Page 18 - etmol 88

‫רבה‪ ,‬משום שלא הבינו את הלשון‬ ‫אחדים במספר ערים‪ ,‬כמו בבית־הכנסת‬ ‫עבר״( ותירגם מעברית את ״חד גדיא״‪.‬‬
‫שדיבר אליהם‪ ,‬ולא עלה כלל על דעתם‪,‬‬ ‫בבריסל שם קראוהו לתורה והקיסר‬ ‫כן תירגם קבוצת פיוטים שנהגו לומר‬
‫שהקיסר ידבר אתם עברית‪ .‬כאשר‬ ‫בירך את הברכות ״כזקן ורגיל״‪ ,‬אף‬ ‫בפרובנס ופירסמם בספר‪ ,‬שהוסיף לו‬
‫חלפה תדהמתם‪ ,‬הוכיח אותם הקיסר על‬ ‫קרא בקול רם ובניגון על״פי טעמי‬ ‫מבוא מקיף על תולדות הפיוטים וערכם‬
‫שאינם מבינים את שפת אבותיהם‪:‬‬ ‫הספרותי‪ ,‬וזאת כדי שיבינו סופרי‬
‫״איזה יהודים אתם אם אינכם יודעים‬ ‫המקרא את חלקו בפרשת השבוע‪.‬‬ ‫ברזיל וסופרי עמים אחרים את האור‬
‫כן ידוע על ביקורו בבית״כנסת‬ ‫הגנוז באוצרות הספרות העברית‪.‬‬
‫את שפת אבותיכם?״‬ ‫בלונדון‪ ,‬שם קרא בתורה וגם תירגם‬ ‫במבוא זה לספרו סיפר פדרו על חיבתו‬
‫פדרו השני נפטר בפריס‪ ,‬ב‪ 5-‬בדצמ­‬ ‫את הכתוב וכך עשה גם בבית־הכנסת‬ ‫לעברית מילדותו ועל שלבי לימוד‬
‫בר ‪ .1891‬בדברי הספד עליו‪ ,‬שפורסמו‬ ‫בסן־פרנציסקו‪ ,‬גם שם קרא בתורה‬ ‫העברית שלו‪ ,‬אף הזכיר עזמות של‬
‫בעיתון ״הצפירה״ )פרי עטו של ישראל‬ ‫והוכיח את הבנתו את הכתובים על־ידי‬
‫איסר גולדבלום‪ ,‬שנודע בכינויו הספ­‬ ‫תרגומם להלכה‪ .‬שם הוא התווכח עם‬ ‫מוריו לעברית בהערצה רבה‪.‬‬
‫רותי ״יאפז״(‪ ,‬צויינה השכלתו הרחבה‬ ‫הרבנים על הלשון העברית וחשיבותה‪.‬‬
‫של פדרו והתעניינותו המיוחדת בלשון‬ ‫בשנת ‪ 1877‬נסע לארץ־ישראל ובליל‬ ‫ביקורים בבתי״כנסת‬
‫העברית‪ :‬״וביותר שם כל מעייניו‬ ‫שבת הלך לכותל המערבי והשתתף גם‬
‫בלימוד לשוננו הקדושה ובספרי חכמי‬ ‫בשנות השבעים והשמונים למאה‬
‫ישראל הקדמונים ז״ל״‪ .‬הכותב מדגיש‬ ‫בתפילת הערב עם יהודי המקום‪.‬‬ ‫הי״ט )בעודו קיסר( נסע פעמים אחדות‬
‫כי פדרו ידע לדבר עברית ואף דיבר‬ ‫פדרו ידע גם לדבר עברית והוא אף‬ ‫לאמריקה הצפונית ולאירופה ובמסעות‬
‫בה‪ :‬״אשרי מי שזכה לראות את תואר‬ ‫דיבר עברית בשעות הכושר‪ .‬מספרים‪,‬‬ ‫אלה נפגש עם חכמי היהודים של התקו­‬
‫פניו של דון פידרו קיסר בראזיליה‬ ‫שפעם אחת‪ ,‬עוד ביושבו על כסא מלכו­‬ ‫פה וביקר בספריות יהודיות‪ .‬הוא נהג‬
‫ולשמוע פיו מדבר בלשה״ק! )בלשון‬ ‫תו בברזיל‪ ,‬הזמין אליו אחדים ממנהיגי‬ ‫ללכת לבתי״כנסת בשעות התפילה‪ .‬יש‬
‫הקודש(‪ .‬אשרי מי שנתן לו שלום‬ ‫הקהילה היהודית בארצו‪ .‬כאשר הם‬ ‫בידינו עדויות על ביקוריו בבתי״כנסת‬
‫והחזיר לו שלום״ )שנת ‪ ,1891‬גיליון‬ ‫התייצבו לפניו ביראת הכבוד כיאות‬
‫לפגישה עם קיסר‪ ,‬דיבר אליהם בעב­‬
‫‪ ,276‬כ״ו בכסליו תרנ״ב(‪.‬‬ ‫רית‪ .‬תדהמת המנהיגים היהודים הייתה‬

