Page 5 - etmol 88
P. 5
מטבע רומי של לוד מימיו של הקיסר קאראקלה ,משנת 5ו2 רבן גמליאל את חג הפסח בלוד ,כנאמר בתוספתא פסחים
י׳ :״מעשה ברבן גמליאן וזקנים שהיו מסובין בביתו של
מושב סנהדרין שקיים בלוד .יחד עמו השתתפו רבי בייתוס בן זונין בלוד והיו עסוקין בהילכות הפסח כל אותו
ישמעאל ברבי יוסי ,רבי אלעזר הקפר ורבי פנחס בן יאיר, הלילה עד קרות הגבר הגביהו מלפניהם ונוערו והלכו להם
כאשר שני האחרונים הם מחכמי הדרום ,וככל הנראה
לבית המדרש״.
תושבי לוד.
בראשיתה של תקופת האמוראים מגיעה התארגנותם של מדרש והלכה
חכמי הדרום לידי גיבוש .ההפרדה בין הנשיאות לבין
הסנהדרין איפשרה את עליית כוחם של בתי־מדרשות אפיזודה זו מהווה למעשה שלב בעיצובו של ליל הסדר,
מקומיים ,ובמסגרת זו תפסה לוד מקום מיוחד .הדבר בא שעה שלא ניתן היה יותר לעלות לרגל לירושלים ולהקריב
לידי ביטוי בציון תורתם של חכמי הדרום שהתרכזו סביב שם את הפסח .בולטת ההקבלה בינה לבין המעשה המצוי
בית המדרש בלוד ,לא רק משמם של חכמים בודדים ,אלא בהגדה של פסח ביחס לרבי עקיבא וחבריו בבני־ברק .בעוד
בתור ״זקני הדרום״ ,או ״הדרומיים אומרים״ .לדעתו של שרבי עקיבא וחכמים שעמו עסקו בסיפור יציאת מצרים,
פרופ׳ שאול ליברמן נערך בלוד מדרש התנאים לספר היינו במדרש ,עוסקים רבן גמליאל וזקנים בהלכה .הקבלה
זו מוצאת את ביטוייה גם במעשיהם של החוגגים אחר
במדבר הקרוי ספרי זוטא. שעלה עמוד השחר ,רבי עקיבא וחבריו פונים לקריאת שמע
מכל האמור עולה כי המרכז בלוד היווה מעין מוסד של שחרית ,היינו לתפילה ,ואילו רבן גמליאל וזקנים
הנהגה בפני עצמו ,הנחות אמנם במעמדו מהמרכז שבגליל הולכים לבית־המדרש ,היינו לעיסוק בלימוד תורה .מאותה
אך המגלה סימני עצמאות ,המתגבשים יחדיו לדרכים תוספתא של פסחים מסתבר גם כי לרבי שמעון בן גמליאל
המיוחדות לו בהלכה ,באגדה ואף בתורת הסוד. היה בית בלוד.
הימצאם של חכמים מרכזיים בלוד ,הביא לנהירתם של
קשרים עם הגליל תלמידים אל היישוב ,המבקשים ללמוד אצל אותם חכמים.
אחד מבני הגליל שהגיעו ללוד על מנת ללמוד בה היה רבי
חכמי בית המדרש בלוד ,כמו גם חכמי בית המדרש יוסי הגלילי .תלמיד אחר בלוד הוא רבי יהודה בן אלעאי
בקיסריה ,על אף נטייתם לעצמאות ,שמרו על קשרים
איתנים עם המרכז שבגליל .רבי יהושע בן לוי ,ראש בית שהיה בן אושה שבגליל.
