Page 20 - עת-מול 280
P. 20

‫הצפוני של ים המלח ועד קילומטרים ספורים צפונה על‬                                                       ‫מפת טווח הנזק שנגרם על ידי רעידות אדמה גדולות באזורנו‪.‬‬
‫גדות הירדן‪ .‬עלתה גם טענה שגדות הירדן קרסו והזרימה‬                                                             ‫האליפסות מציינות את אזור הנזק העיקרי לכל רעידה‪.‬‬
‫נקטעה למשך שלושה ימים‪ .‬הרעידה זכתה לכינוי ״רעידת‬
‫יריחו״ כי מקור הרעש היה סמוך ליריחו וחלקים ממנה‬                                                                                            ‫‪( 363‬מגניטודה ‪)7.0‬‬
‫חרבו‪ .‬גם ירושלים‪ ,‬עמאן‪ ,‬שכם ורמלה‪ ,‬עד ‪ 70‬ק״מ ממקור‬                                                                                        ‫‪( 1202‬מגניטודה ‪)7.5‬‬
‫הגלים‪ ,‬נפגעו קשות‪ .‬בטבריה‪ ,‬שמרחקה ‪ 140-120‬ק״מ‬                                                                                             ‫‪( 1927‬מגניטודה ‪)6.2‬‬

      ‫ממקור הרעידה‪ ,‬נהרסו כאמור בתים מעטים בלבד‪.‬‬                                                                            ‫זעם האל‬
‫לעומת זאת ברעידות אדמה שמקורן קרוב יותר לטבריה‬
‫הנזק לעיר היה גדול יותר‪ .‬כך הרעידה המקומית של שנת‬                                   ‫רעידת האדמה הזכורה ביותר בזיכרון הקולקטיבי הישראלי‬
‫‪ 853‬שיצרה מפולת ענקית בטבריה עם הרס מוגבל לסביבת‬                                    ‫היא הרעידה שארעה ב־‪ 11‬ביולי ‪ .1927‬רעידה זו היא‬
‫הכנרת‪ ,‬וכך הרעידות בשנים ‪ 1759‬ו־‪ 1837‬שזרעו הרס גדול‬                                 ‫הראשונה שנרשמה בסיסמוגרפים והתפרסמה בעיתונים‬
                                                                                    ‫מהתקופה‪ .‬חלקים מירושלים‪ ,‬יריחו‪ ,‬עמאן‪ ,‬שכם ורמלה‬
                                                  ‫בטבריה‪.‬‬                           ‫נהרסו ברעידת האדמה ואילו בטבריה נפגעו בתים מועטים‬
‫ברעידה של ‪ 1927‬נהרגו בפלשתינה המנדטורית כ־‪200‬‬                                       ‫בלבד (ראו א' שחורי‪ ,‬עת־מול ‪ ,]2021[ 271‬עמ' ‪ .)12-9‬לכאורה מפתיע‬
‫איש‪ ,‬נפצעו למעלה מ־‪ 900‬ואלפי בתים נהרסו‪ .‬התפיסה‬                                     ‫שרעידה משמעותית כמו זאת של ‪ ,1927‬שהביאה להרס‬
‫כי רעידות האדמה הן ״זעם האל״ הייתה כנראה משותפת‬                                     ‫עצום באזור‪ ,‬פגעה בטבריה פחות מאשר רעידת האדמה‬
‫לרוב המוסלמים‪ ,‬הנוצרים והיהודים — אולם כמעט כל‬                                      ‫של ‪ 1759‬שהפילה את חומות העיר טבריה או הרעידה‬
                                                                                    ‫של שנת ‪ 1837‬שהחריבה את צפת ופגעה באורח קשה גם‬
                            ‫ההרוגים והנפגעים היו ערבים‪.‬‬                             ‫בטבריה‪ .‬חלק מההסבר טמון בהבנת מקור רעידת האדמה‪.‬‬
‫בזיכרון הקולקטיבי הישראלי נזכרת הרעידה של ‪1927‬‬                                      ‫המקור האופייני לרעידת אדמה הוא קרע בין סלעי כדור‬
‫כמשמעותית ביותר‪ .‬על תחושת הבהלה ברעידת האדמה‬                                        ‫הארץ‪ ,‬שלאורכו מועתקים הסלעים משני צידיו בכיוונים‬
                                                                                    ‫נגדיים (כונה בעבר ״שבר גאולוגי״)‪ .‬הגלים התפשטו מאותו‬
   ‫בירושלים כתב עגנון לשוקן ארבעה ימים אחרי הרעש‪:‬‬                                   ‫מקור לכל הכיוונים כמו אדווה בשלולית אחרי פגיעת אבן‪,‬‬
‫אודיעהו כי האסון הנורא לא פגע בנפשותינו‪ .‬רק‬                                         ‫כך שרעידת האדמה היא הרסנית ביותר סמוך למקור‬
‫הבית אשר ישבנו בו התמוטט‪ ,‬והעירייה צוותה לצאת‬
‫מדירתנו במשך עשרים וארבע שעות‪ ,‬מפני הסכנה‪.‬‬                                                          ‫והשפעתה קטנה ככל שהיא רחוקה ממנו‪.‬‬
‫וכבר מצאנו לנו דירה אחרת בתלפיות‪ .‬בשעת האסון‬                                        ‫ניתוח רישומי הסיסמוגרפים ודוחות ממשלת המנדט‪,‬‬
‫ישבתי בבית רק אני ובני שלום מרדכי שיחי׳‪ ,‬והספקתי‬                                    ‫מעלה שההרס מרעידת האדמה של ‪ 1927‬הגיע לשיאו בחוף‬
‫להוציא אותו בשלום‪ .‬הילד נבהל מאד‪ ,‬כי טיח הקיר‬
‫נפל סביבו ועל מיטתו‪( .‬ש"י עגנון — ש"ז שוקן‪ ,‬חילופי אגרות‪,‬‬

