Page 16 - עת-מול 280

‫לכן‪ ,‬נראה שאין להתעלם מהדמיון יוצא הדופן‬
‫בין "השוק של השאם" בבית שאן לבין החנויות‬
‫"המזרחיות" של טבריה‪ ,‬שמרמז שגם המסגד וגם‬
‫החנויות נבנו ככל הנראה כחלק מאותו פרויקט‬

‫בתקופתו של השאם (‪.)743-724‬‬

‫סיכום‬ ‫שחזור חזית ״שוק השאם״ בבית שאן‬
‫וכתובות פסיפס הזכוכית‬
‫תהליך אסלומה של טבריה היה הדרגתי והוא לא‬ ‫(מתוך‪ :‬א׳ חמיס‪)1997 ,‬‬
‫כפה שינויים דרמטיים על הנוף האדריכלי של העיר‬
‫הנוצרית־יהודית באופן מיידי‪ .‬לא רק המקורות‬ ‫דומות בתכנון‪ ,‬אלא שאף רוחב הרחוב בטבריה דומה‬
‫אלא גם הממצאים בשטח מראים שהמסגד‬ ‫לרוחב הפורטיקו בבית שאן‪ .‬כמו כן‪ ,‬גם בטבריה קיים‬
‫הראשון היה צנוע בגודלו ושמר על מקומה הבולט‬ ‫פרוזדור המפריד בין גוש החנויות הצפוני לבין גוש‬
‫של הכנסייה המונומנטלית של העיר‪ ,‬גם אם הוא‬ ‫החנויות הדרומי‪ .‬עלינו להמתין לדו"ח הסופי של‬
‫נבנה בסמוך אליה‪ .‬השינוי המשמעותי יותר חל‬ ‫חפירות הירשפלד כדי להבין את מהות המבנים שבגב‬
‫במחצית הראשונה של המאה ה־‪ ,8‬בתהליך דומה‬ ‫החנויות‪ .‬הטיעון של משלחת הירשפלד שהרחוב המזרחי‪,‬‬
‫לתהליכים שעברו על ערים אחרות שעברו אסלום‪,‬‬ ‫חנויותיו והמסגד הם כולם מהתקופה העבאסית דורש‬
‫כגון‪ :‬מדינה‪ ,‬ירושלים ודמשק‪ ,‬אלא שבהן התהליך‬ ‫בדיקה מחודשת‪ .‬תיארוכם המאוחר מתבסס בעיקר על‬
‫התחיל כבר בזמנו של אל‪-‬וליד ה־‪,)715-705( 1‬‬ ‫ממצאים שהתגלו מתחת לריצוף הרחוב ומכמה חנויות‪,‬‬
‫ואילו בטבריה התמורות האדריכליות התרחשו‬ ‫אלא שרחובות עוברים שיפוצים רבים לאורך השנים‪ ,‬ולכן‬
‫כנראה מאוחר יותר‪ ,‬בתקופת ח'ליפותו של השאם‬ ‫תיארוך מדויק שלהם דורש בדיקות רבות‪ .‬ברחוב בטבריה‬
‫בן עבד אל‪-‬מלכ‪ .‬ח'ליף זה ידוע בפעילותו הענפה‬ ‫נעשו עבודות רבות בצד הצפון־מזרחי של המסגד כנראה‬
‫בתחום האדריכלות הדתית‪ ,‬המסחרית והפרטית‬ ‫במאה ה־‪ 9‬או ה־‪ ,10‬והרחוב נפגע בעקבות הקמת מבנה‬
‫המונומנטלית‪ ,‬לא רק בצפון סוריה‪ ,‬אלא גם בג'נד אל‪-‬ארדן‬ ‫מאסיבי שניגש לפורטיקו הצפוני של המסגד‪ ,‬שבו נחשף‬
‫סף דלת‪ .‬ככל הנראה מדובר על הוספה של מינרט‪ .‬שינוי‬
‫שטבריה הייתה בירתה‪.‬‬ ‫זה גם בא לידי ביטוי בתוספת חגורת בנייה לחיזוק פינת‬
‫יחד עם שינויים מהותיים אלה בנוף העירוני‪ ,‬ולמרות‬
‫שימוש מופגן בפריטים ממקור יהודי ונוצרי כסמלי ניצחון‬ ‫המסגד‪.‬‬
‫ברחבי המסגד‪ ,‬המקורות והממצאים ברחבי העיר מראים‬
‫שהקהילות השונות חיו ביחד בסובלנות ובדו קיום‪ ,‬לפחות‬
‫עד למאה ה־‪ ,10‬שבמהלכה אנו עדים לנטישת בתים‬
‫המזוהים עם הקהילה הנוצרית ולהצרת הכנסייה שבמרכז‬
‫העיר‪ .‬תהליך דומה מוכר גם ביישובים רבים אחרים ברחבי‬
‫סוריה רבתי‪ .‬בתקופה זו גם ישיבת ארץ ישראל ובעלי‬

‫המסורה עזבו את טבריה לירושלים‪.‬‬
‫נטישה זו נעשתה על רקע הקמת המינרט — סמל‬
‫האסלאם — שנוסף לפינת המסגד והתנוסס לגובה‪ ,‬דווקא‬
‫בפינה הקרובה ביותר לאפסיס (גומחת התפילה) של‬
‫הכנסייה‪ ,‬כך שהאד'ן (הקריאה לתפילה) תגבר על צליל‬
‫התפילות הלא מוסלמיות‪ ,‬ותשלים את תהליך אסלום‬

‫העיר גם במרחב הקולי‪.‬‬

‫לעיון נוסף‬ ‫עת־מול ‪280‬‬
‫‪ .1‬א' ח'מיס‪" ,‬שתי כתובות בפסיפסי קיר מן התקופה האומיית בבית‪-‬שאן"‪ ,‬קתדרה ‪( 85‬תשנ"ח‪ ,)1997 ,‬עמ׳ ‪.65-64‬‬
‫‪ .2‬ק' ציטרין‪-‬סלברמן‪" ,‬מסגד יום השישי של טבריה מהתקופה האסלאמית הקדומה"‪ ,‬קדמוניות ‪( 162‬תשפ"ב‪ ,)2021 ,‬עמ׳ ‪.105–97‬‬ ‫‪14‬‬
‫‪K. Cytryn-Silverman, “Tiberias’ Houses of Prayer in Context,” in J. Patrich, L. Di Segni, O. Peleg-Barkat and E. Ben Yosef (eds.), Arise, Walk . 3‬‬
‫‪through the Land, Studies in the Archaeology and History of the Land of Israel in Memory of Yizhar Hirschfeld on the Tenth Anniversary of his‬‬

‫‪Demise, Israel Exploration Society, 2016, pp. 235–248‬‬
‫‪Y. Hirschfeld and K. Galor, “New Excavations in Roman, Byzantine, and Early Islamic Tiberias,” in Religion, Ethnicity, and Identity in Ancient . 4‬‬

‫‪Galilee - A Region in Transition, J. Zangenberg, H. W. Attridge, and D. B. Martin, M. Siebeck (eds), 2007, pp. 207–229‬‬