Page 5 - עת-מול 280

‫עת־מול ‪280‬‬ ‫הגבעה בציפורי‪ ,‬מבט אווירי לדרום מערב (צילום‪ :‬ג׳ לרון)‬ ‫משקפים את פני היישוב‪,‬‬
‫שהבנייה בו דומה לבנייה‬
‫הבטיחו לסייע לו במלחמה וזה שלח כוחות רבים להגן על‬ ‫הכפרית ברחבי הגליל‪ ,‬אך חסר‬
‫עירם‪ .‬בימי המרד ולאחריו צעדה העיר אל תקופה חדשה‬ ‫בה נופך מונומנטלי האופייני‬
‫והחלה לבסס את מעמדה כפוליס רומית בזכות נאמנותה‬ ‫לאדריכלות הרומית העירונית‪.‬‬
‫לרומא‪ .‬לימים נוספה אף הבנייה המונומנטלית ששינתה‬ ‫היו אלו בתי חצר פשוטים‪,‬‬
‫את פני היישוב‪ ,‬שעוצב עתה כפוליס רומית עם מוסדות‬ ‫לעיתים עם קומה שנייה‪ ,‬ובנוסף‬
‫קומת מרתף שבה נמצאו מחסן‪,‬‬
‫שלטון ומבני ציבור דומים לאלו שבטבריה‪.‬‬ ‫בור מים ואפילו מקווה טהרה‪.‬‬
‫שברי פרסקו‪ ,‬אבני פסיפס‬
‫טבריה וציפורי לאחר המרד הגדול ברומאים‬ ‫ופריטים אדריכליים שנמצאו‬
‫ובמאות הראשונות לספירה‬ ‫במפלסים מהמאה הראשונה‬
‫לספירה עיטרו‪ ,‬כך נדמה‪ ,‬את‬
‫קו האופק של טבריה התעשר בתקופה הרומית במבנים‬ ‫בתי האמידים שניצבו על הגבעה‪,‬‬
‫נוספים‪ ,‬והעיר טבעה מטבעות בכמה עריכים ועם סמלים‬ ‫או אפילו את ארמונו של הורדוס‬
‫שונים — מוטיבים ימיים‪ ,‬סמלים יהודיים‪ ,‬ונושאים בעלי‬ ‫או הורדוס אנטיפס שהתגורר‬
‫אופי נוכרי כולל אלים ואלות‪ .‬בתקופה הרומית התבססה‬ ‫בציפורי עד שעבר לטבריה‪ .‬על‬
‫האוכלוסייה היהודית בעיר‪ ,‬שבה התגוררו תלמידי חכמים‬ ‫פני האוכף שממזרח לגבעה‪,‬‬
‫שחלקם ידועים בשמותיהם‪ .‬במאה השלישית לספירה‬ ‫השטח שהתפתח לימים לעיר התחתית‪ ,‬היו פזורים מבנים‬
‫עבר בית המדרש המרכזי‪ ,‬שבראשו עמד ר' יוחנן‪ ,‬מציפורי‬ ‫בודדים שלא הותירו רושם רב בשטח‪ .‬כאן גם עברה הדרך‬
‫לטבריה‪ ,‬ולקראת סופה של אותה מאה ישבה גם הנשיאות‬ ‫שהובילה אל העיר ממזרח‪ ,‬ובסמוך לה‪ ,‬מצפון‪ ,‬מאגר מים‬
‫בטבריה‪ .‬בין טבריה לציפורי הייתה תנועה מתמדת של‬ ‫בינוני‪ .‬באזור זה היו מתקנים חקלאיים ובורות מים ששיוו‬
‫צביון כפרי לפריפריה היישובית של ציפורי‪ .‬אספקת המים‬
‫הולכי רגל ונוסעים‪ ,‬כולל חכמים‪.‬‬ ‫בעיר התבססה ברובה על נגר עילי ואיסופם של מי הגשמים‬
‫בחפירות שנערכו עד היום בטבריה התגלו מבנים אחדים‬ ‫אל בורות חצובים בסלע בשימוש פרטי ובזיקה לבתי‬
‫השייכים ליישוב מהתקופה הרומית‪ ,‬הביזנטית והמוסלמית‬ ‫המגורים‪ ,‬כמו אלו שנתגלו על פני הגבעה ומורדותיה‪.‬‬
‫הקדומה‪ .‬רחוב עמודים שראשיתו בשער מונומנטלי‬
‫בדרומה של העיר משתרע צפונה‪ ,‬בציר ישר‪ ,‬לאורך העיר‬ ‫פני שתי הערים ערב המרד הגדול ברומאים‬
‫כולה‪ .‬הרחוב הוקם במאה השנייה לספירה והמסחר‬
‫העירוני התקיים בחנויות שלאורכו‪ .‬מבני ציבור אחדים‬ ‫צירוף כל הנתונים מכתביו של יוסף בן מתתיהו על‬
‫התגלו בעיר‪ :‬התיאטרון השוכן ממערב לרחוב העמודים‬ ‫אודות שתי הערים הגליליות ובחינתם לאור הממצאים‬
‫הורחב בתקופה הרומית והיה בשימוש עד שלהי התקופה‬ ‫הארכאולוגיים המוכרים כיום בטבריה ובציפורי — מצביעים‬
‫על הבדל מהותי בין השתיים‪ .‬הארגון הפוליטי‪ ,‬המערך‬
‫‪3‬‬ ‫העירוני‪ ,‬כמו גם הנוף האדריכלי בטבריה היה שונה מזה‬
‫שבציפורי במאה הראשונה לספירה‪ .‬טבריה יוסדה כפוליס‬
‫יוונית־רומית בעלת אוטונומיה פוליטית ואף הייתה בעלת‬
‫חזות מונומנטלית‪ .‬לעומת זאת בציפורי ככל הנראה‬
‫לא היו גופים עירוניים כמו בפוליס והיא נבנתה במראה‬
‫כפרי‪ ,‬פחות מרשים מזה של טבריה‪ .‬לא היה בה כל ניחוח‬

‫מונומנטלי וגם מספר מבני הציבור בה היה מועט‪.‬‬
‫ערב המרד הגדול ברומאים היו בטבריה שלוש סיעות‬
‫שנחלקו בשאלה אם להצטרף למרד או להימנע ממנו‪.‬‬
‫בסופו של דבר גברה ידם של שוחרי השלום והעיר נכנעה‬
‫לרומאים‪ .‬בני ציפורי לעומת זאת התנגדו מלכתחילה‬
‫למורדים‪ ,‬סגרו את שערי עירם ופנו לעזרת הרומאים‪.‬‬
‫הציפוראים פגשו את אספסיאנוס בעכו (פטולמאיס)‪,‬‬