                                                    ‫שוקן‪ ,1991 ,‬עמ' ‪)201‬‬

‫דווקא טבריה נפגעה ברעידה זו פחות מאשר ערים אחרות‪.‬‬

                                                                               ‫@@@‬

‫מאז היווסדה טבריה נפגעה שוב ושוב ברעידות אדמה‪,‬‬
‫אך בשל חשיבותה ויופייה היא נבנתה בכל פעם מחדש‪.‬‬
‫טבריה נפגעה על ידי לפחות ‪ 11‬רעידות אדמה הרסניות‬
‫בין השנים ‪ 363‬ל־‪ .1927‬רעידות אלה מתועדות בדפי‬
‫ההיסטוריה‪ ,‬ובמקביל בחורבות באתרים ארכאולוגים‬
‫וברישומים הגאולוגיים‪ .‬סביר שרעידות נוספות פגעו‬
‫בעיר במאות השנים הראשונות לקיומה‪ ,‬אך התיעוד‬
‫להרס אבד או טרם התגלה‪ .‬מקורות הרעש הם העתקים‬
‫גאולוגיים מדרום ומצפון לכנרת‪ ,‬באגם עצמו ואף ממערב‬
‫לו בסעיף של בקע ים המלח המשתרע מהכרמל לעמק‬

                                 ‫יזרעאל והגליל המזרחי‪.‬‬

                                                                                                                                                   ‫לעיון נוסף‬      ‫עת־מול ‪280‬‬
                             ‫‪ .	1‬ש' גת‪ ,‬החורבן הנעלם של רמלה הקדומה"‪ ,‬קדמוניות‪ :‬כתב‪-‬עת לעתיקות ארץ‪-‬ישראל וארצות המקרא (‪ ,2008 ,)135‬עמ׳ ‪.69-64‬‬
                              ‫‪ 	.2‬מ' מרגליות‪" ,‬לקביעת זמנו של רעש שביעי [ת]"‪ ,‬ידיעות החברה העברית לחקירת ארץ‪-‬ישראל ועתיקותיה‪ ,1941 ,‬עמ' ‪.104-97‬‬                    ‫‪18‬‬
  ‫‪ 	.3‬א' עגנון ואחרים‪" ,‬שכבות הרס בחורבות סביב הכנרת‪ :‬תרומה לפאליאוסיסמולוגיה ועוד"‪ ,‬מדריך סיורים‪ ,‬כנס החברה הגאולוגית (כינר)‪ ,2015 ,‬עמ' ‪.32-13‬‬
‫‪M. Zohar, "A City Hit by an Earthquake: an HGIS Approach to Reconstructing the Damage in Tiberias (Israel) in 1837", International Journal of .	 4‬‬

                                                                                                                ‫‪Geographical Information Science, 2017, pp. 81-99‬‬
   15   16   17   18   19   20   21   22   23   24   25