Page 3 - עת-מול 280

‫זאב וייס‬

‫טבריה‪ ,‬השער הרומי עם שני המגדלים העגולים (צילום‪ :‬ז׳ וייס)‬ ‫בין שתי‬
‫ערים‬
‫טבריה וציפורי‬
‫בתקופה הרומית‬
‫ובתקופה הביזנטית‬

‫עת־מול ‪280‬‬ ‫הושפעו מהתרבות ההלניסטית־רומית שהלכה והתרחבה‬ ‫תי ערים גדולות היו בגליל התחתון‪ .‬ציפורי‪ ,‬בירתש‬
‫במאות הראשונות לספירה‪ ,‬דבר הבא לידי ביטוי בממצאים‬
‫הארכאולוגיים המעידים‪ ,‬ולו בעקיפין‪ ,‬על אורח חייהם של‬ ‫הגליל‪ ,‬שבה התקיימה התיישבות מוכחת מאז‬
‫תושבי הערים הגליליות‪ ,‬בשלהי ימי הבית השני ובמאות‬ ‫התקופה הפרסית‪ ,‬וטבריה‪ ,‬שנוסדה בראשית המאה‬
‫הראשונה לספירה בידי הורדוס אנטיפס (בנו של המלך‬
‫הראשונות לספירה‪.‬‬ ‫הורדוס)‪ ,‬ושימשה בירתו במשך כמה עשרות שנים‪.‬‬
‫טבריה המשיכה להתקיים כעיר חשובה לאורך התקופה‬ ‫בתקופה הרומית היו השתיים בעלות משטר אוטונומי‬
‫המוסלמית‪ ,‬בימי הביניים ועד ימינו‪ .‬לעומת זאת‪ ,‬היישוב‬ ‫עם טריטוריה משלהן‪ .‬הן עוטרו במבני ציבור לתועלת‬
‫בציפורי הצטמצם באופן משמעותי בתקופות המאוחרות‪,‬‬ ‫האוכלוסייה המקומית‪ ,‬שהייתה יהודית ברובה‪ ,‬אם כי‬
‫עד שהפך לכפר קטן בשם צפוריה שהתקיים עד ‪.1948‬‬ ‫יש מקום להניח שכבר במאה הראשונה לספירה ישבה‬
‫אחריו קם במקום מושב ציפורי‪ .‬היחס בין היישוב והאתר‬ ‫בהן גם אוכלוסייה נוכרית ומאוחר יותר גם נוצרית‪ ,‬שאת‬
‫הארכאולוגי בשני היישובים השפיע גם על היקף החפירות‬ ‫גודלן קשה לאמוד בשלב זה של המחקר‪ .‬טבריה וציפורי‬

‫פרופ' זאב וייס — ארכאולוג קלאסי‪ ,‬חופר ציפורי העוסק בין השאר בחקר האדריכלות והאומנות של בית הכנסת העתיק‪ .‬מרצה במכון לארכאולוגיה‪,‬‬

‫האוניברסיטה העברית בירושלים‪1 .‬‬