Page 19 - עת-מול 280

‫עת־מול ‪280‬‬ ‫שרשרת הפליז שהתגלתה בהריסות המסגד‪ .‬אורך קנ״מ ‪ 0.5‬מ׳‬ ‫שורות העמודים שנפלו ברעידת האדמה בכנסייה‪ ,‬סוסיתא (צילום‪ :‬ש‪ .‬מרקו)‬
‫(צילום‪ :‬ק׳ ציטרין־סלברמן)‬
‫לשנת ‪ .748/9‬כדי להפריך את הסברה כי הקינה מתייחסת‬
‫אירוע עם תיעוד מוגבל משנת ‪ 1068‬עשוי להתאים‬ ‫לרעידה של ‪ ,1033‬ציין מרגליות שצום "רעש שביעי״ נזכר‬
‫לתצפיות הארכאולוגיות‪ .‬באותה שנה נרשמו שתי‬ ‫כבר במאה התשיעית על ידי הפייטן הארצישראלי פנחס‬
‫רעידות — האחת בדרום הערבה ובמפרץ אילת‬
‫והשנייה בעיקר ברמלה‪ .‬עדויות היסטוריות נוספות‬ ‫ב״קידוש ירחים״‪.‬‬
‫לרעש מגיעות מירושלים ומבניאס‪ .‬העדר עדויות מהשטח‬ ‫בחפירות בית שאן‪ ,‬בשכבת מפולת שנגרמה עקב רעידת‬
‫בין רמלה לבניאס הביא חוקרים לפקפק בחורבן הנרחב של‬ ‫האדמה‪ ,‬נמצא מטבע שנטבע בשנת ‪ ,748/9‬ומכוון אותנו‬
‫רמלה‪ .‬אלא שחוקרים אלה לא נחשפו למקורות היסטוריים‬
‫בשפה הערבית (כפי שמשתקפים במחקרים שפורסמו‬ ‫לאחת משתי הרעידות‪ 748/9 -‬או ‪.757‬‬
‫בשפה העברית)‪ ,‬שלפיהם רמלה כמעט נמחקה בשנת‬
‫‪ .1068‬לפי מקורות אלה‪ ,‬רמלה בירת ג׳ונד פלסטין שוקמה‬ ‫מאתיים שנים של רעידות הרסניות בארץ‬
‫והוחזרה למעמדה ולפארה אחרי החורבן של ‪ ,1033‬אך היא‬ ‫ובטבריה‪ 1068 ,1033 :‬ו־‪1202‬‬
‫לא התאוששה מהרעש של מאי ‪ .1068‬הרס ואובדן חיי אדם‬
‫רעידות אדמה הרסניות ביותר בארץ בכלל ובטבריה בפרט‪,‬‬
‫תוארו גם בבניאס‪ ,‬וסביר שגם טבריה סבלה מרעש זה‪.‬‬ ‫שבו והיכו בתחילת האלף השני לספירה‪ .‬בשנת ‪ 1033‬נפגעו‬
‫בחפירות המסגד בטבריה‪ ,‬תחת מפולת רעפים שקרסה‬ ‫הערים הראשיות רמלה‪ ,‬ירושלים וטבריה‪ .‬החורבן התפשט‬
‫ברעידת אדמה‪ ,‬נמצאו שרשראות פליז ארוכות (‪ 6‬ו־‪7‬‬ ‫עד עזה והנגב בדרום‪ ,‬ובטבריה קרסו שליש עד מחצית‬
‫מטרים אורכן) שנועדו לתליית מנורות במסגד‪ .‬במסגד‬ ‫מהבתים‪ ,‬כולל כאלה שהיו בנויים היטב‪ .‬סביב הכנרת‬
‫התגלה מטמון של מטבעות משנות השבעים של המאה‬ ‫הזעזועים היו חזקים מספיק כדי לטלטל עצים ולהתיז‬
‫ה־‪ ,10‬והוא מתארך את הרעידה כמאוחרת לשנת ‪.1068‬‬ ‫מים מבורות‪ .‬העדויות ההיסטוריות והארכאולוגיות עדיין‬

‫הרעידה הבאה המוכרת היא הרעידה הגדולה ב־‪.1202‬‬ ‫מעטות מכדי להרכיב תמונה שלמה של הנזק‪.‬‬
‫לימוד השפעת רעידות האדמה על אזורים הסמוכים‬ ‫היסטוריונים טוענים כי בכתיבה של עדויות שבעל־פה‬
‫לטבריה‪ ,‬והבנת מקור רעידת האדמה מאפשרים לנו להניח‬ ‫מתקיים במקרים רבים תהליך של ‪ — telescoping‬שבו‬
‫מהו המרחב המשוער של ההרס ולהרחיב את הידע על‬ ‫אירועים סמוכים הנתפסים דומים משתלבים לסיפור אחד‪.‬‬
‫הפגיעה בטבריה‪ .‬לפי התיאורים ההיסטוריים התרחשה‬ ‫ההפרדה בין האירועים לא תמיד מספקת‪ ,‬וקשה לדעת‬
‫ב־‪ 1202‬רעידת אדמה עצומה אשר הורגשה מעיראק ועד‬ ‫היום אם אכן טבריה נהרסה על ידי רעידה עוצמתית נוספת‬
‫סיציליה ופגעה קשות בדמשק‪ ,‬ביירות וטריפולי‪ .‬יתכן‬ ‫במאה ה־‪ .11‬במחקר הגאופיזי התפתחו בשנים האחרונות‬
‫שחורבן המסגד בטבריה מתעד רעידת אדמה זו‪ .‬לא הרחק‬ ‫מודלים להבנת אחרזוע (‪ — (aftershocks‬רעידות אדמה‬
‫על הירדן‪ ,‬במצד עתרת‪ ,‬נחשפה עדות מוחשית לרעידה‪,‬‬ ‫קטנות יותר שמתרחשות אחרי רעידת אדמה גדולה‪ .‬אלה‬
‫שבמהלכה הועתקה החומה הצלבנית במטר וחצי‪ .‬הרעידה‬ ‫הן רעידות מסדר גודל נמוך יותר אשר מותנעות על ידי‬
‫גרמה להסטת יובלי נחל המשושים כפי שהתגלה בבקעת‬ ‫שחרור האנרגיה האלסטית באירוע העיקרי ומתרחשות‬
‫הבטיחה שבצפון הכנ ‪‎‬רת‪ .‬הקרע שממנו נבעה הרעידה‬ ‫ימים‪ ,‬שבועות ואף שנים אחרי הרעידה העיקרית‪ .‬אולם‪,‬‬
‫השתרע לאורך כ־‪ 200‬ק״מ מאזור בעל־בק בצפון בקעת‬ ‫עדויות ארכאולוגיות מסביבות הכנרת מגלות סימנים‬
‫הלבנון ועד החולה‪ ,‬בואכה הכנרת‪ .‬אומנם‪ ,‬טבריה‪ ,‬בקצה‬ ‫לרעש נוסף שפרץ במחצית השנייה של המאה ה־‪.11‬‬
‫הדרומי של הקרע‪ ,‬סבלה פחות מאתרים רבים מצפון לה‪,‬‬
‫אך אפילו בה נפלו החומות ובניינים רבים נהרסו בעיר‪ ,‬על‬

‫סמך המקורות ההיסטוריים‪.‬‬

‫‪17‬‬