‫עושה כלי מודיע עיתות‬

‫מבין עבודת האדמה)איכר(‪.‬‬ ‫די ״המודרני״ הראשון שקם בארץ‪ .‬לאחר‬ ‫ד״ד לודביג פראנקל חי באמצע המאה‬
‫באי לגור בארץ)עולים(‪.‬‬ ‫שובו לוינה בשנת ‪ 1858‬פירסם פראנקל‬ ‫הקודמת בוינה‪ .‬הוא היה רופא‪ ,‬משורר‬
‫ספר בשם ״ירושלימה״ ובו תיאר את מסעו‬ ‫ומזכיר הקהילה היהודית‪ .‬בשנת ‪ 856‬ו נסע‬
‫אמת האנך מיושב על מחוקה )כלי‬ ‫ואח הווי החיים בארץ באותה תקופה‪ .‬זהו‬ ‫פראנקל לארץ־ישראל‪ ,‬לפי בקשתה של‬
‫מדידה(‪.‬‬ ‫אחד הספרים הסובים ביותר על יהודי‬ ‫יהודיה וינאית עשירה בשם אליזה לבית‬
‫הארץ באותה תקופה‪ .‬שנה אחר־כך יצא‬ ‫למל‪ ,‬כדי להקים בירושלים בית־ספר על‬
‫מוסדות התלמוד)בית ספד(‪.‬‬ ‫הספר לאור בתרגום עברי של מנדל שסע־‬ ‫שם אביה שמעון‪ .‬היה זה בית־הספר היהד‬
‫דבש יבש)סוכר(‪.‬‬ ‫רן‪ .‬העברית באותו זמן‪ ,‬לפני ‪ 130‬שנה‪ ,‬לא‬
‫היו לה עדיין מילים לתאר אח ההווי של‬ ‫ד״ר לודביג פראנקל‬
‫אותו זמן והמתרגם חידש לעתים מילים‬
‫ולעתים תיאר במילים רבות מה שאנחנו‬
‫אומרים כיום במילה אחת‪ .‬והנה כמה מתי­‬
‫אוריו של המתרגם לפני ‪ 130‬שנה וכיצד‬

‫אגו אומרים אותם היום‪:‬‬
‫עושה כלי מודיע עיתות נשען(‪.‬‬

‫מעלה)שעה(‪.‬‬
‫בית הבדידות)מגזר(‪.‬‬
‫בית רוקח צרי מרקחת)בית־מרקחת(‪.‬‬
‫נתיב העצבת )ויא דולורוזה‪ ,‬נתיב דרכו‬
‫האחרונה של ישז בירושלים המכונה כיום‬

‫״דרך היסורים״(‪.‬‬
‫עלי בשוד)עתונים(‪.‬‬
‫קגה־שריפה)דובה(‪.‬‬
‫בית אוסף המדעות ויקרת כל חושב‬

‫)מוזיאון(‪.‬‬
‫אחת אחת)לאס(‪.‬‬

‫‪18‬‬