Page 23 - עת-מול 280

‫איור ‪ :2‬תיאור טבריה וסביבתה ב״מגילת פירנצה״ (באדיבות הספרייה הלאומית המרכזית של פירנצה‪ ,‬מס׳ ‪)Ms.Magll.III 43‬‬

‫עת־מול ‪280‬‬ ‫חיבורם‪ .‬נראה לכן שיש בציון זה ביטוי של יחס של קירבה‬ ‫מצבות‪ ,‬ייתכן שגם כאן לפנינו אי הבנה או טעות של‬
‫וכבוד לבן הרמב"ם ונגיד יהודי מצרים במחצית הראשונה‬ ‫מצייר המגילה מפני שנראה שכוונתו הייתה באמצעות‬
‫של המאה ה־‪ .13‬בהקשר זה יש להזכיר כאן את אחד מן‬ ‫דימוי של מצבה בודדת לתת ייצוג לכל אלף קברים מתוך‬
‫האיורים החשובים במגילה המופיע בראשה ומתאר את‬ ‫‪ 24‬אלף תלמידיו של רבי עקיבא‪ .‬אם כך הייתה כוונתו‪ ,‬הרי‬
‫"כנסת משה" (איור ‪" .)4‬כנסת" הוא הכינוי המקובל בימי‬
‫הביניים למקום קדוש‪ ,‬ולפי המסורת מקום זה התקדש‬ ‫שנוספו לתיאור עשר מצבות מיותרות‪.‬‬
‫מפני שבו התפלל משה בצאתו מפרעה (שמות ט ‪ 29‬ו‪.)33-‬‬ ‫נוסף למצבות תלמידי ר' עקיבא‪ ,‬נראות באותה המערה‬
‫"כנסת משה" שכנה בכפר דמוּה‪ ,‬הסמוך לפוסטאט‪ ,‬והייתה‬ ‫שתי מצבות שונות וגדולות יותר והן מצוינות בשמות‪:‬‬
‫אתר עלייה לרגל ומהמקומות הקדושים והחשובים עבור‬ ‫"רבינו משה בר מימון זצ"ל"‪ ,‬ו"רבי אברהם בנו בעל אל‬
‫יהודי מצרים לאורך כל ימי הביניים ועד לסופה של המאה‬ ‫כפאוא" (איור ‪ .)3‬המסורת על העברת ארונו של הרמב"ם‬
‫ה־‪ .16‬מסמכי הגניזה יודעים לספר על המעורבות העמוקה‬ ‫מקהיר לקבורה חוזרת בטבריה‪ ,‬מוכרת כבר מן השנים‬
‫שהייתה לנגידים לבית הרמב"ם בניהול הפיננסי וההלכתי‬ ‫הראשונות שלאחר פטירתו‪ .‬למסורת זו התפתחה מסורת‬
‫משנה‪ ,‬שלפיה לצידו נקבר גם אביו‪ ,‬מימון‪ .‬במקורות‬
‫של "כנסת משה" ושל הנכסים המיוחסים למקום‪.‬‬ ‫מאוחרים למאה ה־‪ ,14‬נזכר שסמוך להם נקבר גם הנגיד דוד‪,‬‬
‫היחס יוצא הדופן לדימוי קבר ר' אברהם‪ ,‬ואיור "כנסת‬ ‫נכד הרמב"ם‪ .‬הייחוד בתיאור שלפנינו הוא הופעת קבר ר'‬
‫משה" מעידים על מוצאו של יוצר המגילה מקרב קהילת‬ ‫אברהם בן הרמב"ם‪ .‬קבורתו של ר' אברהם בטבריה הייתה‬
‫יהודי קהיר ועל כך שהכיר את הנגידים לבית הרמב"ם‪ ,‬ר'‬ ‫מוכרת עד כה רק מכתב יד אחד שכולל רשימת מקומות‬
‫קדושים וששרידיו נמצאו בגניזה הקהירית (קיימברידג'‪ ,‬ספריית‬
‫אברהם ור' דוד בנו‪.‬‬ ‫האוניברסיטה‪ .)T–S Ar. 49.164 T–S K21.69, T–S AS 74.227, T–S 74.25 , ,‬ציון‬
‫קבר ר' אברהם במגילת פירנצה הוא העדות השנייה לכך‪,‬‬
‫איור ‪ :3‬קברי הרמב״ם ובנו ר׳ אברהם (פרט של איור ‪)2‬‬ ‫ושתיהן יחדיו מלמדות על האפשרות שגם ארונו של רבי‬

‫אברהם הובא לקבורה חוזרת בטבריה‪.‬‬
‫ר' אברהם נפטר בסוף שנת ‪ 1237‬ומבין האישים השונים‬
‫שקבריהם מתוארים במגילה‪ ,‬הוא שנפטר המאוחר ביותר‪.‬‬
‫ניתן ללמוד מכך שזמן יצירתה של המגילה מאוחר לשנה‬
‫זו‪ .‬ניתוח מרכיבים של איורים אחרים במגילה מעיד על כך‬

‫שהמגילה נוצרה בעשור השני של המאה ה־‪.14‬‬
‫גם ההזכרה המקוצרת של שם ספרו של ר' אברהם בערבית‪:‬‬
‫"ִּכ ַפא ַית א ְל‪-‬ע ִאִּבדין" (המספיק לעובדי השם) מוסיף‬
‫על היכרותנו את המגילה ואת בעליה‪ :‬לצד אף אחד מן‬
‫האישים האחרים שקבריהם מופיעים במגילה לא נזכר שם‬

‫‪21‬‬