Page 11 - עת-מול 280

‫מבט אווירי על רובע המגורים העבאסי שנבנה מעל שרידי התיאטרון‪ ,‬מבט לדרום‬ ‫רצפת הפסיפס הביזנטית ממזרח לבמה‪ ,‬במרכזה כתובת הקדשה‬

‫בתקופה זו‪ ,‬במאה ה־‪ 3‬לספירה‪ ,‬נעשתה טבריה למרכז מפוארת שהמשיכה לשמש בשינויים קלים עד למאה ה־‪.11‬‬

‫הרוחני החשוב ביותר של ארץ ישראל ושל הגולה‪ .‬כאן החפירות בה ובסביבתה חשפו יותר מעשרים בתי מגורים‪,‬‬

‫נחתמה המשנה‪ ,‬כאן ישבו הישיבה הגדולה של ארץ ישראל רחוב‪ ,‬סמטאות‪ ,‬תעלות מים וניקוז‪ ,‬מתקנים שונים‪ ,‬בורות‬

‫ובית הדין הגדול‪ ,‬ולכאן עברה הסנהדרין מציפורי‪ .‬בידי מים ומאגרים‪.‬‬

‫הסנהדרין היה השלטון המדיני והפנימי והשלטון הרוחני @@@‬

‫על יהדות ארץ ישראל‪ .‬במאות ה־‪ 3‬וה־‪ ,4‬הגיעה פעילותה הורדוס‪ ,‬גדול הבנאים‪ ,‬היה הראשון שבנה תיאטראות‬

‫של יהדות טבריה ויצירתה לשיא‪ .‬בשנת ‪ ,351‬חובר בה באזור‪ ,‬וחשף בפני הקהל‪ ,‬יהודים ונוכרים‪ ,‬את עולם‬

‫התלמוד הירושלמי‪ ,‬שנחתם בשנת ‪ 420‬לספירה‪ ,‬ובה ישב הבידור הרומי‪ .‬בראשית המאה הראשונה לספירה בנה‬

‫בית הדין הגדול עד סוף התקופה האסלאמית הקדומה‪ .‬בנו הורדוס אנטיפס את התיאטרון הגדול והמפואר‬

‫בטבריה‪ ,‬שתוכנן בהתאם למסורת הבנייה והעיטור‬

‫הרומית‪ .‬על במה זו העלו מופעי בידור מגוונים‪ ,‬בעיקר‬ ‫השלב השלישי‬

‫בתקופה הביזנטית‪ ,‬לאחר רעידת האדמה של שנת ‪ 363‬מופעי המימוס והפנטומימה‪ ,‬שהיו הצגות בעלות אופי‬

‫לסה"נ שפגעה בטבריה באופן חלקי‪ ,‬בוצעו בתיאטרון עליז וקליל‪ .‬הפריטים האדריכליים שהתגלו בתיאטרון‬

‫עבודות שיקום נרחבות‪ .‬גושי המושבים האמצעי והעליון מעידים שמבנה הבמה עוטר בעושר רב‪.‬‬

‫שהתמוטטו‪ ,‬לא שוקמו וגם מבנה הבמה נישא עתה לגובה התיאטרון הרומי בטבריה דומה מבחינה אדריכלית‬

‫של קומה אחת בלבד‪ .‬במרכז גוש המושבים התחתון‪ ,‬היחיד ואומנותית לתיאטראות שהוקמו בעולם הרומי במזרח‪.‬‬

‫ששרד‪ ,‬הוקמו בשלב זה מושבים מיוחדים שאליהם הוביל החפירות המחודשות בציפורי טרם פתרו את סוגיית‬

‫תיארוך ייסודו של התיאטרון שלה — יש המקדימים‬ ‫גרם מדרגות מן האורקסטרה‪.‬‬

‫הכניסה הראשית אל האורקסטרה ממערב נחסמה בקיר‪ ,‬אותו לימי הורדוס (מאה ‪ 1‬לפנה"ס) ויש המאחרים אותו‬

‫ואילו בכניסה המזרחית נבנה קיר ובו פתח שהוביל אל למאה ה־‪ 2‬לספירה‪ .‬לאור החפירה בטבריה‪ ,‬שממנה עולה‬

‫האורקסטרה‪ .‬הבמה עברה אף היא שינויים בשלב זה‪ .‬שהתיאטרון נבנה בימיו של הורדוס אנטיפס ושוקם במאה‬

‫חלקה המרכזי היה עשוי לוחות עץ‪ ,‬ואילו שני האגפים‪ ,‬ה־‪ 2‬לספירה‪ ,‬יש מקום לטעון שגם התיאטרון בציפורי‪,‬‬

‫המזרחי והמערבי‪ ,‬רוצפו לוחות בזלת‪ .‬ממזרח לבמה נחשף הדומה מבחינה אדריכלית לזה של טבריה‪ ,‬הוקם בידי‬

‫גרם מדרגות מרשים שעלה לאולם אורך מרוצף בפסיפס הורדוס אנטיפס וכמוהו שוקם במהלך המאה ה־‪ 2‬לספירה‪.‬‬

‫שבמרכזו שובצה כתובת הקדשה‪ .‬בתקופה הביזנטית במשך הזמן‪ ,‬הותאם התיאטרון בטבריה למופעים שנערכו‬

‫איבד מוסד התיאטרון את תפקידו המקורי והותאם לשמש לפני כן בדרך כלל באמפיתיאטראות‪ .‬בתקופה הביזנטית‬

‫כאולם כינוסים ששימש עד סוף המאה ה־‪ 5‬לספירה‪ .‬בשלהי איבד מוסד התיאטרון את תפקידו המקורי והותאם לשמש‬

‫התקופה הביזנטית ניטש המבנה וכוסה בשפך ובסחף אולם כינוסים‪ .‬בשלהי התקופה הביזנטית ניטש התיאטרון‬

‫ולבסוף נהרס ברעידת האדמה ב־‪ 18‬בינואר ‪ .749‬בראשית ויצא מכלל שימוש‪ .‬בתקופה העבאסית נקבר התיאטרון‬

‫המאה ה־‪ 10‬הוקמה על שרידי התיאטרון שכונת מגורים מתחת לשכונת מגורים מפוארת ורחבת ידיים אשר‬

‫המשיכה לשמש עד ערב הכיבוש הצלבני‪.‬‬ ‫לעיון נוסף‬

‫עת־מול ‪280‬‬ ‫‪ . 1‬ו׳ אטרש‪" ,‬התיאטרון הרומי בטבריה״‪ ,‬קדמוניות ‪( 144‬תשע״ג)‪ ,‬עמ׳ ‪. 88-79‬‬
‫‪ .2‬א' סג"ל‪ ,‬התיאטראות בארץ ישראל בעת העתיקה‪ ,‬מוסד ביאליק‪. 1999 ,‬‬
‫‪ .3‬ג׳ פרסטר‪ ,‬״החפירות בטבריה״‪ ,‬קדמוניות ‪( 39-38‬תשל״ז)‪ ,‬עמ׳ ‪. 91-87‬‬
‫‪W. Atrash and G. Mazor, "Theater and Arena in Tiberias and Nysa Scythopolis", in: Arise, Walk through the Land: Studies in the Archaeology .4‬‬
‫*‪9 and History of the Land of Israel in Memory of Yizhar Hirschfeld on the Tenth Anniversary of his Demise, Jerusalem, 2016, pp. 137*–148‬‬