ ,(1459‬שהוא‬
‫עברית משום שרצה לקרוא את דברי‬ ‫אב טיפוס של מלומד לא יהודי בתקופה‬
‫זו‪ ,‬רכש ידיעות יסודיות בעברית‬
‫הנביאים במקורם העברי‪.‬‬ ‫וביקש ממורהו לדבר אליו עברית‪ :‬לא‬
‫פדרו התקדם מאוד בלימוד העברית‬ ‫מפני שמאניטי רצה להחיות את הדיבור‬
‫עד שהיה מסוגל לתרגם פיוטים עבריים‬ ‫העברי‪ ,‬אלא מפני שהוא סבר )והמחקר‬
‫ואף לחבר פיוטים עבריים מקוריים‪.‬‬ ‫המודרני בהוראת לשונות מאשר זאת(‪,‬‬
‫לאחר שהודח ממלכותו וגלה לפריס‪,‬‬ ‫שהתיימנות בדיבור בלשון נלמדת היא‬
‫מצא נוחם גם בעיסוקו בלשון העברית‬ ‫אמצעי דידאקטי יעיל לשליטה טובה גם‬
‫‪ -‬דקדוקה וספרותה‪ .‬הוא חיבר ספר‬
‫דקדוק עברי בצרפתית )״דקדוק לשון‬ ‫בלשון הכתובה‪.‬‬
‫במשך שנתיים התגורר בביתו של‬

‫‪17‬‬