המדרש בלוד בדור הראשון של אמוראי ארץ־ישראל ,אשר דומה כי ראיה כוללת של המקורות העוסקים בלוד
בימיו הגיע המרכז בלוד לשיא פריחתו ,משתתף עם רבי בתקופה שבין המרד הגדול לבין מרד בר״כוכבא ,מצביעה
חנינא בר חמא ,אב בית הדין של הסנהדרין בציפורי על כך שעוצמתו של היישוב היהודי בלוד עלתה על זו של
בשליחות אל הנציב הרומי בקיסריה .עדות מאלפת אחרת היישוב ביבנה ,ואפשר שנתקיימה בלוד פעילות של
מזכירה מפגש בין רבי חנינא בר חמא לבין ״זקני הדרום״ מוסדות ההנהגה לא פחות מזו שהתקיימה ביבנה .אין בכך
המתרחש במרחצאותיה של חמת גדר .אופן אחר של קשרים כדי לקבוע מסמרות לגבי השאלה אם מוסדות ההנהגה עברו
בין המרכז בלוד לבין מוסדות ההנהגה בגליל ,בא לידי בשלב מסויים מיבנה ללוד ,פעלו כל העת במקביל הן ביבנה
ביטוי בקישרי חיתון בין ראשי ״זקני הדרום״ לבין בית הן בלוד ,או שבכלל לא היו קשורים ליישוב זה או אחר,
אלא פעלו במרכזים יהודיים שונים .על כל פנים יש להציב
הנשיאות. סימן שאלה על הנוהג המקובל במחקר לכנות תקופה זו
עוצמתו של בית־המדרש בלוד התדלדלה תוך כדי תקופת
האמוראים ,כפי שהדבר נכון גם לגבי מרכזים אחרים .בין בשם ״תקופת יבנה״.
הגורמים לכך יש להזכיר את עליית הנצרות ,כאשר מצויות לאחר כשלון מרד בר״כוכבא עבר מרכז הכובד של החיים
עדויות על קהילה נוצרית חזקה ובעלת חשיבות בלוד. היהודיים בארץ לגליל ,בו שוקמו היישוב היהודי ,מוסדות
אולם יש לציין כי עוד במפנה המאות הרביעית והחמישית ההנהגה ומסגרות החברה והכלכלה ,והתחדשו החיים
מעיד היירונימוס על יישובה היהודי של לוד ,כולל חכמים היהודיים הלאומיים .אולם ההרס לאחר המרד לא התפשט
במידה שווה בכל אזור יהודה ,ואחד התחומים שנפגע פחות
שהסתופפו בה. מאחרים היה לוד וסביבתה .המקורות המתייחסים ללוד
בסיכומו של דבר ניתן להצביע על לוד כעיר שבה בתקופת אושה ) 180-140לספירה ,לערך( ,יש בהם כדי
התקיים מרכז הוראה והנהגה עצמאי ורב חשיבות כמעט להעיד על המשך קיומו של יישוב יהודי משמעותי בקירבה.
לאורך כל התקופה הרומית .מרכז זה מגיע לשיא פריחתו ביבנה ,לעומת זאת ,התדלדל היישוב היהודי וגברה
לראשונה בימים שבין המרד הגדול לבין מרד בר־כוכבא, עוצמתו של היסוד השומרוני ,ואין היא משמשת יותר בתור
ופעם נוספת בימי רבי יהודה הנשיא ובראשית תקופת
האמוראים .מסתבר כי חשיבותו ויציבותו של היישוב מרכז לפעילותם של חכמים.
היהודי בלוד נובעים ממיקומה של העיר על צומת דרכים
ראשי ,מחשיבותה הכלכלית בשוכנה בלב אזור חקלאי פורה קביעת הלוח
והיותה מרכז לתעשיית אריגים ,ולא פחות מכל אלה בשל
ריחוקה היחסי ממרכזי הקרבות של המרד הגדול ושל מרד על חשיבותה של לוד היהודית בימי רבי יהודה הנשיא
ניתן ללמוד מאירועים הקשורים לקביעת הלוח בתחומה.
בר״כוכבא. בתקופות הקודמות לימי רבי נתבצעו קידוש החודש ועיבור
השנה במקום מושב הסנהדרין ,כאשר הנשיא משמש פוסק
אחרון לגביהם .אולם בימי רבי מצויות עדויות אחדות על
קביעת הלוח בלוד ובמקומות הסמוכים לה.
מספר מסורות מעידות על ביקורים של רבי בלוד.
עדויות אלה זוכות למשמעות רבה נוכח מיעוט האיזכורים
על נסיעות של רבי בארץ לעומת ריבויים לגבי רבן גמליאל
דיבנה .מספר מסורות מעידות על רבי יהודה הנשיא שהורה
הלכה בלוד .רבי יהודה הנשיא גם טיהר את אשקלון במעין
