Page 22 - etmol 88

‫כלות‬

‫ח״ם מ ח פ ש כלה לחברו!‬
‫ואילו הכלה שבדק לעצמו[‬

‫לברכה( ״כלה שעיניה יפות איננה צריכה בדיקה״ בכל זאת‬ ‫חיים וייץ היה איש צעיר‪ ,‬כבן עשרים ומשהו‪ ,‬סוחר‬
‫אתארה לך בפרוטרוט‪ :‬פניה בלבנת הספיר ואודם על לחיה‪,‬‬ ‫יערות‪ ,‬אמיד‪ ,‬מלא חיים‪ ,‬כנראה גם נאה‪ ,‬מרבה נסיעות‪,‬‬
‫מצחה זך כשלג וישתרע עד גובה ראשה‪ ,‬גבות עיניה יפות‬ ‫איש לאומי וציוני פעיל‪ ,‬יודע היטב עברית‪ ,‬שחי בסוף‬
‫למאוד‪ ,‬שפתותיה דקות ואדומות‪ ,‬שערותיה מקוצצות עד‬ ‫המאה הקודמת במחוזות ווהלין שברוסיה‪ .‬איש אהוד‬
‫קדקדה ‪) a la‬לפי ‪ -‬ביטוי בצרפתית( אחותך בראנדיל‪.‬‬ ‫היה ונאמן על חבריו‪ ,‬שבן יום אחד ביקש ממנו ידידו‬
‫וחוטמה? פה עמוד עטי! חסרו לי הצבעים ולא אוכל‬ ‫דוד לבובסקי‪ ,‬שבדרך מסעו יבקר בעיירה אחת‪ ,‬ויפגש‬
‫אתארהו‪ .‬החוטם השחית מעט את סמל התואר‪ ,‬תבניתו‬
‫איננו עולה יפה‪ .‬יען הרכס היה לבקעה‪ ...‬וחוט של חן איננו‬ ‫עם גברת צעירה שמציעים אותה לו בשידוך‪.‬‬
‫חיים וייץ לקח על עצמו את המשימה ברצינות‪ .‬הוא‬
‫משוך עליו‪.‬‬ ‫הגיע לאותה עיירה‪ ,‬ביקר אצל המשפחה ופגש אח‬
‫תהלוכותיה ומלבושיה אומרות הוד והדר‪ ,‬מדברותיה‬ ‫הנערה‪ ,‬העננע שמה‪ ,‬ומייד‪ ,‬במוצאי שבת‪ ,‬כתב מכתב‬
‫ערבות ונעימות‪ ,‬תנועותיה וצחוק התוליה‪ ,‬יש דורשין‬ ‫לידידו ומסר לו תיאור על הנערה ומשפחתה‪ ,‬תיאור‬
‫לשבח‪ ,‬ויש דורשין לגנאי‪ ,‬איש איש כפי רוחו! יודעת היא‬ ‫חיובי מאוד היינו אומרים‪ ,‬אבל פגם מצא בה באותה‬
‫את לשון רוסיה על בוריה‪ ,‬קוראת ומדברת היטב‪ ,‬ובשפת‬ ‫צעירה בת שש־עשרה‪ :‬כולה תמה‪ ,‬אבל אפה פחוס‪.‬‬
‫הזארגאן לה יד ושם‪ .‬בכלל מעלותיה עולות ומכריעות את‬ ‫וחיים וייץ איש אמת היה ותיאר אף אותו פגם‪ ,‬וכך כתב‬
‫חסרונותיה‪ ,‬כלום חסר בה? אלא אחת מכל סממניה‪ .‬אבל מה‬
‫לידידו‪:‬‬
‫כבד למצוא תורה וגדולה חכמה ותפארת במקום אחד?‬ ‫בערעזיטץ‪ ,‬מוצאי שבת תרומה )החל בחודש אדר( תרנ״ג‬
‫התנהגות בית אבותיה טוב ויפה נחמד ונעים‪ ,‬הוריה‬
‫בכלל טובים וישרים‪ .‬כל זאת מצאתי לנכון להודיעך‪ .‬ועתה‬ ‫)‪(1893‬‬
‫אוהב נכבד ויקר דוד לוואווסקי‬
‫שלום!‬ ‫היום נקראתי אל בית האדון אהרן אפרים מרגליות‬
‫חיים‬ ‫ויתוודעו אלי כל אנשי הבית‪ ,‬ובתוכם גם בתם העלמה‬
‫העננע‪ .‬בהמשך דברינו הודיעונו כי יאבו להתחתן בך‪,‬‬
‫אותה שנה כנראה היתה שגת חיפושי כלות לחיים‪.‬‬ ‫וירבו לשאול ולחקור אודותיך ואודות בית אביך‪ .‬כמובן‬
‫קודם דאג לרעהו‪ ,‬במה חודשים אחר־בך דאג לעצמו‪.‬‬ ‫תארתיך בשלל צבעים יפים זכים ובהירים כי לך נאה ולך‬
‫אביו ברוך שלחו רחוק‪ ,‬לעיר רוסטוב‪ ,‬כדי שיראה כלה‬ ‫יאה‪ ,‬גם את בית אביך הצגתי כמו חי לנגד עינם לשם‬
‫שיועדה לו עצמו‪ ,‬לחיים‪ .‬וחיים יצא לדרך ותיאר‬ ‫ולתהלה‪ ,‬כאשר באמת הנהו‪ .‬עתה ללא שאלוני נדרשתי‪,‬‬
‫באריכות את הכלה‪ ,‬שיופיה מתקבל על הדעת‪ ,‬אם־כי‬ ‫וללא נקראתי באתי להודיעך גם אותך אודותם כפי ראות‬
‫לא כפי שנמסר לו‪ ,‬אבל חסרון גדול מצא בה הבחור‬
‫הלאומי הציוני‪ :‬יש בה נטיות להתבוללות‪ .‬כפי שמוס­‬ ‫עיני בעת שבתי שמה‪.‬‬
‫רים בני המשפחה‪ ,‬שבידיהם נותרו המכתבים‪ ,‬חיים‬ ‫העלמה העננא‪ ,‬אם לא יפת תואר אבל יפת מראה הנה‪,‬‬
‫אמנם לא התחתן עם אותה גברת מתבוללת‪ ,‬אלא נשא‬ ‫לא יפה כבנות איוב אבל גם לא מכוערה‪ .‬היא כבת שש‬
‫אשה אחרת וחי עמה באושר ובשלוה עד אחרית ימיהם‪.‬‬ ‫עשרה שנה‪ .‬קומתה ממוצעת‪ ,‬עיניה שחורות כעורב‬
‫ומפיקות חן ונועם אף כי לדברי חכז״ל )חכמינו זכרונם‬
‫וזה מכתבו לאביו‪:‬‬
‫ב״ה‬ ‫‪22‬‬

