Page 8 - עת-מול 280

‫התיאטרון הרומי בטבריה (צילום ז׳ שטיין‪ ,‬פיקיוויקי)‬ ‫וליד אטרש‬

‫התיאטרון הרומי בטבריה‬

‫בירושלים ביריחו‪ ,‬בקיסריה ובהרודיון‪ ,‬ועוד שניים בצידון‬ ‫בריה נוסדה בשנת ‪ 17‬לספירה על ידי הורדוסט‬
‫ובדמשק‪.‬‬
‫אנטיפס ונקראה על שם הקיסר טיבריוס‪ .‬היא‬
‫בראשית המאה הראשונה לספירה‪ ,‬נבנה תיאטרון‬ ‫הוקמה כעיר פוליס רומית‪ ,‬אך הייתה יהודית בהרכב‬
‫בבית שאן (ניסה־סקיתופוליס) ואחריו במאות השנייה‬ ‫אוכלוסייתה‪ .‬העיר נבנתה על רצועה צרה בחופה המערבי‬
‫והשלישית נבנו תיאטראות בכל שאר הערים הרומיות‬ ‫של הכנרת‪ ,‬והיא שיקפה בתוכניתה ובעיצובה את‬
‫בארץ ישראל‪ .‬חלקם הותאמו במשך הזמן למופעים‬ ‫האדריכלות האימפריאלית החדשה שהתפתחה בתקופת‬
‫שנערכו בדרך כלל באמפיתיאטרון (מבנה גדול ופתוח‬
‫שצורתו אליפטית‪ ,‬ושימש לתחרויות אגרוף‪ ,‬מחזות ציד‪,‬‬ ‫שלטונו של הקיסר אוגוסטוס‪.‬‬
‫קרבות גלדיאטורים ובעלי חיים)‪ .‬בתקופה הביזנטית‬ ‫העיר הרומית הייתה עיר מתוכננת עם מערכת רחובות‬
‫איבד מוסד התיאטרון את תפקידו המקורי והותאם‬ ‫שתי וערב והיא הכילה מבני ציבור רבים וביניהם מבני‬
‫בידור‪ .‬התיאטרון היה אחד מן המבנים הבולטים בעיר‬
‫לשמש אולם כינוסים‪.‬‬ ‫ששימש לבידור‪ ,‬ובו נערכו מופעי אקרובטיקה‪ ,‬מופעי‬

‫חפירות התיאטרון בטבריה‬ ‫ריקוד‪ ,‬מחזות קומדיה וטרגדיה‪.‬‬
‫התיאטרון זכה לפופולריות רבה באימפריה הרומית‪ .‬המלך‬
‫בשנים ‪ 2010-2009‬נערכו בטבריה חפירות מטעם רשות‬ ‫הורדוס היה הראשון שבנה תיאטראות באזורנו‪ .‬מהמקורות‬
‫העתיקות‪ ,‬במהלכן נחשפו שרידי תיאטרון רומי ומעליו‬ ‫ההיסטוריים ומן הממצא הארכאולוגי אנו למדים כי‬
‫בתקופת שלטונו הוקמו בארץ ארבעה תיאטראות‪:‬‬
‫רובע מגורים מהתקופה האסלאמית הקדומה‪*.‬‬

‫* החפירה נוהלה בידי הכותב‪ ,‬אבנר הילמן ועוזרת המחקר יעל קדוש‪.‬‬ ‫עת־מול ‪280‬‬
‫ד"ר וליד אטרש — ארכאולוג חוקר בכיר של רשות העתיקות‪ ,‬השתתף בחפירות בית שאן ובתיאטרון בטבריה‪ .‬עורך כתב העת 'אבן פינה' בערבית‬
‫‪6‬‬
‫וזוכה פרס 'עת־מול' לשנת ‪.2022‬‬