Page 15 - עת-מול 280

‫שחזור פנים המסגד בשלב המאוחר כולל השרשראות לתליית מנורות זכוכית (שחזור‪ :‬ד׳ לויתן‪)NTEP ,‬‬

‫עת־מול ‪280‬‬‫השוואה בין השוק של טבריה (למעלה) לבין השוק של בית שאן (למטה)‬ ‫מתי במאה ה־‪?8‬‬
‫(מתוך‪ :‬א׳ חמיס‪)1997 ,‬‬
‫עד כה לא נמצאה כתובת ייסוד או עדות ספרותית שיכולה‬
‫הסנהדרין")‪ .‬תיארוך רחוב זה וחנויותיו שנוי במחלוקת —‬ ‫לשפוך אור על זהותו של פטרון המסגד‪ .‬על פי הנתונים‬
‫הארכאולוגים שעבדו במשלחת של הירשפלד מייחסים‬ ‫האדריכליים בשטח ועל סמך הקבלות לאתרים אחרים‪,‬‬
‫אותו לתקופה העבאסית בעיקר על פי ממצאים מתחת‬
‫לריצוף הרחוב‪ ,‬ואילו כותבת שורות אלו רואה דמיון רב בין‬ ‫ניתן להציע השערה מושכלת לזהותו‪.‬‬
‫תוכנית אחד מגושי החנויות‪ ,‬לבין השוק של השאם בבית‬ ‫הרמז הראשון הוא התוכנית הכללית‪ :‬ממדיו של המסגד‬
‫בשלב השני (‪ 78X90‬מ')‪ ,‬גדולים פי ארבעה משטחו של‬
‫שאן ולפיכך מתארכת אותו לתקופתו‪.‬‬ ‫המסגד במתחם הגדול של הארמון האומיי קצר אל‪-‬חיר‬
‫אל‪-‬שרקי בסוריה‪ ,‬המשויך להשאם ומתוארך לשנים‬
‫השוק של השאם?‬ ‫‪ 729-728‬לספירה (‪ 110‬להיג'רה)‪ ,‬על פי כתובת שהתגלתה‬

‫לאורך ‪ 55‬מטר של הרחוב המזרחי בטבריה שנחשף על‬ ‫שם‪.‬‬
‫ידי הירשפלד התגלו ‪ 14‬חנויות‪ .‬הגוש הצפוני ביותר הכולל‬ ‫יחס זה חוזר גם במקרה של המסגד בג'רש בירדן‪ ,‬שיוחס‬
‫חמישה חללים דומה מאוד בתוכניתו לשוק האומיי בבית‬ ‫על ידי חופריו לתקופת השאם‪ .‬גם המסגד הלבן ברמלה —‬
‫בירת ג'נד ִפ ָל ְס ִטין‪ ,‬שהייתה במעמד מנהלי דומה לזה של‬
‫שאן‪.‬‬ ‫טבריה — דומה בגודלו בתקופה האומיית למסגד בטבריה‪.‬‬
‫"שוק השאם" בבית שאן התגלה בשנות התשעים של המאה‬ ‫תחילת הקמת המסגד ברמלה אומנם קשורה ל ֻסלימאן בן‬
‫ה־‪ .20‬מדובר על מבנה דו־קומתי מהתקופה האומיית‪,‬‬ ‫עבד אל‪-‬מלכ (מושל פלסטין עד מות אחיו אל‪-‬וליד ב־‪,715‬‬
‫המורכב משישה חדרים מאורכים בכל קומה‪ .‬פרוזדור‬ ‫שנת עלייתו לכס הח'ליפות) אך הקמתו המשיכה תחת בן‬
‫מרכזי מחלק את המבנה לשני אגפים‪ ,‬ומוביל לגרם מדרגות‬ ‫דודו עמר ה־‪( II‬שאף הוא התמנה לח'ליף ב־‪ .)717‬אלא שעל‬
‫שאיפשר גישה לקומה הראשונה שבה החדרים נפתחים‬ ‫פי הגיאוגרף אל‪ֻ -‬מ ָק ַדסי (‪ ,)985‬השאם בן עבד אל‪-‬מלכ הוא‬
‫אל הרחוב הביזנטי המכונה "רחוב סילבנוס"‪ ,‬ולקומה‬ ‫זה שבנה את המסגד הלבן ברמלה והקים בו ִמי ַנרט — צריח‬
‫השנייה אל החדרים הנפתחים אל השער הראשי‪ .‬באומנֹות‬ ‫של מסגד שמשמש את המואזין לקריאה לתפילה (לא‬
‫שלצידי שער זה עמדו כתובות בנייה עשויות פסיפס‬ ‫ברור מדבריו האם כוונתו להקמת המסגד או לבניית אחד‬
‫זכוכית‪ .‬הכתובות התמוטטו ברעידת האדמה בשנת ‪749‬‬
‫לספירה‪ ,‬ונחשפו בחפירה עם הפנים כלפי מטה‪ .‬על פי‬ ‫משלביו‪ ,‬בדומה למקרה של טבריה)‪.‬‬
‫שחזור התאריך שמופיע על הפסיפס‪ ,‬המבנה הוקם ב־‪120‬‬ ‫רמז שני הוא המרחק בין העמודים במסגד בטבריה‪ ,‬שדומה‬
‫להג'רה (‪ 739‬לספירה)‪ .‬הכתובת מבהירה שפטרון המבנה‬ ‫למרחק בין העמודים במסגד בקצר אל‪-‬חיר אל‪-‬שרקי‬
‫הוא השאם בן עבד אל‪-‬מלכ‪ .‬מיקום המבנה ברחוב החנויות‬
‫ועיצוב חדריו לא השאירו ספק שמדובר במבנה מסחרי‬ ‫שהוזכר לעיל‪.‬‬
‫רמז שלישי לתיארוך המסגד בטבריה נמצא במבנה מזרחית‬
‫ולכן קיבל את הכינוי "השוק של השאם"‪.‬‬ ‫למסגד — סדרת חנויות שנחפרו על ידי יזהר הירשפלד ז"ל‬
‫השוואת תוכניות שני האתרים מעלה שלא רק החנויות‬ ‫ב־‪ ,2004‬לצד רחוב מרוצף שנוסף בתקופה המוסלמית‬
‫הקדומה‪ .‬רחוב צר זה הוקם על שרידי המבנה הביזנטי‬
‫המונומנטלי (שמזוהה לעיתים בצורה פופולרית כ"מושב‬

‫‪13‬‬