‫יום ב׳ דברים ד ימים לחודש מנחם אב תרנ״ג‪ .‬ראמטאף‪.‬‬
‫יברכך ה׳ ויוסיף לך חיים ושלום אב נכבד ויקר ערך ורב‬
‫תבונות פאר חיי וצבי תפארתי כש״ת אאו״מ הר׳ ברוך נ״י‬
‫)כבוד שם תפארתו אדוני אבי ומורי‪ ,‬הרב ברוך נרו יאיר( ‪-‬‬

‫גם ברוך תהיה!‬
‫פקודתך אב יקר שמרה רוחי ואם אחרתי המועד אך לא‬
‫הפסדתי כלום‪ ,‬רק לשוא יגורת פן !קדמני אחר‪ ,‬כי אין‬

‫קופצים על אתרוג שנפסל!‬
‫עוד בשבוע העברה עשותי דרכי שמה‪ .‬בבואי הרביתי‬
‫לחקור ולדרוש אודותיה מפי מכירי ומיודעי‪ ,‬לכל פרטיה‬
‫ודקדוקיה‪ :‬והנה באו בחורים ויהלולה‪ ,‬אריסטאקראטען ‪-‬‬
‫ויאשרוה‪ ,‬וכולם פה אחד ענו ואמרו כאחד‪ ,‬כי נערה טובה‬